למרות ששנות ה- 70 נחשבו ובצדק לתור הזהב של הוליווד עם שורה של יצירות מופת גדולות כמו "הסנדק", "אחר צהרים של פורענות", "הסנדק 2", "סרפיקו", "נהג מונית", "צייד הצבאים", "אפוקליפסה עכשיו", "מלתעות", "מפגשים מהסוג השלישי", "מלחמת הכוכבים" ואחרים, קומדיות לא יצאו הרבה, ואם כבר יצאו קשה יהיה למצוא טובים באמת כאלו שעומדים במבחן הזמן. ניסיתי למצוא 25 קומדיות מוצלחות במיוחד. שימו לב שהכח היהודי שלט במיוחד באותו העשור בפן הקומי והכוחות השולטים בצד היהודי היו וודי אלן, מל ברוקס ו-ג'ין ווילדר שלושת יהודים גאים.

פרנקנשטיין הצעיר (1974)

סרטו הטוב ביותר של מל ברוקס הגדול (שנוכל בשם מלווין קמינסקי) שהיה לאחד משני היוצרים הגדולים של העולם הקומי של שנות ה- 70 לצד וודי אלן. סרטיו של ברוקס היו בעיקר פרודיות על ז'אנרים קולנועיים בהם מערבונים, סרטי אימה, סרטי היצ'קוק וסרטי מדע בדיוני (ובעיקר סרטי "מלחמת הכוכבים"). הסרט הזה שצולם בכוונה בשחור לבן, הוא הטוב שבסרטיו, אם בגלל צוות השחקנים שנותן כאן הופעה קומית נדירה, אם זה בגלל התסריט המושלם שכתב ברוקס יחד עם ג'ין ווילדר שהיה התסריטאי הראשי של הסרט ואם זה בגלל הבימוי והצילום, איך שהוא הכל הסתדר באופן מושלם לאחד הקומדיות הגדולות שנראו על מסך הבד. ג'ין ווילדר (קומיקאי ענק מהטובים שהיו וחבל שנעלם) מגלם את דמותו נכדו של דוקטור פרנקנשטיין המפורסם (ובסרט הוא קורה לעצמו פרנקונסטין ולא פרנקנשטיין בגלל שהוא לא רוצה שיזהו אותו עם סבו המפורסם) המגיע לאחוזתו של סבו, מגלה את כתביו המפורסם של הסב ומצליח ליצור בעזרתם החייה של מתים, ויוצר מפלצת מאיימת שמחפשת רגש ואהבה. באחוזה הוא מתוודה לאיגור הגיבן, לאסיסטנטית החתיכה ולאם הבית הזקנה המאיימת. ווילדר מגיש משחק קומי נדיר, הטוב שבקריירה שלו, הוא היסטרי ותזזיתי, מרטי פלדמן גם הוא ענק עם העייניים היוצאים והגיבנת שזזה כל פעם לצד אחר, פיטר בוייל הוא המפלצת אותה יוצר ווילדר (וישנה סצינה אחת ענקית בה הם מבצעים יחדיו שיר), קלוריס ליצ'מן בתפקיד המשרתת המאיימת, מדלין קאהן גם היא שחקניתו הקבועה של ברוקס נמצאת כאן כארוסתו של ווילדר וגם טרי גאר (שהופיעה בכמה סרטים מוצלחים בסוף שנות ה- 70 ובתחילת שנות ה- 80 בהם "טוטסי", "מפגשים מהסוג השלישי", "מיסטר אמא" ונעלמה משום מה) כולם נותנים הופעה מצויינת.  הסרט אגב זכה להצלחה קופתית גדולה מאוד והכניס בארה"ב בלבד סכום של למעלה מ- 85 מיליון דולר (סכום גבוה לאותם הימים).

