חלק א – יודעים ולא מיישמים כל מי שראה את "הסוד", גילה את אמריקה, ורוצה שכולם יגלו אותה ביחד איתו. זה דווקא די יפה, הצורך לשתף. זה מזכיר לי הרצאה מעניינת ששמעתי ממומחה למכירות, שהסביר איך זה כשאנו עומדים בתור בסופר, אז השמנה עם הטיטולים תמיד תופסת את זאת שאחריה בתור וטוחנת לה את הראש בסיפורים של כמה שהטיטולים שהיא לקחה מוצלחים וסופגים את כל הגועל שבעולם. ומה הנמשל? לא יודע, אך המרצה הסביר שהמקור לכל סיפור הטיטולים מרמז על הנטייה שלנו לא להדפק לבד. הוא טען שהמוח של אותה האישה מכריח אותה לשתף ולשכנע עוד מישהו לקנות את הטיטולים, כך שאם הטיטולים לא סופגים, שהיא לפחות לא תידפק לבד. כמו האישה עם הטיטולים, גם ההוא מ"הסוד" ממש רוצה לשתף, אז הוא מתחיל לשלוח הודעות לכל מי שנשם לידו אי פעם, עם לינקים לסרט ביו טיוב, ובו זמנית לזמזם משפטי אוטוסוגסטיה, ואת כל זה עושה כשהוא בולע פרוזאק ומחייג לקו התמיכה. מדוע היינו צריכים לחכות ל"סוד"? הרי כל הידע היה קיים בידי חז"ל. לפני אלפי שנים פירשו חז"ל על הפסוק "כִּי פַחַד פָּחַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵנִי וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי יָבֹא לִי" [איוב, פרק ג, פסוק כה'] פירוש מעניין שבפשטות מסביר: דאגתי דאגתי, חשבתי חשבתי, עד שהדבר קרה לי. שנים רבות מאוחר יותר, ויקטור פרנקל המציא את הלוגותרפיה (החיפוש אחר משמעות) וקרא בדיוק לאותו הדבר "הכוונה הפרדוכסית", שבתקציר מדברת על כך ש: האדם מביא על עצמו את מה שהוא מתיירא ממנו הכי הרבה. עכשיו, השאלה שלי היא: האם הייתם קונים את הטיטולים רק בכדי להרגיע אותה שתעמוד כבר בשקט? סתם... זאת לא השאלה. השאלה היא: איך זה שלמרות שכולנו יודעים מהי חשיבה חיובית, אנו עדיין חושבים שלילי? (יותר מדויק לכתוב "מרגישים שלילי"). הסיבה היא פשוטה, אין מספיק תאורת פלורוסנט בעולם! או אולי הסיבה היא שהקיום של החשיבה החיובית אינו טמון בהבנה, שנמצאת בשפע, אלא ביישום.
