ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
חופשה לגברים בלבד, במלון חלומי המתואם כולו לצרכי הגברים וכולל בתוכו גם 20 דוגמניות ש"ישמחו להגיש לך ארוחת בוקר סקסית למיטה", הוא קמפיין הקיץ של "אקס" - מותג הגברים של "יונילוור" באוסטרליה (שם הוא נקרא "לינקס"). הקמפיין הזה, שעלה השבוע לרשת, יוצר מיני סערה ועיתונים רבים בעולם טרחו להקדיש לו טכסט קצר, בניסיון להבין האם "יונילוור" הימרו נכון בהליכתם עד הסוף או שמדובר בטעות חמורה שתעלה למותג בנתחי שוק ואהדת הצרכנים.
הסיפור הוא כזה: מחקר של "יונילוור", בקרב גברים באוסטרליה, העלה כי 60% מהגברים לקחו בשנים האחרונות חופשה עם חברים ללא נשותיהם והיתרה משתוקקת לכך. לכן, פתח המותג את המקבילה האוסטרלית ל"קוקה קולה ויליג"; לודג' לגברים בלבד, לא רחוק מסידני, שם יוכלו הזוכים של מבצע הקיץ שלהם לבלות את חופשת חלומותיהם.
כמה עשרות דוגמניות יעמדו שם לרשות הזוכים שתהיינה, בציטוט מהאתר: "חברותיות וגמישות". למבלים במקום מוצעים בילויים שונים הכוללים: גולף, דיג וענפי ספורט נוספים אבל גם בילוי ערב, הכולל היאבקות נשים בבוץ ו"טוויסטר", המשחק בו כולם שוכבים על כולם. כל המפגשים בין הגברים והבחורות יערכו באזורים פתוחים ותחת עיניהן הבוחנות של שירותי הביטחון במקום, כך מבטיח האתר.
הסרטון שעלה ב"יו טיוב", כמו גם האתר, מספר על קבוצת נשים בודדות, יפות ופנויות הממתינות לבואם של גברי החלומות. הן משייטות לבד בסירות ומשועממות, ממתינות ליד מגרשי כדורעף החופים בבגדי-ים ומשחקות אמת וחובה עם עצמן. "זקוקים לך", אומר הקופי , "בלודג' של לינקס" ("אקס"). הבנות מחכות לך".
למי שלא זוכר, השקת "לינקס" באוסטרליה נעשתה תחת קמפיין רעשני במיוחד שכלל הקמת חברת תעופה דמיונית עם דיילות שהבטיחו הרבה הבטחות והסתובבו ברחבי אוסטרליה עם מדים בולטים במיוחד וסרטונים משעשעים על חברת התעופה שבה הדיילות מציעות עוד כמה שירותים.
פרסום פרובוקטיבי היה מאז ומעולם ו"זרמון" לא המציא אותו, אלא רק השתמש בו בצורה לא רעה מידי פעם, אבל הפרוייקט הזה של "אקס" באוסטרליה שובר, באמת, כל שיא אפשרי. ההשראה שלו כנראה הגיעה מפרויקט הרבה יותר עדין אבל דומה שיוצרת "באדוייזר" בקנדה בשנים האחרונות וגם שם, היה מחנה לגברים בלבד אבל הרבה פחות סקסי וסקסיסטי.
מהצד השני, אפשר אולי להסתכל על זה ממקום אחר: הרצון שלנו כמשווקים, לייצר מותגים שכולם אוהבים, יוצר הרבה מאוד פעמים מותגים בינוניים עם סיפורים בינוניים שמפחדים להרגיז ופה, "אקס" יוצרת מותג ברור ובוטה שנשים ישנאו אבל סוג מסוים של גברים, עשוי להאמין לו, לאהוב אותו ולהיות נאמן אליו יותר מתמיד.
השבוע יצר הקמפיין החדש של קניון "ארנה" פרובוקציה זולה שיצרה יחסי ציבור ותגובות של ארגוני נשים ועוד. במקרה של "אקס" הקמפיינים אינם פרובוקציה המכוונת ליצירת יחסי ציבור מתלונות של ארגוני נשים, הם באמת בנו מותג לגברים, שגברים יאהבו ונשים ישנאו, או לא, בהתאם לרמת המודעות הפמיניסטית שלהן.
אני לא מת על השימוש בסקס ובנשים בפרסום אבל אני מצדיע לאומץ של "יונילוור" ושל מנהלי המותג, ללכת עד הסוף עם סיפור המותג שלהם ולא לפחד לייצר מותג קיצוני וברור, בעל תקשורת אחידה ומתמשכת, הלוקחת עד הקצה את ה"אני מאמין" שלהם. להיות פרווה זה לא חוכמה, זה קל ולא מביא הרבה תוצאות. להיות חד וברור עושה לי את זה, גם אם בסוף אשנא את זה. לשנוא מותג מבטיח שיש מי שיאהב אותו. להיות אדיש מבטיח שקיעה איטית ומכאיבה של מערכת היחסים.
|
eyalhen0
בתגובה על השקר הגדול של Facebook
לולה lola
בתגובה על לא לפחד כלל
אסף אלבז
בתגובה על טובים השניים
מרדכיאשכנזי
בתגובה על זול ובסטייל. המילה האחרונה.
