כותרות TheMarker >
    ';

    יום הולדת לילד ומתכון לבניית ביטחון עצמי

    3 תגובות   יום חמישי, 2/9/10, 23:43

    ''

    הגננת נתנה שתי אופציות: או שנחגוג יום הולדת 3 עכשיו, או שנחגוג 4 בסוף השנה.

     

    החלטנו ללכת על האופציה הראשונה. השנה התחלנו גן חדש וחשבנו שמסיבה תקל על הבחורצ'יק את המעבר. אנחנו מקווים שמנה גדושה של תשומת לב מכל ילדי הגן תעזור לו להרגיש שם יותר בנוח. אנחנו מקווים שמסיבת יום ההולדת תשפר לו את הביטחון העצמי.

     

    זה טבעי. כל הורה רוצה לראות את הילד שלו שופע ביטחון עצמי. כשהגננת שולחת תמונות (בינתיים זה קורה מדי יום) הדבר היחיד שמעניין אותנו הוא לראות כיצד הילד משתלב חברתית. אני יכול להגיד לכם שאין משהו שעושה אותנו יותר מאושרים מלראות אותו משתלב במשחק עם יתר הילדים.

     

    הבעיה הגדולה עם הקניית ביטחון עצמי לילד היא שלפני זה אנחנו צריכים להיות בעלי ביטחון עצמי בעצמנו. אני לא יודע מה אתכם, אבל בגיל 35 לא ברור לי איך הופכים מביישן ממוצע לאחד שמתנהג כמו מלך הכיתה. במחשבה שנייה זה בטוח אפשרי.

     

    השיטה הטובה ביותר שאני יכול להעלות על הדעת היא "Fake it till you make it" – לשחק אותה בעל ביטחון עצמי עד שזה יהפוך להיות טבעי. כשאני רוצה להיראות בטוח בעצמי אני משנן לעצמי: "אני א... את כולכם, בואו נראה מי יתקרב!". מעניין איך זה נראה מהצד, לא ברור, מקווה שזה עובד :)

     

    וגם אם אתם לא בונים יותר מדי על חינוך לביטחון עצמי על ידי שימוש דוגמא אל תאמרו נואש: מחקרים מצאו שהורים אשר מציבים דרישות גבוהות אך מציאותיות, שמריעים כשמגיעה הצלחה, ושלא עושים עניין מכישלון – משיגים את התוצאות הכי טובות. ילדים ממשפחות כאלה מפגינים ביטחון עצמי גבוה בהשוואה לילדים ממשפחות אחרות.

     

    אז זהו. מחר יום ההולדת. אפינו עוגה, הגננת ביקשה שנכין הפעלה ונאמר דברי ברכה. הלו? אולי פשוט נשכור ליצן?

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/9/10 20:04:
      הכי טוב זה כשילד יודע לעשות משהו מרשים.
      גיל שלוש זה מוקדם, אבל ילד על גיטרה או חליל צד, או להטוטן קלפים, הוא מיוחד קצת ומעורר ענין בחברת הילדים.
      זה בתנאי שהוא עושה-לומד-מתאמן במשהו שבאמת מדבר אליו.
      קל למשוך ילדים לדברים שונים, אם כי התגובות שלהם בלתי צפויות לשני הכיוונים.
        5/9/10 01:28:

      תודה סיגל,

       

      להיות פשוט אנחנו זה הכי טוב ככלל, אבל לפעמים זה לא מספיק, לפעמים אנחנו רוצים להשיג יותר.

       

      נניח לעמוד מול קהל. לא לכל אחד זה בא בטבעיות אז בהתחלה צריך להעמיד פנים (כי הקהל אוהב להקשיב לאנשים שמדברים בלי לגמגם) עד שזה מגיע בטבעיות.

        3/9/10 09:25:
      מזל טוב לבן ה-3! גיל משמעותי ביותר.
      יכול לעזור להתחבר עם הורים אחרים, אבל אני לא מדברת מנסיון אישי אלא של אחרים, כי אני, ככל שידידותית לסובב, מסתפקת בחבריי הקיימים, כך שתמיד מרגישה מחוץ לעניינים בכיתה של הילדים.
      בקשר לבטחון האישי, פשוט להיות אני, בלי משחקים, נראה לי הכי בטוח שיכול להיות (^:

      ארכיון