חלק ב' – מה הבעיה? הסוד! "הסוד" מצליח להעביר בחדות, בפשטות ובעקביות מסר אחד וחשוב, שנקרא "חוק המשיכה", שמאחד את העיקר של תיאוריות חשובות-מקבילות: חשיבה חיובית, כוונה פרדוכסית, אפקט גליתיאה, כוח המודע (מיקוד ואמונה דרך אוטוסוגסטיה) וכו'. "טוב מושך טוב, ורע מושך רע". הבעיה עם "הסוד" הוא שהמיקוד של יוצריו הוא כולו קפיטליסטי-חומרי. המסר הריקני הוא "אם אתה רוצה להיות עשיר, אז אתה חייב לשמוע משהו... ששש...". איני חושב שחייבים להציג כל רעיון בתצורתו הערכית-משמעותית, אך בסרט עם מסר כה אפקטיבי, נכון היה לחשוף את הצופים למימדים יותר משמעותיים מכסף. כיוון שאם הסוד הוא "אושר = עושר", אז מה עשינו? זה פספוס רציני! ואני הפרסי האחרון שיטענו נגדו שהוא לא אוהב כסף. השטחיות של "הסוד" לא מאפשרת יישום משמעותי, מכיוון שהיא מתמקדת בנוסחאות ומנטרות שממכרות ומעוורות את שומען. סכנת הסם המעוור יש שהפכו את הניו-אייג' והחשיבה החיובית לסם מעוור שמוביל אותם לכך שהם מחרבים את חייהם בשל התעוררות רוחנית לקויה שמקפידה על חלום ולא על מציאות. כל אלו בחרו לחיות ב"אי וודאות" טהורה ולאבד שליטה, תחת ההנחה ששינון מנטרות יימנע מהם כל צרה. סך הכל זה נחמד להיות "רוח חופשית", אך זה מדרון חלקלק שבו זה אפילו לא אלוהים שמשחק בקוביות. זה אתה שמשחק סטריפ-פוקר פרוע עם החיים שלך, מה שלבסוף מכניס אותך לסיפור אימה שמסתיים בתא המעצר עם ברנש מחויך שעונה לשם באבא האוחז בשפתון "בצבע האהוב עליך". ולכן, האיזון הוא חשוב. אם חיים על פי הכוון פנימי שכולל בתוכו כוונה, ניתן לאזן בין אי הודאות לודאות. מי ישכנע? פיזיקאים בשירות הניו אייג'
הניו אייג' הביא עימו מנטרות מעובדות שהקשו על האדם הרציונאלי לקבל אותן, רק מעצם הטון המעופף שבו הן תוארו. אז למה בכל זאת להאמין שניתן לשנות את החיים למסלול חיובי בעזרת כוח החשיבה (שיהפוך לתודעה)? מי ייתן לנו מענה לשאלה חשובה זאת? ברצוני להזמין לבמה את מר אלברט איינשטיין! טה דם! כתבתי "איינשטיין", רק מכיוון שהוא מפורסם. לצידו, מלפניו ומאחוריו עמדו מדענים חוקרים חשובים כ: מקס פלאנק ,לואי דה ברויי, נילס בוהר וארווין שרדינגר (ההוא מהחתול). זה מצחיק [נו....לפחות מעורר התלוצצות] שדווקא פיזיקאים נתנו את ההכשר לחשיבה רוחנית. השמות לא חשובים, מה שמשנה זה שיום אחד פיזיקאים מובילים ברחבי העולם תפסו את ראשם והחלו זועקים "אין יותר וודאות בעולם." אחת התגליות ששברו את הפיזיקאים, שהיו מורגלים בודאות, הייתה שתודעת המודד / המדען / האדם משפיעה על התנהגות עצמים ברמה התת-חלקיקית. ציטוט מויקי: אלברט איינשטיין התקשה לקבל את תוצאותיה של מכניקת הקוונטים כפי שפרש אותם נילס בוהר "בדומה להטלת קובייה" , ואמר על כך "אלוהים אינו משחק בקוביות עם העולם". על כך ענה לו נילס בוהר: "איינשטיין, תפסיק לומר לאלוהים מה לעשות בקוביות שלו". במהלך השנים מחקרים רבים איששו את מה ששיערו איינשטיין ועמיתיו בפיתוח תורת הקוונטים. עכשיו רק נותר לנו להחליט האם התודעה משפיעה גם ברמות אחרות, מעבר לרמה התת-חלקיקית. לא אזכיר מחקרים שרמזו שזה ייתכן, מכיוון שמחקרים הם ממש לא עיקר, ובנוסף, אני רוצה לסיים לכתוב עוד מעט ולחפש משהו אחר לעשות. אז נחזור לשאלה המרכזית והאחרונה: כיצד מיישמים הרגשה חיובית?