מרדכיאשכנזי
בתגובה על פה טמון הכלב
חני באני
בתגובה על מי צריך חברים?
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
תחזית |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות קולנוע |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
ספרים
|
תגובות (48)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שידול לזנות וסרסרות הם האסורים על פי חוק, לא הזנות עצמה, ואין אפשרות וגם לא נכון לאסור על אישה לעשות שימוש בגופה.
________________
כן!
הצנזורה של ליאת זנד תמוהה.
עכשיו הורדת את הויכוח לטרמינולוגיה.
הדיון לא היה בדבר "האם לקרוא למאבק הנשי על מה-שזה-לא-יהיה מלחמה או לא" אלא "האם חומרת האפליה כנגד נשים משתווה לחומרת הדכויים כנגד מיעוטים אתניים" ולדעתי הוכחתי שלא כך המצב ושהשוואות כאלו מוגזמות (מאוד), היסטריות ומחטיאות לאמת.
גם על "מלחמות" אפשר לדבר אבל מעניין אותי לא פחות הנתון שלך בדבר "1 מכל 3 נשים עוברת תקיפה מינית" ו"אין כמעט אישה של עברה הטרדה מינית" וגם הטיעון בדבר העליה בעברות המין והקישור שאתה עושה בין העלייה הזו והפורנוגרפיה.
ראשית אני חולק על כל נתונים שלך! אחת משלוש ממי? מהנשים בעולם? בישראל? בארה"ב? אולי באפגניסטאן אם בדארפור? אני מוכן לספר לך על כמה קבוצות נשים ארופאיות שתחת נסיבות מסוימות מאוד הרבה יותר מ"אחת משלוש" נאנסו בברוטליות, בד"כ אונס קבוצתי ואפילו זה לא מפחית מהטיעון שלי בדבר מניפולציות אינפורמציה של התנועה הפמיניסטית (אבל על זה, אולי, בפעם אחרת).
ע"מ לצקת תוכן של ממש לטיעון שלי בוא וניקח לדוגמה כמה מספרים ממקור אמין: הEEOC (הועדה לשוויון הזמנויות תעסוקתי, ועדה פדרלית של ממשלת ארה"ב שנולדה כחלק מחוק זכויות האזרח (1964) של ממשלי קנדי-ג'ונסון ושתקציבה השנתי כשליש מליארד דולאר). לפי דו"ח הEEOC משנת 2009 ושסוקר את שנים 1997-2009 ירד מספר התלונות על הטרדה מינית בעבודה מ15,889 ב97 ל12,696 ב2009 כשמגמת הירידה יציבה למדי לאורך 13 השנים האחרונות. אבל רגע, יש נתון מעניין יותר והוא מה אחוז התלונות שהוגשו ע"י גברים. פה יש עליה מ11.6% ב97 ל16% ב2009. במילים אחרות בשלוש עשרה השנים האחרונות עלה מספר הגברים המתלוננים על הטרדה מינית בעבודה בכעשרה אחוז בעוד מספר הנשים עם תלונות דומות ירד ב24 אחוזים מרשימים.