אוכפים לוהטים (1974)

שוב מל ברוקס ושוב פרודיה מטורפת הפעם על ז'אנר המערבונים. לעיירה קטנה שלכל תושביה קוראים ג'ונסון מתמנה שריף חדש, הבעיה היחידה עם השריף היא בעיה קטנה מאוד, הוא פשוט שחור, הראשון מסוגו במערב הפרוע. השריף החדש והערמומי מנסה להשתלב בין אנשי העיירה הגזענים ולמנוע מבריונים שנשלחו על  ידי אנשי עסקים מלאיים על תושבי העיירה בכדי שיעזבו את אדמתם. על הבסיס הפשוט הזה בנה ברוקס (שגם כתב את התסריט יחד עם עוד 4 תסריטאים אחרים בהם ריצ'ארד פריור הקומיקאי השחור שהיה אמור לגלם את הדמות הראשית בסרט, אך נדחה בשל חששם של האולפנים) פרודיה מטורפת, מצחיקה עם דמעות, עם המון סצינות בלתי נשכחות בהם למשל הסצינה בה פוגשים באינדיאנים דוברי יידיש (בגילומו של הצ'יף מל ברוקס), או סצינת הנודים המפורסמת מסביב למדורה. ג'ין ווילדר אדיר בתפקיד השולף המהיר "ג'ים" שכולם פשוט קוראים לו "ג'ים", קליבן ליטר מצוין בתפקיד השריף השחור הערמומי והמשעשע, מדלין קאהן בתפקיד קומי ענק עם חיקוי למרלן דיטריך בקטע שירה מפורסם (והיא עושה פרודיה מושלמת על דיטריך ואף הייתה מועמדת לפרס האוסקר על משחקה בסרט זה), הארווי קורמן שחקן קומי אדיר בתפקיד משעשע במיוחד, מל ברוקס הוא המושל הלא מבריק במיוחד, סלים פקינס המשעשע וההיסטרי וגם דום דה לואיס פה בתפקיד במאי קולנוע בסצינת הסיום של הסרט בה מתחברים המציאות והקולנוע יחדיו. הסרט זכה להצלחה קופתית גדולה מאוד ונחשב לסרטו המצליח ביותר של ברוקס עם הכנסות של יותר מ- 115 מיליון דולר בארה"ב בלבד. את שיר הנושא של הסרט שר לא אחר מאשר זמר המערבונים המפורסם פרנקי ליין. 

מ.א.ש (1970)

הרבה כבר נכנס על הסאטירה החריפה של רוברט אלטמן, בסרט שעשה אותו לאחד הבמאים החשובים והטובים של עולם הקולנוע. אלטמן ביים סאטירה חריפה, נוקבת ומשעשעת מאוד על שני חיילים בבית חולים שדה בזמן מלחמת קוריאה (עם קריצה עבה מאוד לעבר מלחמת וויאטנם) השמים ללעג את המערכת, ועושים כל מיני מעשי קונדס לחבריהם ולמפקידיהם. אלטמן ביים ביד אמן של ממש סרט מצחיק מאוד המראה את האבסורדיות של המלחמה, ותוך כדי הזוועות של המלחמה אפשר למצוא גם הומור, רגש, אהבה ושמחה (אבסורדי אבל זה החיים) ומראה שרופאים המתעסקים כל היום בניתוחים ובהצלת חיים נכנסים גם הם למן שגרת חיים אפורה למרות המראות המזוויעים. דונלד סאת'רלנד ואליוט גולד היסטרים בתפקידים הראשיים של הוקאי פירס ו- טרופר, שניהם כאן לדעתי בשיאם מגישים משחק קומי משובח, לצידם תמצאו את רוברט דובאל הענק רגע לפני שהפך לאחד משחקני האופי הגדולים של הוליווד ואת טום סקריט שחקן קולנוע וטלוויזיה מוכר בעיקר בארה"ב. הסרט שזכה להצלחה קופתית גדולה מאוד גרף מעל 70 מיליון דולר בארה"ב בלבד (סכום גדול לאותם הימים), הפך את אלטמן לבמאי מוכר ואת שני כוכבים גולד וסאת'רלנד לשחקנים מובילים בקולנוע האמריקאי של שנות ה- 70. הסרט זכה בפרס אוסקר על התסריט השנון, אלטמן זכה בפרס בסטיבל קאן והסרט זכה בפרס גלובוס הזהב כסרט הטוב ביותר באותה השנה. בעקבות הצלחת הסרט נוצרה סידרת טלוויזיה באותו השם שזכתה להצלחה אדירה ונחשבת לאחת מהסדרות הטובות והמצליחות ששודרו אי פעם בטלוויזיה האמריקאית והיא שודרה בין השנים 72/83 עם אלן אלדה בתפקיד הראשי.

