מה קרה לרשת העולמית הפתוחה?

הרשת העולמית הפתוחה  WORLD WIDE WEB   או בראשי תיבות WWW הולכת ונסגרת בפנינו.
מעצבן אבל נכון! הרשת כפי שהכרנו אותה עד לפני מס' שנים הולכת ונעלמת ובמקומה צצו להן הרשתות ה"סגורות" אשר מונעות מאיתנו את החופש המוחלט בהעלאת הרעיונות שלנו לרשת.
על מנת להבין את הכוונה שמאחורי הצהרה זו , נפרט.

ההתחלה
כאשר נהגה רעיון האינטרנט או האינטראנט היה זה בסוף שנות ה60 כן למעשה בשנת 1969
רשתות הליבה, שיצרו את הבסיס לרשת האינטרנט, חוברו בשנת 1969 על ידי הסוכנות לפרויקטי מחקר מתקדמים במשרד ההגנה של ארצות הברית (Department of Defense Advanced Research Projects Agency או DoD ARPA) במיזם שנקרא ARPANet. הסוכנות בחנה אפשרויות שונות לניהול הרשת, בדגש מיוחד על שרידות, ועפ"י הרעיונות שנבחנו ב RAND יצרה טכנולוגיות שונות להעברת הנתונים בין הרשתות. ב־1 בינואר 1983, הוחלפה התשתית של ARPANet, שהייתה מבוססת עד אז על NCP לחבילת הפרוטוקולים TCP/IP, שנולדה בעקבות מאמצי המחקר. זוהי למעשה הנקודה שבה הפך האינטרנט להיות דומה לרשת המוכרת לנו כיום - מבחינת התשתית הלוגית.
בשנת 1989 הציע טים ברנרס-לי מערכת היפרטקסט גלובלית שבה יוכלו אנשים לחלוק מידע ולקשר מסמכים כך שתיווצר רשת קורים (Web) בינלאומית של מידע מקושר באמצעות קישורי-על. לשם כך פיתח בסביבת NeXTStep שפה מיוחדת, HTML, שכללה תחביר אחיד לקישורים בין מסמכי הרשת (URL/URI), תוכנת שרת ותוכנת לקוח (דפדפן), שהשתמשו בפרוטוקול HTTP.

העבודה על הפרויקט החלה באוקטובר 1990, בדצמבר כבר שימשה המערכת באופן פנימי ב-CERN - המרכז האירופאי לחקר הגרעין. במהלך שנת 1991 הם הציעו את הרעיון לאחראי עליהם במעבדת CERN, אם כי כשלו במאמצים לשכנעו ולכן פתחו קבוצת דיון – תחום שאז היה המפותח ביותר באינטרנט - ודרכה הצליחו לצבור אוהדים ברחבי העולם. ב-6 באוגוסט 1991 נפתח שירות ה-WWW הפנימי של CERN לכלל רשת האינטרנט. אתר ה-WWW הראשון באינטרנט היה info.cern.ch. שנתיים לאחר מכן, כבר היו קיימים 2 מיליון שרתי אינטרנט עם יותר מ-600 אתרי WWW. בשנת 1995 היו קיימים כ-100 אלף אתרי WWW ובשנת 1997, היו כבר כמיליון אתרי WWW.
בתחילתו היה האינטרנט פרויקט של משרד ההגנה האמריקאי. אולם, בעקבות לחץ בינלאומי בתחילת שנות ה־90 נאלצה ארצות הברית להודיע על ויתור על שליטתה באינטרנט. למרות זאת נסוגה ארצות הברית מהכרזה זאת ביולי 2005 תוך הודעה שנסיגה זו קשורה למלחמה בטרור הבינלאומי (טענה שנדחתה בבוז על ידי מרבית הממשלות ועל ידי ארגונים בעולם האינטרנט). נסיגה זו הביאה ליוזמה להפקיע את האינטרנט מרשותה של ארצות הברית על ידי הקמת שרתי שורש נוספים (כיום 13 מ־15 שרתי העל באינטרנט נמצאים בארצות הברית).

כיום האינטרנט מנוהל בעיקר על ידי שורה של גופים בינלאומיים שמורכבים מנציגים מכל העולם בהם אנשי אקדמיה, ממשל, מסחר ואזרחים פרטיים. הבולטים שבהם הם ICANN, שאחראי על הקצאת השמות והכתובות, ISOC, שמרכז את התיאום הבין־לאומי ו־IETF, שהוא הגוף הטכני שקובע את התקנים באינטרנט. בין גופים אלו יש מערכת כפיפויות מורכבת.
במרץ 2004 הועלתה יוזמה להפקיע את השליטה מגופים אלו בשל חוסר יעילות שגילו, במיוחד ICANN, ולהעביר את השליטה לאו"ם.
במשך שנים הרשת נוהלה באופן נייטרלי - הגוף המנהל רק מסדיר את הנושאים הטכניים ואילו כל אחד יכול להתחבר לרשת ולפרסם בה תכנים כפי העולה על רוחו. למרות זאת, יכולה כל מדינה לנטר ולהגביל את תעבורת האינטרנט בשטחה כפי רצונה. כמו כן, כל מדינה יכולה להחיל את חוקיה על גופים ובודדים הפועלים באינטרנט מתוך שטחה. יש מדינות כגון סין, סוריה ואיראן המנצלות יכולות אלו כדי להגביל את הגישה של אזרחיהם לרשת. למרות זאת, הן אינן יכולות להגביל שרתים או משתמשים במדינות אחרות. מבנה זה מאפשר גם ניצול לרעה כדוגמת השימוש שעושים שולחי דואר הזבל באינטרנט. בשנים האחרונות התפתח ויכוח על אופיה הנייטרלי של הרשת, כאשר החברות המספקות את התשתית תובעות לעצמן זכויות יתר, ומעוניינות לגבות כסף מהאתרים הרווחיים, וזאת בטענה שהן מסבסדות את רווחיהן של חברות אלה.
בישראל מוסדרת הפעילות באינטרנט על ידי איגוד האינטרנט הישראלי.