אתה יכול לפתור את המספרים הללו כאנומליה, כטיפה בים של הוכחות הפוכות או פשוט להצביע על כך שגם ב2009 84% מהתלונות על הטרדה מינית בעבודה הגיעו מנשים אבל אותי לא כל כך מעניין המצב כרגע כמו המגמות. ישנן כמה סיבות לירידה המתמדת בהטרדה מינית כנגד נשים בעבודה, למשל חינוך, מודעות והגדרת מדיניות אפס-סובלנות ברורה מצד המעסיקים אבל אני סבור שיש סיבה אחת עיקרית וגורפת לירידה הזו ורמז לה נוכל למצוא בנתון סטטיסטי אחר שלקוח מסקר משנת 1999 שמצא שמתוך סה"כ התלונות הנשיות על הטרדה מינית בעבודה 43% מההטרדות בוצעו ע"י ממונה על המתלוננת, 27% ע"י עובד בכיר ממנה, 19% ע"י עובד בדרג מקביל ורק 8% ע"י עובד זוטר מהן. בקיצור, עוד סקר שמספר לנו את מה שברור ממילא לכולם, דרגים בכירים מטרידים דרגים זוטרים מהם הרבה יותר מאשר ההפך. כשמצליבים את האמת הפשוטה הזו עם נתוני הEEOC ועם נתוני התעסוקה שהבאתי בהודעה הראשונה שלי בדיון בינינו מבינים לא רק מדוע ישנה ירידה במספר תלונות הנשים על הטרדה אלא גם למה יש עליה במספר תלונות הגברים; ככל שיעלה דרג אדם, גבר או אישה, בארגון היררכי כך תרד פגיעותו להטרדות ומצד שני תעלה סכנתו לכפופים לו והואיל ויותר ויותר נשים מקדימות גברים בעבודה נוכל לראות את המשך המגמות הללו. אם בדור הביבי בומרס על כל שלושה גברים בקולג' בארה"ב מצאת שתי נשים בלבד הרי שכיום התהפך המצב ועל כל שני גברים ישנן שלוש נשים ובכלכלה שמבוססת יותר על משרות עתירות ידע מאשר על משרות ייצור היתרון של השכלה גבוהה הולך להשתלם לנשים יותר ויותר. נתון שלא טרחתי להביא בהודעה הראשונה שלי הוא שיתרון הנשים על הגברים גבוה עוד יותר אצל האפרו אמריקאים והלאטינוס מאשר אצל הלבנים והאסיאתים. הסיבה היא שאצל האוכלוסיות הראשונות באופן כללי אחוז ההולכים לקולג' נמוך יותר אבל שנשים מסתגלות מהר יותר לשנויים הכלכליים של החברה המודרנית עד כדי כך שיש כבר בארה"ב מי שמדבר על ג'נדר גאפ הפוך שמתהווה לנוכח עינינו (לדעתי עוד מעט מוקדם אבל יבוא בהחלט).
לא רק שאין לי שום ספק שגם בלי טובות מהפמיניסטיות הנשים הולכות לשלוט במערכות הכלכליות (ומתוכן גם הפוליטיות) בעולם המערבי בתוך כמה עשורים, אני ראיתי את המגמה הזו כבר לפני יותר מעשר שנים.
אני לא נלחם כפי שאתה סבור להשארת מצב קיים שהרי "הכל זורם" ו"אי אפשר להכנס לאותו הנהר פעמיים". אני כן נלחם בקבוצה פוליטית צינית, אלימה ותאבת כח שממשיכה לבצע מניפולציות חברתיות ולהטיל טרור מחשבתי אל מול מציאות מורכבת שלא מצדיקה יותר את המאבק שלה. אני לא אנטי פמניסט, אני פוסט פמיניסט.
אין בלאגן בבית,את לא צריכה להרים את כל עמודי העיתונים שפזורים סביב האמריקן קומפורט.
שלושת זוגות הנעליים מהיום כבר לא יעדיפו טריו אלא ישארו במקומן.
לא שב עוד בטעות על מכונת הגילוח בסלון.
ולפינלה נוכל לישון בשקט בלי נחירות באזניים.
עכשיו אפשר ליהנות גם מהשירות של בייביסיטר לבעל ועוד מחוץ לבית....אדיר.
.
..
.
.
יאללה כל הכפרים האלה.... לסגור אותם לאלתר.
וואלה...כמה זבל יש בבית (-: הצילווווו
מעניין אם התקוממו נגד הפרסומות האלה..
*
ההזדדקקות החוזרת שלך לדוגמאות דמיוניות לעומת הדוגמאות ההסטוריות מציאותיות שלי מצביעה על חולשת הטיעון שלך.
אם לא הייתי ברור מקודם מדוע אין הקבלה בין קמפיין סקסיסטי לבין קמפיין גיזעני אסביר זאת בשפה ברורה יותר: מעמדה ה"נחות" של אישה לבנה בדרום ארה"ב במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה היה גבוה ממעמדו ה"גבוה" של גבר שחור. אותו הדבר נכון ליחסי יהודים אירופאים במהלך היסטוריה שלמה של רדיפות וגם של ארמנים-תורכים או קווקזים-רוסים או, לצורך העניין, כמעט כל מיעוט נדרף: מעמדן של נשים בנות הקבוצה החזקה טוב בהרבה ממעמדם של הגברים בני הקבוצה הנרדפת או, במילים אחרות, פערים אתניים מאפילים על פערים מיניים. נשים, בניגוד לקבוצות אתניות, מעולם לא נתפשו כ"אויב" המאיים על קיום החברה, לא ברצינות וגם לא כמניפולציה תעמולתית שנועדה לשלהב את ההמונים.
בכדי לזקק את הנקודה עוד יותר אוסיף שלא אתה ולא אני ולמעשה ייתכן שאף אחד לא יכול לנקוב במספרן המדוייק של המלחמות האתניים בהיסטוריה משום שהיו רבות כל כך. לעומת זאת שנינו יכולים בקלות לנקוב במספר המדוייק של המלחמות (האמיתיות) שהיו בין גברים ונשים - 0.