בריאן כוכב עליון (1979)

אי אפשר לעבור את שנות ה- 70 ובלי להזכיר את ההרכב המוכשר ביותר של הקולנוע והטלוויזיה הבריטית, הלו הם חבורת "מונטי פייטון" בהם תמצאו את ג'ון קליז ("המלון של פולטי" ו- "דג ושמו וונדה"), אריק איידל (נזירות ממין זכר), גרהם צ'פמן (צהוב הזקן), טרי ג'ונס (אריק הויקינג), מייקל פאלין (דג ושמו וונדה) ו- טרי גיליאם (הבמאי הגדול של הסרטים "ברזיל", "12 קופים", "פישר קינג" ואחרים). הסרט כאן לפניכם הוא פרודיה מטורפת ומצחיקה עד דמעות, חריפה ושנונה השמה ללעג את סיפורו של ישו, מלידתו ועד לצליבתו, אך כמובן שהכוונה איננה לישו אלה לבריאן, תינוק שנולד באותו הרחוב של ישו. החבורה הפרועה שכל חבריה מגלמים מספר דמויות, הופכים את סיפורו של ישו לחגיגה אחת גדולה, בקומדיה פרועה בה ישנם מספר ענק של סצינות זכורות במיוחד בהם הסצינה בה הסוכלים באבנים הם נשים עם זקן, או סצינת הסיום של הסרט בה צולבים את בריאן וזה שלידו (אריק איידל) שר לו את השיר "תמיד תסתכל על הצד הטוב של החיים" ועוד שורה של סצינות שכל אחת מהן קלאסיקה אמיתית. כשיצא הסרט לאקרנים הוא כמובן התקבל בקולות מחאה של מאמינים נוצריים שראו בסרט חטא גדול, אך הסרט זכה להצלחה בכל מקום בו הוקרן, ועם השנים זכה למעמד של סרט פולחן.

מה נשמע דוק? (1972)

פיטר בוגדנוביץ' אחד הבמאים הבולטים והטובים לטעמי שייצא הוליווד לעולם, למרות שרוב סרטים מאז אמצע שנות ה- 80 נוחלים כישלון צורב, הוא במאי/תסריטאי מרתק וייחודי שכדאי מאוד לראות את מיטב סרטיו בהם "הצגת הקולנוע האחרונה", "ירח של נייר", "המלאך ג'ק" ו- "מסכה" (השאר פחות מוצלחים וכושלים מסחרית). בסרט הזה מנסה, אולי הטוב בקריירה שלו לטעמי מנסה ומצליח בוגדנוביץ' לביים קומדיה רומנטית פרועה ומצחיקה, שנונה וקיצבית שהיא הומז' לקומדיות של שנות ה- 30 וה- 40 (סוג קומדיות שנקראו סקרובול) אודות מוסיקולוג חנון (ריאן אוניל יפה התואר שהיה כוכב לרגע בשנות ה- 70 בעיקר בזכות הסרטים "סיפור אהבה", "הנהג" ו- "ירח של נייר" וכמובן הסרט הזה) היוצא לכנס בסן פרנסיסקו ומתסבך עם נערה צעירה וקצת משוגעת יש לומר (ברברה סטרייסנד בתפקיד קומי מצויין) המסבכת אותו בטעויות זיהוי, מרדפים משעשעים על רקע נופיה ורחובותיה של סן פרנסיסקו ובכל מיני תסבוכות משעשעות וכמובן השניים איך לא מתאהבים. מי שמצליחה לגנוב מהשניים את ההצגה היא הקומיקאית האדירה מדלין קאהן שהייתה מועמד לפרס גלובוס הזהב על תפקידה המשעשע בסרט (קאהן שהלכה לפני מספר שנים לעולמה כיכבה בשנות ה- 70 בשורה של סרטים קומים בעיקר בסרטיו של מל ברוקס בהם "אוכפים לוהטים" ו- "פרנקנשטיין הצעיר" המוזכרים כאן ברשימה). את התסריט כתב באק הנרי שהיה אחראי לתסריטים של כמה מהסרטים החשובים של הוליווד בהם "מלכוד 22", "הבוגר" ו- "יומו של הדולפין" ויחד איתו כתב את התסריט גם רוברט בנטון (הבמאי/תסריטאי של הסרטים "קרמר נגד קרמר", "בוני וקלייד" ו- "סופרמן") וגם בוגדנוביץ' היה אחד הכותבים כאן.