חלק ג – איך מיישמים? שיטת זמ"ח לחשיבה חיובית השאלה שנשארה פתוחה היא: אם כולנו יודעים מהי חשיבה חיובית, מדוע כולנו חושבים / מרגישים שלילי? התשובה היא שחשיבה חיובית אינה יכולה להתממש מבלי שתבוא לידי ביטוי בבסיס אופיו של האדם ע"י יישום. כלומר, בכדי להשיג חשיבה והרגשה חיובית עלינו להתוות זאת באופיינו. ולכן, הגישה שאני עומד להציג מורכבת מ-3 מימדים - מימד א – שינוי חשיבה ע"י עיצוב העבר (זיכרון)
- מימד ב – שינוי חשיבה ע"י עיצוב ההווה (מציאות)
- מימד ג – שינוי חשיבה ע"י עיצוב העתיד (חזון)
- ובקיצור – שיטת זמ"ח להרגשה חיובית.
מימד א - שינוי חשיבה / הרגשה ע"י עיצוב העבר (מימד הזיכרון) בכדי לשנות את האופי חשוב להבין כיצד מעוצב אופי האדם? יש תפיסה שאומרת שאופי האדם מורכב ומעוצב ע"י אוסף זיכרונותיו. כשחושבים על כך, זה די הגיוני. אחד הביסוסים לתפיסה זו, היא עצם כך שבמקרים בהם אדם איבד את זיכרונותיו, כתוצאה מתאונה או מחלה, קרוביו מדווחים על שינוי באופיו. אל תקפצו! כמובן שלא ניתן לבודד את גורם הזיכרון כגורם יחיד המשפיע על האופי, וזאת מכיוון שניתן לטעון שהאופי מושפע גם מהטראומה או הגורם שהוביל לאובדן הזיכרון, אך אתעלם מטענה זו בהפגנתיות, בדיוק כפי שאני מתכוון להתעלם מגורם התורשה והסביבה, כיוון שזה לא העיקר. כעת משהסכמנו שאופי האדם מורכב מאוסף זיכרונותיו, ניתן לטעון שאם ברצון האדם להטות את כף החשיבה לצד החיובי, עליו לפעול לשינוי = לעיצוב זיכרונותיו, באופן שבו הזיכרון יוכל להאיר בחיוב על רגעיו המעצבים. לשם כך פותחו טכניקות רבות, אשר רובן מבוססות על עיקרי הגישה הנרטיבית – גישה החותרת לכך שניצור לעצמנו סיפור חיים חלופי, חיובי יותר. הרעיון הוא שלסיפור החיים שלנו יש השפעה מכרעת על החשיבה שלנו, ולכן חשוב לזהות את הרגעים שעיצבו את חיינו, ולתת להם ביטוי חיובי. מי שרוצה ללמוד על כך, יש מאמרים וסדנאות רבות שמפתחים גישה זו. בסיס הגישה הנרטיבית: "הגישה הנרטיבית מבוססת על הטענה שאנשים חיים לפי 'סרט' (נרטיב או סיפור) שנוצרים בשילוב עם סביבת חייהם. ה'סרטים' הללו או הנרטיבים/סיפורים, תקראו להם איך שנוח לכם, שמשפיעים על חיינו למעשה מנהלים אותנו! אם הם חיוביים חיינו יתנהלו באופן יותר מוצלח וההיפך. נרטיבים אלה משפיעים על כיצד אנו חושבים ומרגישים."