גם טיעון "הגברת הסכנה" לא עומד במבחן המציאות. בעוד קמפיינים גזעניים ערסיים הביאו לתוצאות מיידיות וקטלניות (כולל, כמה אירוני בהקשר של הדיון בינינו, מעשי אונס) לא זכור לי גל מעשי אונס המוני כתוצאה מקמפיין פירסומי סקסיסטי כזה או אחר.
דוגמת הגברנקים הדמיונית שלך מיותרת ומגוכחת כמו גם ההאשמה המשתמעת כלפי שהם יטענו פחות או יותר את מה שאני טענתי. אני מאתגר אותך למצוא ולו שורה אחת בשלוש ההודעות שלי שקראה לאפליה כנגד נשים או, למשל, להוצאת האונס מספר הפשעים. חמור מכך, הדוגמה המוגזמת שלך שמרמזת שכל גבר הוא אנס בפוטנציה רק מזיקה, בדיוק כמו הדניאלה והנהרה, להבנה בין הצדדים כמו שכל הגזמה ודמוניזציה של צד בויכוח מזיקה להבנה כזו. ראוי אולי להזכיר לך ולכמה מהמגיבות היותר אלימות פה שחברה תקינה ומאושרת יכולה להתקיים רק מתוך שותפות בין גברים ונשים.
ההבדל הוא שנשים כקבוצה אינן מיעוט ומעולם לא עמדו בסכנת השמדה.
כן, אני מכיר את המלל הפמיניסטי על הקשר שבין דיכוי מיעוטים וגזענות לדכוי נשים אבל העובדה היא שגם תחת מישטרים גזעניים שבזו לזכויות נשים כמו בגרמניה הנאצית היה מצבן של הנשים טוב לאין שיעור ממצבם של המיעוטים.
השימוש של pov בדוגמת היהודים הוא, כמובן, מניפולטיבי ומיועד, במודע או שלא במודע, לעורר אסוסיאציות לשואת יהודי אירופה אבל קל לראות שדוגמאות כאלו לא עובדות גם אם נחליף את ה"יהודים" במיעוטים אחרים שעברו אסונות. לדוגמה "הצלפות באפריקנים שמחכים לקבל בתחת בשדות כותנה" או "הצלפות בארמנים שמחכים בכריעה לפני תורכי גדול" או "הצלפות בצ'רקסים ע"י כומר רוסי מזוקן". כמו בדוגמה של גרמניה הנאצית שהבאתי למעלה (שרלונטית, אגב, לבני הרומה למשל כפי שהיא ליהודים) כך היה גם מצבן של נשות החברה השובניסטית הגברית של דרום ארה"ב במחצית הראשונה של המאה התשע-עשרה טוב בהרבה ממצב העבדים השחורים, גברים ונשים כאחד. למעשה, מציאות לא נוחה בכלל לתנועה הפמינסטית, מצבן של נשים דרומיות לבנות בנות המעמד הבינוני-גבוה הורע בעקבות שחרור העבדים לאחר תבוסת הדרום במלחמת האזרחים שכן הן נאלצו עכשיו לבצע מטלות שבעבר נפלו על השחורים.
התנועה הפמינסטית היא במהותה תנועה פוליטית הנלחמת על כח וכך ראוי גם להבינה. התובנה הזו לא שוללת באופן גורף כל הישג או עמדה פמיניסטית. יש, כפי שכתבתי מקודם, יתרונות כלכליים ברורים לחברה המאפשרת לכל חלקיה להביא את כישוריהם לידי בטוי. אבל הבנת הפמיניזם כתנועה פוליטית מחייבת התייחסות זהירה הרבה יותר למניעים העומדים מאחורי פעיליה. אני למשל תומך בכל ליבי בשיויון בין המינים ובדיוק מהסיבה הזו אני מגנה בתוקף זרמים פמיניסטים קיצוניים שמנסים לטעון שבשל יתרונות גנטיים (לא מוכחים) כאלו או אחרים נשים צריכות לקבל את הבכורה החברתית (מה שלפעמים ניקרא ) או את הקישור המפוקפק בין פמיניזם לסוציאליזם, קומוניזם, אנרכיזם ואנטי קפיטאליזם (במלה"ע השניה למשל השכילו החברות האמריקאית, הבריטית והסובייטית למרות הבדלים עצומים בתפישת עולם לנצל את כח העבודה הנשי בצורה מושכלת ויעילה כתחליף לגברים שיצאו לשדות הקטל, זאת בניגוד חריף לחברה הנאציונאל סוציאליסטית הגרמנית שלמרות שניזקקה לידיים עובדות בצורה נואשת הרבה יותר מבנות הברית סרבה, עד לרגע האחרון, לאפשר עבודת נשים משמעותית. את בעיית כח האדם "פתרו" אגב הגרמנים באמצעות עובדי כפייה, עבדים).