בית החיות (1978)

שנת 78 הייתה השנה הגדולה בקריירה של ג'ון בלושי הקומיקאי הענק שהלך לעולמו בגיל 33 בשנת 83, באותה השנה הוא כיכב בסדרה הקומית המצליחה ביותר בטלוויזיה "מוצ"ש בשידור חי" היה לו את התקליט מספר אחד באמריקה "מזוודה מלאה בבלוז" שהוציא יחד עם דן אקרויד כחלק מהצמד "האחים בלוז" והסרט מספר אחד בארה"ב שהוא כמובן "בית החיות". קומדיה פרועה ומטורפת שהפכה לסרט פולחן למתבגרי הקולג'ים בארה"ב המתארת את חייהם הפרועים של בני אחווה בשם "דלתא" היוצאים במרד נגד הנהלת הקולג' ונגד חברי האחווה המתחרה, העשירים, היפים והמלוקקים. הסרט שופע בתעלולים ללא גבולות, בדיחות נמוכות (אבל גם הרבה הומור שנון) ובעיקר בעיקר דבר אחר, ג'ון בלושי הגדול בתפקיד קומי ענק (הייתי אומר שזהו תפקידו הטוב ביותר אבל "האחים בלוז" טוב יותר אז זוהי בעיה גדולה, אבל בכל זאת תפקיד קומי גאוני לא פחות) הוא פרוע, זולל (באחת הסצינות הזכורות של הסרט) משתגע, משתכר ומשגע את כולם. לצידו צוות שחקנים בחלקו צעיר ואלמוני עד לאותם השנים בהם טים מתיסון (שלאחר מכן כיכב בשורה של סרטי קולנוע וטלוויזיה שונים, מעולם לא היה כוכב גדול אבל עד היום הוא ממשיך להופיע בקצב רב), טום הולסה (שלאחר מכן הופיע בתפקיד מוצארט בסרט המופת "אמדאוס"), קווין בייקון, קרן אלן, פיטר רדגריט ו- דונלד סאת'רלנד בתפקיד הדין הרשע. את הסרט ביים ג'ון לנדיס אחד הבמאים הקומים הגדולים בדורו (האחים בלוז, משנה מקום משנה מזל, מרגלים שכאלה, מגלה את אמריקה, שלושה אמיגוס) ובין כותבי התסריט תמצאו את הארולד ראמיס (במאי/שחקן ותסריטאי בולט שביים בין היתר את הסרטים "מהומה במועדון", "חופשה נעימה"(עם צ'בי צ'ייס), "לקום אתמול בבוקר" ו- "בואו נדבר על זה"). הסרט זכה להצלחה קופתית מפתיע והכניס בארה"ב בלבד סכום של למעלה מ- 120 מיליון דולר סכום ענק באותם השנים.

שחק אותה סם (1972)