מימד ב - שינוי חשיבה / הרגשה ע"י עיצוב ההווה (מימד המציאות) אחת המכות הקשות שהנחית עלינו גל ניו-אייג', היא כמות האנשים שחיים בזבל ומנסים לשכנע את עצמם שזה פשוט לא נכון. כשאתה פוגש את אלו, הדבר היחידי שבא לך לעשות להם זה לנער אותם ולסתור להם חזק, עם כל כף היד, עד שייצאו מהסרט שבו הם חיים. ממקום חיובי כמובן  הסיבה לעיוורונם (עיוורונם = עיוורוננו) טמונה בהבנה שטחית של "מהי חשיבה חיובית". כשהרוחניים בגרוש, שומעים "חשיבה חיובית" הם ישר ממהרים לחבוש משקפיים חיוביות מעוורות, ולחייך חיוך ריקני. העיוורון שלהם לא מאפשר מבט מפוכח על המציאות, וחוסם למעשה את הפתח לחיים טובים יותר. טענתי היא ש: חשיבה חיובית אמיתית, מטרתה לגשר ולהקל על מראת המציאות האישית מבלי להסתירה, וע"י כך להוביל אותנו לחיים טובים יותר. אז מה אני מציע? הצעה א' - העצמת הרגעים החיוביים על חשבון השליליים כאדם בינארי, אני אוהב לחלק את העולם לשניים: אנשים שיושבים על הצד הטוב של העולם לעומת אנשים שיושבים על הצד הרע, אמת/לבן לעומת שקר/שחור, חוויות חיוביות לעומת חוויות שליליות. ומכיוון שאני מאמין באיזון, אז אני מאמין שהטוב והרע – החיובי והשלילי – מגיעים עלינו במינונים שווים. על כן, כל שנותר לנו זה לקבוע את איכותם = רמת ההשפעה שלהם על החיים שלנו. בואו ונחלק את היום שלנו ל-100 רגעים - 50 חיוביים ו-50 שליליים (יש איזון!)
כעת, מה שיש לעשות זה לזהות את 50 הרגעים השליליים, להרוג ולכווץ אותם לכדי שניות קצרות, ובמקביל להעשיר ולמתוח 50 הרגעים החיוביים למשך כל היום.
הצעה ב' - מד רגישות לאושר לחזור להיות יותר ילדים, ולהפוך כל חוויה קטנה ומשמימה לחוויה גדולה ומעצימה. לחפש עוגות מרציפן מתחת לכרית. לדבר לעצמך. לנופף בידיים כשאתה צועד ברחוב. לשמוח על כל דבר קטן, כאילו הוא גדול וכו'. זה לא פשוט, הצלחה דורשת הרבה תרגול והתכוונות, אך זה אפשרי.
מימד ג – שינוי חשיבה / הרגשה ע"י עיצוב העתיד (החזון) לפני מספר שנים נתבקשתי להעביר הרצאה קצרה של 5 דקות על חשיבה חיובית. מכיוון שהקבוצה שבפניה הרצאתי ידעה היטב "מהי חשיבה חיובית?", החלטתי לוותר על המידע הלעוס, ולהציע טכניקה משלי ליישום החשיבה החיובית, ע"י תרגול שליטה על החשיבה. הרעיון שמאחורי התרגיל, שאבקש מכם לנסות עוד רגע, מבוסס על כך שהשליטה על החשיבה היא מיומנות ככל המיומנויות, ולכן ניתן לשלוט עליה. המיומנות: שליטה על כיוון החשיבה. מרכיבי המיומנות: חשיבה חיובית | חשיבה שלילית. תרגול שליטה על כל אחד מהמרכיבים שלב א': מדמיינים עצמנו בעתיד דמיינו את עצמכם בתוך סיטואציה עתידית, שאתם צפויים לחוות. דוגמה: הרצאה בפני 3 תרנגולים עצבניים רצח. נושא ההרצאה: "בטיחות בדרכים" ואתם בלחץ. זו הפעם הראשונה שאתם מעבירים את ההרצאה. שלב ב': זיהוי ושליטה על המחשבות השליליות הפעילו קובץ שמע של שיר עצוב. כעת העלו על הכתב, את כל המחשבות השליליות שקשורות לסיטואציה העתידית. דוגמה:
> אתם מתחילים את ההרצאה ומגלים שהתקציר שהכנתם נשאר בבית. לקחתם בטעות את המתכון לבישולי יום שישי.
> המתכון הוא של בישול תרנגולים.
> מרוב לחץ אתם ממשיכים להקריא את המתכון.
> התרנגולים מביטים בכם בזעם כבוש, ושולפים את הדוקרנים.
> ברגע שאתם מגיעים ל"מכניסים את התרנגול העסיסי לתנור", מזנק עליהם התרנגול החזק, ומתחיל למרוט לכם את הנוצות שאין לכם.
> המצב מדרדר במהרה לקרב אלים ומזוויע, שבו אתם מוצאים את עצמכם מתחננים על נפשכם, לקול קרקורי הקרב.