השינוי
בשנות ה90 החלו לפעול מנועי החיפוש השונים על מנת להקל על הגולש ובמקום להיכנס לאתר דרך כתובת ה URL שלו התחלנו לחפש אתרים דרך מילות חיפוש.
אחת הדוגמאות לשינויי היא כמובן הענקית-גוגל
בינואר 1996 נפתח מיזם גוגל כאשר המוטו היה חד משמעי (אגב הטענה היא כי המהות לא השתנתה)
הצגת תוצאות רלוונטיות , מעודכנות וטובות יותר לגולש. בתחילת דרכה גוגל העולמית סיפקה את המידע ללא כל תמורה (כמעט) מנוע החיפוש של גוגל משך קהל גדל והולך של משתמשים, בזכות איכות תוצאותיו וממשק המשתמש הפשוט שלו. בשנת 2000 החל גוגל לפרסם מודעות טקסט פשוטות, על פי מילות החיפוש, בצד תוצאות החיפוש שהציגה. כאן הרשת שלנו התחילה להשתנות באופן משמעותי. אם עד היום התחרות הייתה שווה ובאמת הציפייה הייתה לאתר ומידע רלוונטי יותר למילת החיפוש . בעלי רעיונות אשר העלו את הרעיון לרשת דרך אתר או בלוג היו חופשיים לעשות כך והצלחתם היתה פועל ישיר של השקעתם בשיווק הרעיון ברשת דרך רלוונטיות, הרחבה ופניה חד משמעית בהקשר.
בשנות ה2000 נכנסו הרשתות החברתיות לתמונה ובשנת 2004-2005 שינה פייסבוק את העולם הוירטואלי והמציאותי לחלוטין.
מצד אחד ענקיות כמו גוגל ויאהו "העדיפו" את המפרסמים העשירים ו"הטיסו" אותם למקומות הראשונים בתשלום, ומהצד השני רשתות חברתיות "הנועלות" את המשתמשים שלהן בתוך הרשת כאשר לגולש אין כל סיבה או רצון לצאת מהרשת עצמה.

המציאות
המציאות לבעלי רעיונות, בעלי עסקים ובעלי אתרים דיי מעצבנת . במציאות אם יש לך יותר כסף כך תזכה לחשיפה גדולה יותר ולא משנה מה איכות ורלוונטיות המידע המפורסם.
גם אתה בעל מקצוע מעולה, גם אתה יחיד ומיוחד הטיפוס בסולם מנועי החיפוש הינו קשה, ארוך, מתסכל ויקר ( גם קידום אורגני יעלה לך כסף).
פייסבוק נעלה בפנינו את האופציה "להיות חופשיים" רוצה להיות שותף? אז רק בתנאים שלנו, הרשת העולמית החופשית נסגרת ואילו הרשתות הסגורות גדלות ומתחזקות.
בפועל אנו חוזרים לנקודת ההתחלה שלנו כאשר הרעיון קיים אך המוטו והחזון נזרקו לים.
לאחרונה, ולשמחת אנשים כמונו האוהבים וחיים אינטרנט, כמה צעקה גדולה אשר קולותיה נשמעו לראשונה דווקא בארצות הברית, המדינה בה הכול החל. עקרי הדברים מופנים לגוגל ופייס-בוק.
גוגל בעיקר משום רצונה העז לשלוט ולהשתלט על האינטרנט ועל הגולשים בו, (ראו מאמרינו על האח הגדול) רכישת יו-טיוב, רק גרמה לענק הזה להפוך למפלצת. לטענת המתנגדים (הרבים אגב) המידע שגוגל מחזיקה עלינו כגולשים הוא עצום . יבוא יום והחשש הוא , לטענת המתנגדים, כי יעשה בו שימוש לרעה ולא רק הרשת תהיה סגורה אלא גם

המציאות עצמה.
לעניין פייסבוק הטענות הן יותר מתונות אך גם כלפי הרשת החברתי הזו כמו מתנגדים הטוענים לחוסר חופשיות, שימוש לרעה במידע גולשים לצורכי פרסום ועוד..

לסיכום
אין כאן המלצות כל שהן ולא קריאה למאבק, כגולשים ברור שאופי השימוש ברשת הפך זמין יותר, מהיר יותר , מעניין יותר בזכות אותן ענקיות. אך מנגד, מה באמת יותר חשוב לנו כבני אדם עצמאיים? החופש להיות חלק מהחברה בצורה שאני רוצה או להיות חלק מהחברה בצורה שהרשת החברתית רוצה שאני אהיה. ואיך אמר פעם ז'וז'ו חלסטרה – ותחשבו על זה....