עבורי פמיניזם בתצורתו הבריאה אמור להיות תנועה שמשחררת את שני המינים מפרדיגמות מיושנות שפג תקפן והן כיום מזיקות לכולם. הקמפיין האניפנטילי שהצית את הדיון הזה הוא, בעיני, מעליב הרבה יותר לגברים מאשר לנשים! הפרחות שבתמונות מקבלות כסף ע"מ לעבוד על גברים בעינים. גברים שיכולים ישיגו לעצמם בנות כאלו ללא תשלום (ולהנאת שני הצדדים) ומכאן שלא יזדקקו לשירות. גברים שיסכימו לשלם על שירות כזה הם, מן הסתם, נואשים ועכשיו גם מעט יותר עניים או, מתוך שימוש במילה חביבה כל כך על הישראלים, פראיירים ומכאן גם פאטתיים ומטומטמים.
כל זה לא מפריע לדניאלה להמשיך במלל המופרח שלה על הנשים כצד החלש (לא רלוונטי יותר כפי שחיים רמון גילה להפתעתו ערב מלחמת לבנון השניה) או לספר שאת הקישור שבין השפלות ומיניות עושים תמיד כשהגברים הם הצד המבזה (הייתי מספק כמה מילות חיפוש שכשמסירים את אופציית החיפוש הבטוח בגוגל היו מאירות את עיניה אבל יש גם ילדים ודתיים באתר הזה ואין לי כוונה להביך אנשים שלא לצורך). בקיצור, היא ממשיכה לספק פמפלטים פמינסטים שחוקים שמסייעים לקידום הבנה וכבוד בין המינים בערך כמו שההתנחלויות היהודיות ביו"ש מסייעות לקידום דו קיום בריא בין יהודים וערבים.
ציינתי מילה זו, כדי להמחיש את הניגוד בין טענתך לכוונות ביקורתיות כנגד הקמפיין לבין התוצאה בשטח
אל לך להשוות דת לפמיניזם. אני לא מדברת מטעמים שמרנים, אני מאוד בעד מין וחופש. אני מדברת מטעמים הומניסטים בלבד ומדברת על ניצול והחפצה של בני אדם (בנות אדם ליתר דיוק). אני מציעה לך להסתכל למציאות בפרצוף. לא מדובר בקמפיין "פרובוקטיבי שמייצג את חופש הביטוי" - מדובר בקמפיין אלים שלוקח את החופש מאיתנו - כי הוא חשוף לעיני כל - ילדים בגיל צעיר מאוד שאין להם המסננים והפילטרים ואין להם בחירה "להתעלם" או "לא לקנות" כפי שהמליצה לי פה מגיבה אחרת. הוא נדחף להם לעיניים ממש. לו היה מדובר ביצירת אומנות שאפשר לבחור אם לצפות בה או לא - זה היה אולי דיון אחר. אבל למרוח בשלטי חוצות תעמולה לאלימות נגד נשים - זה ממש לא חופש, זה אלימות כלפי המתבונן בחסות העיריה.
הומור לגיטימי בעיני, אך לא כאשר הוא תמיד מופנה מהחזק אל המוחלש ומחזק את הדיכוי החברתי שלו. אני מציעה לך לדמיין קמפיין הומוריסטי שמבזה אתיופיים, האם גם אז אתה תהיה בעד? בשם ה"קלילות"? בשם "חופש הביטוי"?
קל להגיד "תהיו קלילות" כאשר אתה שייך לכלכך הרבה קבוצות שולטות וחזקות בסדר החברתי. אתה גבר, יהודי, לבן, אשכנזי, בורגני, משכיל.
אנא תיתן לי את הבחירה מתי מצחיק אותי שמבזים אותי ומתי לא.
לגבי התיאור האבסורדי שלך על כפר נופש הפוך - תנחת בבקשה על הקרקע. אין כאלו. נשים לא מתענגות על ביזוי נערים, תעשיית הזנות היא רובה כולה תעשיה של צרכנים גברים ולא נשים ואין היוצא מן הכלל מעיד על הכלל. אי אפשר לבזות את החזק והשולט - אין סימטריה פה. נשים לא מחוברתות להחפיץ, ולגברים יש מערך תעסוקתי ענף כלכך שאין הם צריכים להאלץ לבחור למכור את גופם לפרנסתם. מה גם שלידיעתך מכל המחקרים הקליניים שנעשו בארץ ובעולם, העוסקות בזנות הן לרוב קורבנות של פשעי מין בגיל מאוד צעיר (גילוי עריות הוא הבולט)
אשמח אם תענה לעניין ותרד מהעץ הפטרוני עליו עלית.
גם לדעתי הפוסט הזה דוחה,
ולהגיד שהדבר שמתואר כאן הוא "אומץ"
זה באמת מגוחך ואפילו נלעג.
כותב הפוסט והמגיבים שתומכים בקמפיין החולני הזה, מתייחסים אליו כאילו יש כאן איזו אמירה, "סיפור המותג שלהם", "ה-'אני מאמין' שלהם" - האם באמת אתם מאמינים בזה???