ווידי אישי אני מת על וודי אלן, אומנם לא על כל סרטים (בעיקר אלו האחרונים להם לא כל כך התחברתי) אבל לסרטיו בשנות ה- 70 וה- 80 איך כמעט תחרות בתחומם (הרומן שלי עם אנני, בננות, אהבה ומלחמה, כל מה שרצית לדעת על המין, חנה ואחיותה, מנהטן, פשעים ועבירות קלות אלו רק חלק מהרשימה המרשימה הזאת). אלן אחד היוצרים הגדולים של הקולנוע האמריקאי אי פעם, שהחל את דרכו כקומיקאי וכותב בדיחות, הצליח ליצור שורה של יצירות קולנועיות גדולות שזהו אחד הטובים שבהם, למרות שהוא לא ביים את הסרט אלה רק כתב את התסריט (לפני הסרט הייתה הצלחה מצליחה אותה כתב אלן). הרברט רוס הבמאי המצויין (שביים שורה של סרטים מעולים בהם "דירה לשניים", "נערי הזהב", "מלון קליפורניה" ואחרים) ביים את אלן במקצועיות רבה. וודי אלן מגלם מבקר קולנוע נוירוטי שזה עתה התגרש, ומתחיל לחפש אחר אהובה חדשה. הוא יוצא לשלל פגישות עם נשים בעקבות לחצם של שני ידידיו דיק ולינדה ומקבל עצות מרוחו של המפרי בוגרט. הבעיה מתחילה כמובן כאשר הוא מתאהב בלינדה בגילומה המושלם של חברתו לחיים ושחקניתו הקבועה של אלן בשנות ה- 70 דיאן קיטון שכתמיד מגפינה משחק מעולה. אלן כתמיד בסרטיו הראשונים של סוף שנות ה- 60 ועד שנת 77, מגלם דמות של גבר נוירוטי (גם לאחר מכן הוא כיכב באותה הדמות אבל בלי הומור הסלפסטיק שאפיין את סרטיו הראשונים יותר) עם הרבה הומור סלפסטיק, בדיחות שנונות והסרט נשען על תסריטו המצויין של אלן, על הבימוי של רוס ועל משחקו המצויין והמשעשע מאוד  של אלן (יש לזכור שאלן היה פעם שחקן קומי מצויין) ושל קיטון. בתפקיד טוב גם כן מופיע טוני רוברטס שכיכב בכמה מסרטיו של אלן באותם השנים.

כותרת ראשית (1974)

בילי ווילדר אחד מחמשת הבמאים הגדולים ביותר בכל הזמנים (לדעתי האישית כמובן) מביא למסך את הגירסה השלישית למחזהם המפורסם של בן הכרט וצ'ארלס מק'רתור (גירסה נוספת ומצויינת למחזה תמצאו בשנת 42 עם קרי גרנט הגדול בתפקיד הראשי בסרט בשם "נערתו ששת"). וולטר מתאו וג'ק למון הצמד הנצחי שכיכבו יחדיו בשלל קומדיות מצחיקות ומצליחות (הזוג המוזר, חברים חברים אבל, עוגיית המזל ו- זקנים חסרי מנוח הם חלק מהם) מגלמים כאן את התפקידים הראשיים. עיתונאי שזה עתה התארס מחליט לפרוש מהמקצוע ולהתרכז בחי המשפחה ובקריירה אחרת. לעורך העיתון התככן והעוקצני שלו שאינו מוכן לוותר על הנכס הגדול שברשותו יש תוכניות אחרות, והוא משכנע אותו לסקר הוצאה להורג. ווילדר שביים את מתאו ולמון לפני זה בסרט "עוגיית המזל" ולאחר מכן בסרט "חברים חברים אבל" יצר כאן קומדיה שנונה, מהירה ומבריקה עם טקסטים נפלאים, קצב מהיר, בדיחות שעפות לכל כיוון, משחק מעולה של מתאו ולמון בתפקידים אדירים (למון הוא העיתונאי ומתאו העורך חסר הלב) ולצידם שורה של שחקנים מעולים בהם וינסנט גרדניה, סוזן סרנדון הצעירה, צ'ארלס דאורנינג, דיק אוניל ו- אוסטין פנדלטון בתפקיד הנידון למוות. סרט שכל שניה ממנו הוא הנאה שלמה, מן סרט שכבר היום לא יודעים לעשות כמותו.

קו הכסף (1976)