> "קוקוריקו"! :(
שלב ג': זיהוי ושליטה על המחשבות החיוביות הפעילו קובץ שמע של שיר שמח. כעת העלו על הכתב, את כל המחשבות החיוביות שקשורות לסיטואציה העתידית. *ניתן לרשום מחשבות חיוביות שמתייחסות באופן ישיר לכל המחשבות השליליות שרשמתם, או לרשום מחשבות חיוביות באופן חופשי, בהתאם למצב הראשוני שדמיינתם. דוגמה:
> אתם מתחילים את ההרצאה בבדיחה ששוברת את הקרח.
> התרנגול הימני נקרע על הרצפה, בעוד ששני האחרים מביטים בכם בהערצה.
> התרנגולים מגלים עניין בהרצאה, ושואלים שאלות רבות.
> אתם מדמיינים את עצמכם מעבירים בהצלחה את המסרים המרכזיים של ההרצאה [אלו שהכנתם בבית מראש].
> לקראת תום ההרצאה, תרנגול אחד לא מתאפק ורץ לתת לכם חיבוק.
> שני האחרים מצטרפים אליו.
> הראשון לוחש לך שהוא אוהב אותך.
> אתה מסיים את ההרצאה לקול מחיאות כפיים ודרישה להדרן.
> קוקוריקו! :)
*** הזכויות לשיטת זמ"ח שמורות למחבר.
ובמשפט מסכם - בכדי לחשוב חיובי, זה לא מספיק "לדעת" או "להבין" מהי חשיבה חיובית, אלא צריך ללמוד לזהות את כיוון החשיבה ולשלוט עליו, בעזרת תר(נ)גולים רבים ע"י "יישום". | 
galplik
בתגובה על טיול גימלאים
חיים יפים
בתגובה על הוא לא הפסיק לשיר
CINAM0N
בתגובה על היא מתה עליי, הכלבה.
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בכיף! קוקוריקו :)
עכשיו, איך אמרת? "צריך ללמוד לזהות את כיוון החשיבה ולשלוט עליו, בעזרת תר(נ)גולים רבים ע"י "יישום". "
...אז לא כדאי לשים את כל התרנגולים בשק אחד ?:)
תודה ננס. נהנתי מכתיבתך ולקחתי תרנגול אחד(או שניים). כפרה :)
בכיף :)
אבל מה שחשוב שאני פה, קראתי, נהניתי מכתיבתך
ואפילו מצביעה "בעד".
למרות שבד"כ אני מחזיקה בדעות סקפטיות לגבי "מתכוני אושר",
הניסיון לימד אותי, שמה שכתבת כאן, עובד.
תודה, ננס.
בשמחה ובתודה!
בדיוק את מה שאתה מצליח לנסח פה באופן כל כך רהוט,
תודה רבה.
----
תודה :)
בהחלט מגיע לך אחד
זה היה מעניין לקרוא ומאוד משעשע
תודה לך
---
זהירות עם המעצורים. זה עלול לגרום לכאבים בזרת.
והשיר, שיר זהב. ממש במקרה הוא היה השיר של החלק החיובי של התרגיל במימד ג'.
יש לי תגובה כשיר של מונטי פיטון :http://www.youtube.com/watch?v=u2UP86bciVA&feature=player_embedded
---
:)
לשאלתך הראשונה, התרנגול פוצץ את הביצה.
ואפייה נעימה. מחכה לראות מה ייצא.
:)
---
הו שלום לך. לקח לי רגע עד שזיהיתי.
ברוכה המקליקה, ותודה :)
---
היישום באמת חמקמק :)
וגם אני אוהב את הבליפ, שמסביר את הרקע התיאורטי בצורה חוויתית וכיפית.
עלי השפיע יותר הסרט בליפ מאשר הסוד.אני יודעת שהוא מאוד מוטל בספק אבל כל הפיזיקאים האלה והכדורסלים הקופצים- עשו לי טוב..