האם באמת נראה לכם שהפירסומאי אומר לעצמו "יש לי מסר חשוב להעביר לחברה... הסיפור של המותג... האמונה שלי... אני מוכן להקריב למען האמת שלי..."
אתם הרי יודעים שהעניין כאן הוא הרבה יותר פשוט - "יש הרבה גברים חרמנים שכל מה שמעניין אותם זה ה-ז' שלהם... אז זה מה שיביא לנו הכי הרבה כסף..."
ולהגיד שהדבר שמתואר כאן הוא "אומץ"
זה באמת מגוחך ואפילו נלעג.
כותב הפוסט והמגיבים שתומכים בקמפיין החולני הזה מתייחסים אליו כאילו יש כאן איזו אמירה, "סיפור המותג שלהם", "ה-'אני מאמין' שלהם" - האם באמת אתם מאמינים בזה???
האם באמת נראה לכם שהפירסומאי הנכבד אומר לעצמו "יש לי מסר חשוב להעביר לחברה... הסיפור של המותג... האמונה שלי... אני מוכן להקריב למען האמת שלי..."
אתם הרי יודעים שהעניין כאן הוא הרבה יותר פשוט - "יש הרבה גברים חרמנים שכל מה שמעניין אותם זה ה-ז' שלהם... אז זה מה שיביא לנו הכי הרבה כסף..."
לצורך העניין, נניח שבאמת דינן של מערכות יחסים מונוגמיות ונישואין (שמאפיינות את התעלות הציוויליזציה האנושית על חיות הטבע) נועד לדעיכה.
ועכשיו לתסריט:
כולם ישכבו עם כולם בהתחלה (על פי חוקי הטבע)- הנשים ימשכו וירצו לשכב רק עם הזכר החזק (העשיר, החתיך, השרירי, הפורה, הצעיר והיפה) בכדי להשיג צאצאים חזקים ויפים.
ולאלה שנופלים מההגדרה של הזכר הנ"ל-
שישכבו עם גברים או יעזרו בידיים.
כמובן- בגלל שאנחנו כבר מתנהגים כמו חיות- אז בואו נמשיך ונלך באמת עד הסוף- ונוותר לחלוטין על חיבה, אהבה, השמחה שבלבוא הבייתה ולמצוא את זה שאוהב אותך, שמקשיב לך שמכיל אותך.
לטירוף הזה אני מנבאת שני סופים אפשריים:
האחד: סיום ההפקרות וחזרה טבעית למשטרי צניעות (כל ההיסטוריה מלאה במחזורים של הפקרות שמתחלפים בצניעות וחוזר חלילה)
השני: משטר ההפקרות ממשיך, המוני גברים לא מקבלים\מוצאים נשים להתרבות, אין אהבה וחיבה וכמות הפסיכופטים והפשיעה תעלה.
לי אישית נמאס ממוסר הביבים של כל מיני גברים שחושבים רק על עצמם ולא חושבים מה יקרה אם הנשים יתחילו לשתף פעולה.
אז יהיה לכם התענוג לראות גם את האמהות, האחיות, הבנות והנשים שלכם מזXXXות עם הזכר החזק ביותר ולכם ישאר רק לאכול את הכובע ולקפוץ.
סוף מעשה במחשבה תחילה
אז מה היה לנו?
דניאלה מתביישת בחברה שלנו. למה? לא בגלל אעישה שהטאליבן ניסרו את אפה בגלל שברחה מבעלה בעקבות נישואים כפויים, לא בגלל סקינה מוהמאדי אשטיאני שנידונה למוות בסקילה באירן באשמה (מפוקפקת) של ניאוף, לא בגלל הטקס החולני של מילת נשים שעוברות מליוני נערות בכל שנה או בגלל שאונס היה תמיד ונשאר, גם במאה העשרים ואחת, כלי נשק במלחמות ודיכוי אוכלוסיות. לא, דניאלה מתביישת בגלל קמפיין אדיוטי באוסטרליה….
לPOV לעומת זאת חשוב להוכיח שהקמפיין הנ"ל הוא מעבר לגבולות חופש הבטוי וההשוואה הסבירה בעיניו היא לקמפיין שמזכה ב"הצלפות ביהודים שמחכים לקבל בתחת בתאי הצלפה מיוחדים". לא כל כך יודע איך להסביר לך את ההבדל…
נהרה חוצה כבר את גבול הפלילי בישומה את התיקון הראשון של חוקת ארה"ב כשהיא קוראת "לפגוע בגברים באופן פיזי (וזה אפשרי, צריך רק לתכנן)" וכן להעלות קמפיינים שיציגו גברים באופן מבזה. לא משנה שכבר מזמן רואים במודעות לא פחות גברים מנשים כשהם מעורטלים בתנוחות שעשויות לגרות יצריהם של בני טיפש-עשרה ושבד"כ בסרטים הוליוודים וללא כל קשר למסת שרירים סבירה נשים מחטיפות לגברים הרבה יותר מאשר ההיפך (ובנות, אני מאוד מאוד מציע לא לנסות את זה בחיים האמיתיים, למרות הפי-סי אנחנו עדיין חזקים יותר פיסית).