הבמאי ארתור הילר שביים כמה סרטים מצויינים (סיפור אהבה, חתנים צמודים לדולר) מביים כאן בהומור ובמקצועיות רבה קומדית מתח מפתיעה ומשעשעת מאוד בה יצר (לא נראה לי שבאותו הרגע הוא הבין את גודל היצירה) את אחד הצמדים היותר מוצלחים של הקולנוע ג'ין ווילר ו-ריצ'ארד פריור (לאחר יותר מעשור בשנת 89 הוא ביים את השנייםה בסרט "לא ראיתי לא שמעתי" ההיסטרי) שהופיעו יחדיו בין השנים 76/91 ב-4 סרטים שלפחות שלושה מהם מצויינים (קו הכסף, שגיעון על תנאי ו- לא ראיתי לא שמעתי, את "המליונר הזה הוא עני" אל תראו סרט גרוע במיוחד). ווילדר מגלם עורך ספרותי הנוסע ברכבת לשיקאגו ומוצא עצמו במרכזה של קנוניה מסובכת של רציחות וחילופי זהויות. הוא נחשד ברצח ויוצא לטהר את שמו בעזרת גנב ערמומי (פריור). הסרט נשען על התסריט המוצלח ועל בימויו המקצועי של הילר אך בעיקר על משחקם והכימיה המטורפת בין ווילדר שהיה לאחד השחקנים הקומיים הבולטים והטובים של שנות ה- 70 ו-80 (פרנקנשטיין הצעיר, אוכפים לוהטים, המפיקים, האישה באדום, שיגעון על תנאי) . השניים מפגינים את מיטב כישוריהם בעיקר באחת הסצינות הטובות של הסרט בה צובע פריור את פניו של ווילדר במשחה שחורה ומלמד אותו איך להתנהג כמו אדם שחור בכדי לחמוק מהשוטרים.

תרגיל לבלשית מתחילה (78)

צ'בי צ'ייס שהיה לראשון מכוכבי "מוצ"ש בשידור חי" לעזור ולפצוח בקריירה קולנועית עושה כאן את תפקידו הקולנועי הגדול הראשון בקומדית מתח פרועה ומוצלחת זו בה הוא מככב לצד אחת הכוכבות הגדולות של שנות ה- 70 וה- 80 גולדי הון (טוראית בנג'מין, ציפור על תייל, פרח הקקטוס). הון מגלמת את דמותה של גלוריה, בחורה חביבה המוצאת עצמה במרכזה של קנונית רצח והתנקשות, כאשר היא קובעת להיפגש עם גבר בבית קולנוע, והוא שמגיע גוסס מספר לה שניה לפני מותו שצריך להגיע לבקר אותה הגמד (אחת הסצינות המצחיקות שידע הקולנוע כאשר מגיע גמר מוכר ספרי תנך לבקר אותה היא מתעללת בו, כמובן הוא לא הגמד אליו התכוון האיש). צ'ייס מגלם שוטר צעיר המתאהב בה ומנסה להגן ולעזור לה. בין צוות שחקני המישנה תמצאו את בריאן דנהי, ברדג'ס מרדית' (מאמנו של סטאלון בסרט "רוקי") הקשיש בתפקיד השכן שלה שלומד קרטה ו- דדלי מור שגונב את ההצגה מצ'ייס והון בתפקיד מנצח תזמורת חרמן (בעיקר משעשעת הסצינה בה הוא מזמין את הון לעלות לדירתו שמתגלה כדירת רווקים עם מנורת עורות מסתובבת ומיטה שיוצאת מהקיר, סצינה ענקית).

השלומיאל (1979)

סטיב מרטין שהיה לאחד הסטנדאפיסטים הפופולרים ביותר בארה"ב בשנות ה- 70 ולקומיקאי חדשן המופיע באצטדיונים מככב כאן בסרטו הקולנועי הראשון הגדול בסרט שהיה ללהיט קופה גדול מאוד בארה"ב  עם הכנסות של יותר מ- 70 מיליון דולר. מרטין מגלם את דמותו של מרווין בחור טיפש מושלם ותמים שגדל בביתם של שחורים ומאמין כי הוא שחור. הוא יוצא מן הבית לעולם הגדול במסעו לגילוי עצמי ובדרך הוא ומסתבך בכל מיני הרפתקאות, מתאהב ונפך למליונר בעיקר בשל המצאותיו. עיקר חנו של הסרט הזה שביים קרל ריינר (במאי סרטים, קומיקאי ותסריטאי מוצלח שביים את מרטין בעוד מספר סרטים בהם "אני,אתה ואני", "האיש בעל שתי המוחות" ו- "בלש כבקשתך") נשען על משחקו הקומי האדיר של מרטין, קומיקאי מחונן שעושה תפקיד קומי מעולה ולצידו תמצאו את ברנדט פיטרס דיק אוניל ואת אם. אמט וולש הוותיק.