התנועה הפמיניסטית היתה פעם תנועה ראויה וחשובה וההצלחה שלה, לפחות בחברה המערבית, מסחררת. בסופו של דבר שני המינים נהנים מפירות ההצלחה שמאפשרת לכל האוכלוסיה ולא רק למחציתה לתרום מכשוריה. אבל כשבארצות הברית ב147 מתוך 150 המרכזים האורבניים הגדולים נהנות רווקות צעירות ללא ילדים בממוצע מיתרון של 8% במשכורות לעומת מקביליהן הגברים (17% יותר בניו יורק, 12% בלוס אנג'לס ו20% מדהימים באטלאנטה ובממפיס) וכשלפי הBureau of Labor Statistics יש יותר נשים מגברים במשרות ניהול בכירות וכשהגבר המערבי הלבן מוצג בצורה יותר ויותר נילעגת בסרטים ובסדרות הטלויזיה הטענות על קיפוח ואי שוויון עכשווי הופכות לנילעגות.
מורין דאוד, בעלת הטור בניו יורק טיימס, כתבה בתקופת המרוץ למועמדות המפלגה הדמוקרטית לבחירות האחרונות לנשיאות ארה"ב על הילארי קלינטון "האייקון הפמיניסטי שהקריירה שלה תלוייה לחלוטין בבעלה" וכך גם ניראות ה"פמיניסטיות" המודרנייות, יותר עדת צווחניות מקבוצה עם אג'נדה רצינית. פמיניסטיות אמיתיות הן, למשל, קרלי פיורינה ומג ווטמאן, אגב, שתיהן רפובליקניות, שבמקום לבכות להציק לנו הגברים הלכו והשיגו את מה שהשיגו… בלי טובות ובלי מהומות...
כול כך קל לייצר פרובקציה בארץ,כנראה שיש משותף לדת ולפמינסטיות וזה קמפיינים "פרובוקטיביים". שטויות תהיו קלילות וגם אני יהיה קלילה למרות שאני זכר.
זה גם יכול להיות ההיפך שנשים יגעו למין כפר נופש למין עם דוגמנים שיסתובבו שם...
למה לא??? ואני מקווה שלא אקבל תשובה פימניסטית אטומת אוזניים וארוכה מדיי
בקיצור, את אישית לא צריכה שדכן כדי למצוא שַפכָן.
בקיצור, את מסתבר לא צריכה שַדכָן כדי למצוא שַפכָן.
חת'כת מנוול.
אנחנו הנשים היינו מזמן צריכות לפגוע בגברים באופן פיזי (וזה אפשרי, צריך רק לתכנן) וכן להעלות קמפיינים של פרסום, סרטים, ספרים, ואולי לחשוב על אמצעים נוספים, שיציגו זכרים בצורה מבַזָה ושהמסר שלהם יהיה: תפגעי ביצור הזה. אפשר, ורצוי.
הפמיניסטיות נלחמות על כבוד האדם, ועל חירותו. הן מדברות על נשים וגם על גברים. הן תמימות. לכן השנאה נגד נשים ממשיכה להיות מופצת, ועתה היא כוללת שנאה נגדן. עליהן ללמוד את הכלל הפשוט של עין תחת עין. התנהגות כזו מצדן, מצד כל הנשים המחשיבות את עצמן, תשנה את המצב המגעיל הקיים די מהר. כשזכרים יהפכו לקרבנות של פגיעה, של הסתה, של ביזוי, הזבאלות האלה, החכמים על חלשות, יברחו מהר מהזירה.
אבל אנחנו לא מתביישים בך, דניאלה (: בניגוד אלייך אנו יודעים שהחברה אינה מקשה אחת, ושום אידאולוגיה פונדמנטליסטית - זו של הרב אלישיב או להבדיל זו של "פמיניסטיות" כמוך, לא תשליט עצמה בכוח. חושבת שהקמפיין לא סקסי? אל תקני. חושבת שתצליחי לצנזר? אולי באיראן. לא אצלנו. חופש הביטוי, מכירה? לא. אנחנו יודעים שלא. חבל.
לא מדובר בסקס ולא מדובר בפרובוקציה.
סקס ומין הם פעולות הדדיות בין שני בני אדם שחושקים ונמשכים זה לזה (זוכרים?). כל קשר בין זה לבין חבורת נערות בתחתונים סביב לקוח לא קיים. כי מה שהם מוכרים שם באוסטרליה זה *שירותי* מין. . תגיע לפה, תקבל שירותי מין. מעשר נשים לא פחות! אתה מלך. אתה מושלם. לא משנה שאתה בן 60 מקריח עם כרס. כי אנחנו מתות עליך, גבר, ובמיוחד על הכלי כלי שלך, פסגת מאווינו. כל ייעודנו הוא להעריץ את הכרס שלך ולקק אותך ביחד.