כל מה שרצית לדעת על המין ולא העזת לשאול (72)

וודי אלן אולי באחד מסרטיו המצחיקים ביותר מעבד באופן מבריק את ספרו של דוקטור דיוויד רובן אודות שאלות ותשובות על המין לסרט קולנוע אחד. אלן מביא לנו סדרה של שבע אפיזודות, שלא קשורות אחת לשניה אך לכולם משותף הנושא "מין". למשל האפיזודה בה הזרעונים שבאשכים מחכים לשיגור לתוך גופה של האישה (תמצאו את ברט ריינולדס בתפקיד אחד הזרעונים) או האפיזודה הטובה ביותר בסרט היא האפיזודה בה מופיע ג'ין ווילדר (שכבר הזכרנו אותו ברשימה מספר פעמים) המגלם רופא שאחד ממטופליו מגיע אליו עם אהובתו הייחודית בצורת כבשה, ואילו הדוקטור הסקפטי שבהתחלה המום מהכבשה וחושב שעובדים עליו, מתאהב בכבשה ומנהל איתה רומן סוער למרות היותו נשוי. הסרט שאותו ביים אלן מלא בסצינות מצחיקות מאוד, את ההצגה לדעתי לפחות גונב ווילדר באפיזודה מצויינת, אך גם אלן מציג היטב את כישוריו כשחקן קומי מוצלח למדי. בין יתר השחקנים המופיעים בסרט תמצאו את טוני רנדל ולין רדגרייב.

גלגל אותה (78)

סרט הסטלנים הראשון של הקולנוע האמריקאי, הוא אחד סרט מצחיק וקורע עם שני קומיקאים שהיו לכוכבים גדולים בסוף שנות ה-70 ובתחילת שנות ה- 80, צ'יץ מריו וטומי צ'ונג שנקראו "צ'יץ וצ'ונג" (השניים הופיע בסדרת סרטים קומיים מצליחים כשני סטלנים בכל מיני סיטואציות שונות וזכו לפופולריות גדולה עד לאמצע שנות ה-80). שני חברים סטלנים המעבירים את מירב זמנם בלעשן ג'ואינטים הנוסעים לעבר הגבול המקסיקני בחיפוש אחר מצבור חשיש, ובלי ידיעתם דולק אחריהם בלש משטרה ממחלקת הסמים שעוזריו השלומיאלים אינם מצליחים לתפוס את השניים שחומקים כל פעם מידיהם. הסרט הוא לא סרט גדול, זהו לא סרט אומנותי אלה קומדיה דבילית מאוד, אבל פשוט מצחיקה, השניים שגם כתבו את התסריט הם שני קומיקאים מוכשרים היודעים לשחק היטב את דמויות הסטלנים (והם היו כאלו גם במציאות) וזהו עיקר החן וההומור שעליו מתבסס הסרט.

קוראים לי טריניטי (1970)

מערבון קומי אדיר שהיה ללהיט ענק ונישא בגל סרטי מערבוני הספגטי שהיה פופולרי מאוד מאמצע שנות ה- 60 ועד אמצע שנות ה-70. באד ספנסר המזוקן וטרנס היל כחול העיניים בסרט שהפך אותם לכוכבים הגדולים באירופה של שנות ה-70 מופיעים כטריניטי (היל) ובמבינו (ספנסר) שני אחים שאינם אוהבים במיוחד אחד את השני, כאשר מגיע טריניטי לעיירה קטנה הוא מגלה להפתעתו שאחיו במבינו, גנב סוסים במקצועו הוא השריף החדש של העיירה. השניים נאלצים לעזור לקבוצת חוואים להלחם נגד איש עסקים עשיר המעונין לנשל אותם מאדמתם ובדרכם מרביצים לכל מי שמגיע מולם. הסרט מתבסס בגדול על המערבון הקלאסי "שבעת המופלאים" רק שכאן במקום האקשן והמתח ההומור חוגג, עיקר ההומור כמובן מתנקז בשניים המשעשעים שהכימיה המושלמת בניהם יחד שם שחקני מישנה מוצלחים שכולם אלמוניים הופכים את הסרט לחוויה נפלאה מלאה בהברקות ומכות כמיטב המסורת של השניים. הסרט שזכה להצלחת ענק בכל העולם גרר סרט המשך ועוד שורה של סרטים של השניים וגם חיקויים רבים בהם גם בארצנו הקטנה בה נעשה סרט עם אורי זוהר ופול סמית בשם "קוראים לי שמיל".