עד כדי כך שטיפת המוח הזו עובדת שאפילו אתה, אדם ביקורתי, מדבר על סקס. עד כדי כך חוברתנו עד מוות שכולנו מאמינים שחבורת פצצות מין וגבר אחד זה סקס. חדשות: אין אישה שרוצה לחלוק שאריות של גוש בשר פתטי שקורא לעצמו גבר, עם עוד 20 אחרות, וזה פרסום אבסורדי.
מה שזרמון עשו זה לא פרובוקציה. הם בפירוש תיארו אונס ואלימות באופן סקסי. לדחוף ראש של אישה כפותה לעוגה, כשפרצופה מבועת, אבל השיער שלה כלכך יפה והשפתיים שלה מרוחות אודם וגבה מוקשת - זה נסיון להלל את האונס ולגרות את המתבונן מאלימות נגד נשים. או נערות, כי הדוגמניות סביר שהן בנות 15-16. הפרסומת שמתארת ילדה חיוורת וערומה וכפותה, כשעיניה חסומות וגבר גוהר מעליה - אפילו חמורה יותר. כי גבה היה מוקשת כמו בפורנו, והפה שלה פשוק, והיא לא רואה כלום, כחומר ביד היוצר.
סקס? זה סקס?
אבוי לנו שדה הומניזציה של נשים מתקשרת לנו בראש למילה הזו. התיחסות לגוף של אישה כדומם, נטול אישיות ורצון וכולו נועד לספק גירוי היא לא פרובוקטיבית, היא מסוכנת. כי בארץ יש מגיפת אונס קבוצתי בגיל 10, וילדים מריצים סרטי פורנו אלימים בסלולרי בבית ספר. אם היה גם אודיו בפרסומות של זרמון היינו שומעים גניחות של עונג של אותן נערות. כי זה מה זה מגניב להתגרות מהשפלה וביזוי.
אותו כנ"ל נעשה בתחרות הישבן הסקסי של עוד איזה חברה שלא אטרח לציין את שמה. שאלו את נועם טור - אחד ממכובדי השופטים - אם הוא אוהב "תחת". הוא אמר "בטח, כל עוד מחוברים שני... מקדימה" ועשה עם הידיים תנועת בלונים. כולו חיוכים. דב קליין שעסוק בלחתוך נשים בשביל שיהיו מספיק "סקסיות" לפרנסתו, גם היה ממכובדי השופטים.
זה העולם בו אנו גדלים. לראות את חבורת הבשרים מוצגים לשופטים הזכירה לי את ערימות הנעליים נטולות הזהות באושוויץ. אסופת בשרים, מדידתם ותמחורם. ככה מתייחסים לנערות בימנו - וזה בהחלט ראי של החברה.
אז אנא ממך אל תקרא לזה סקס. תקרא לזה דה הומניזציה לצורך גירוי. ואני תמיד מציעה לעשות את המבחן הבא כשמודדים "יצירת אומנות" כמו זו של זרמון. תחליפו את האישה הכפותה והסקסית באתיופי, פלסטיני, הומוסקסואל - או כל מגזר אחר מדוכא בחברה שתבחרו. ותזדעקו. אבל רק שמדובר בנשים זה סקסי ואומנותי ו"הן רוצות את זה".
אני מתביישת בחברה שלנו. פשוט ככה.
ועל מסך גדול ברקע תהיה הסצינה הראשונה מהסרט אינסטינקט בסיסי.
תתביישי ליאת!
"אומץ" הוא מונח חיובי. השימוש במונח זה בכל הנוגע להחפצת נשים כפי שמתבטא בפרסומת הנל, מעיד על החשיבה השוביניסטית של המשתמשים בו (בהקשר זה).
המשתמש האחד מצדיע לאומץ של מחפיצי הנשים
וממנגינת משפטה של המשתמשת השניה (ליאת ז') נשמעת ביקורת על כך שבארץ אין קמפיינים כאלו.
המונח המדוייק לדעתי בכל הנוגע לקמפיין שוביניסטי שכזה הוא לא "אומץ" אלא חוסר בושה וחוסר כבוד.
לכנות קמפיין זה במילה אומץ, זה כמו לכנות אדם שמשדר שוב ושוב את התקרית של מיכל אמדורסקי במילה "אמיץ".
נבלה- הולם אותו יותר.
לסיום, אזכיר שהחוכמה הכי קטנה היא להשתמש בסקס כדי למכור מוצרים. להצדיע לחוכמה הזו ולכנות אותה אמיצה, זה מגוכך.