סרט אילם (1976)

קומדיה פרועה ומצחיקה עד דמעות שבה לא מדברים, אבל בכלל לא מדברים, חוץ ממילה אחת אותה אומר דווקא הפנטומימאי מרסל מרסו שאומר את המילה "לא" אף אחד לא מדבר, ואני חושב שזהו הסרט האילם הראשון מאז 1930 (לא בדקתי אבל נראה לי שכך מיכוון שהסרט המדבר הראשון היה בשנת 29 ומאז הקולנוע אבל לסרטים מדברים, צריך לבדוק את זה מתישהו). מל ברוקס האגדי כתב וביים קומדיה פרועה זו על במאי קולנוע (ברוקס בעצמו) ושני חבריו (דום דה לואיס ההיסטרי ומרטי פלדמן עם העיניים הכחולות היוצאות ממוקמם בתפקיד קומי ענק) המנסים בכל כוחות להפיק סרט אילם ולשם כך מנסים לגייס לשורותיהם את מיטב כוכביה של הוליווד המופיעים כאן בתפקידי מישנה קטנים בהם ברט ריינולדס (בסצינת המקלחת המשעשעת בה ברוקס, פלדמן ודה לואיס עוזרים לו להתקלח), פול ניומן, ג'יימס קאן, לייזה מינלי, סיד סיזר בתפקיד קומי ענק וברנדט פיטרס.

הפרחח ובת השריף (1977)

לפני שאפתח ואספר על הסרט, תאמינו או לא היצ'קוק אמר לא פעם בראיונות איתו שזהו הסרט האהוב עליו ביותר. הסיפור כאן הוא די פשוט, נהג משאית פרוע ושותפו נשכרים על ידי זוג מליונרים להעביר משאית מלאה בבירה ממדינה אחת למדינה אחרת תוך 48 וזאת בניגוד לחוק. התוכנית פשוטה, אחד יישב במשאית (עם הכלב שלו) ועם הבירה, והשני ייסע ברכב קטן ויימשוך את האש אליו. הכל הולך לפי התוכנית עד שהם אוספים כלה שברחה מחתונתה ואחריהם מתחיל מרדף מטורף שהרודף הראשי הוא שריף דרומי ובנו שאותה כלה ברחה מחתונתם, ובכך מתחיל לו מרדף מכוניות פרוע ומשעשע. האל נידהם שהיה פעלולן וכפיל של ברט ריינולדס בכמה סרטים והגה את הרעיון ביים את הסרט שזכה להצלחת ענק עם הכנסות של יותר מ- 125 מיליון דולר בארה"ב בלבד (סכום אדיר לאותם השנים). ברט ריינולדס עושה תפקיד קומי נהדר עם הרבה קסם אישי והומור (ריינולדס הוא אחד השחקנים המפוספסים בקולנוע האמריקאי שהיה לאחד מכוכבי הקופה הגדולים ביותר באותם השנים, ואיך שהוא מאז אמצע שנות ה- 80 הוא מתבזבז בסרטים לא ראויים) בתפקידו המזוהה ביותר מגלם את הבנדיט (זה הכינוי שלו בסרט ואגב זהו שמו המקורי של הסרט באנגלית "סמוקי (כינוי לשוטר) והבנדיט (פורע חוק)"), לצידו סאלי פילד הצעירה בתפקיד הכלה (רגע לפני שהפכה לשחקנית רצינית יותר עם 2 פרסי אוסקר), ג'רי ריד זמר קאנטרי פופולרי שהיה גם לשחקן הוא נהג המשאית שנוסע עם הכלב שלו ומי שגונב את ההצגה הוא ג'קי גליסון הקומיקאי האגדי עושה תפקיד קומי גאוני (לא פחות ולא יותר) בתפקיד השריף הדרומי שרודף אחריהם עם בנו הדביל. הסרט גרר אין ספור המשכונים מצליחים פחות ושורה של חיקויים.