כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מגשש באפלה

    בלוג על קיימות, כלכלה, מערכות מורכבות, דמוקרטיה, תאגידים, תרבות הצריכה וכל הבלגן מסביב.

    אסטרטגיית K

    20 תגובות   יום שישי , 3/9/10, 11:23

    מדוע האנושות צריכה לבחור באסטרטגיית? K ומה זה אומר לך ולי?

     

    מהי אסטרטגיית K בטבע?

    אסטרטגיית K היא אסטרטגיית רבייה בקרב יצורים בעלי רבייה מינית. באסטרטגיה זו מולידים מעט צאצאים ומשקיעים בכל אחד מהם הרבה. זו אסטרטגיה הפוכה מאסטרטגיית R שבה מולידים הרבה צאצאים ומשקיעים בכל אחד מהם מעט.

     

    אסטרטגיית R מאפיינת מינים שאין בהם טעם או צורך בהשקעה מרובה בילדים, או שאין אפשרות כזו. ישנם עצים ועשבים חד שנתיים שבהם מתוך עשרות אלפי צאצאים רק אחד שורד. אסטרטגיית K מאפיינת מינים שבהם יש טעם בהשקעה ובחינוך הצאצאים, שכן השקעה זו מגדילה את הסיכוי של הצאצאים לשרוד.

     

    אסטרטגיה זו מאפיינת את רוב היונקים - בכך שבכל שנה מביאים מספר מועט של צאצאים ומגדלים אותם במשך  מספר שבועות (חתולים) ואפילו שנים (אריות, פילים, קופים גדולים, דב קוטב) עם הצאצאים שלהם. בהתאם לכך סיכויי השרידה של צאצא עולים - אצל דב קוטב אחד מכל שני גורים לדוגמה ישרוד.דוגמה אסטרטגיה קרובה יותר ל R נמצאת בקרב חולדות ועכברים.

     

    מהי אסטרטגיית K בקרב בני אדם?

    בני האדם נוטים באופן טבעי לאסטרטגיית K, בהשוואה למינים אחרים ואפילו בהשוואה לרב היונקים.מבחינת לימוד והגנה על הצאצאים בן האנוש הצעיר הוא חסר הישע ביותר מכל המינים ואינו יכול אפילו ללכת עד גיל שנה.  הבגרות המינית מגיעה רק בגיל 12-13 שנים - נתון דומה קיים בקרב פילים.

     

    גם בקרב בני האדם קיימת נטייה לאסטרטגיה שהיא K יותר או יותר R.בחברות חקלאיות ופרימיטיביות יותר יש נטייה לכיוון R יותר - יותר ילדים עם פחות השקעה בכל ילד. תמותת תינוקות גבוה יותר בגלל העדר שירותי בריאות ציבוריים, ופחות נגישות להשכלה בגלל שאין מפסיק משאבים לחינוך ציבורי או שיש פערים גדולים מידי ושחיתות. להורים גם אין אינטרס גבוה מידי שהילדים ילמדו - כדאי להוליד הרבה ילדים כדי שאלו יעזרו בעבודות השדה. (היהדות היוותה חריג בתחום זה בגלל חיוב בנים זכרים ללימוד קרוא וכתוב ותורה, ובגלל זה הטיה של היהודים הרחק ממקצועות חקלאות ולעבר מקצועות מסחר ופקידות, נטייה שהחלה בקרב יהדות בבל לפני 2600 שנה)

     

    אסטרטגיית K מאפיינת חברה בעלת חשיבות גדולה יותר לפיתוח ידע, השכלה והתמחות. באסטרטגיה זו מולידים מאט ילדים, הסיכוי של כל אחד מהם לשרוד הוא גבוה בגלל שירותי בריאות טובים ונגישים. שירותי חינוך זולים ונגישים , לצד זמן פנוי של ההורים מאפשרים השקעה בחינוך הילד.

     

    מגמות גידול האכולוסיה באדם

    עד שלהי המאה ה-19, בני אדם הביאו לעולם כ-6-10 ילדים. בהתאם לתקופה ולמדינה "רק" חצי עד שליש מהילדים היו מגיעים לבגרות מינית. המרכאות הכפולות הן משום שדבר זה נראה לנו מזעזע לעומת המצב היום, שבו כמעט 100% מהצאצאים מגיעים לבגרות מינית, אבל אתם יכולים להבין איזה מרחק גדול יש בינינו לבין שאר היצורים בטבע.

     

    כמו כן עד המאה ה-20 רוב בני האדם התחתנו והולידו ילדים הרבה יותר מוקדם. מהטמה גנדי (נולד ב1869) לדוגמה התחתן בגיל 13, וביוגרפיה של משפחת רוטשילד (מהמאה ה18, איני זוכר של מי אבל שמעתי זאת בתוכנית "שעה היסטורית") מזכירה לידה ראשונה בגיל 14. קרל מרקס (נולד 1818) התחתן בגיל מאוחר יחסית של 25, הוליד 7 ילדים , וכמו עניים רבים בתקופתו, קבר 3 מהם.

     

    עד המהפכה התעשייתית - גדלה האנושות בקצב איטי מאד. לקח לאנושות כמה מיליוני שנים להגיע לחברה חקלאית, ולזו לקח כ10,000 שנה להגיע לכ-מיליארד בני אדם.  ב1800 היו 0.98 מיליארד בני אדם, ב 1900 המספר הזה עלה ל 1.6 מיליארד - גידול של 60% בתוך 100 שנה. הדבר נבע כנראה מהמהפכה התעשייתית - שהשפעותיה חלחלו לשכבות לאט לשכבות רחבות יותר באוכלוסיה, כולל שיפורים בהיגיינה, ברפואה וכו'. השפעות הפוכות כמו הגברת תחלואה בגלל הגדלת הצפיפות, תזונה לקויה יותר ועיסוקים נוראיים (כמו סלילת כבישים עם זפת רותחת תוך לבישת כפכפים דקים) האטו את גידול האוכלוסייה.

     

    הגידול באוכלוסיה במאה ה-20 ה יה חסר תקדים, מ1.6 מיליארד לכ-6 מיליארד - כלומר כמעט 400% בתוך 100 שנה. המספר היום עבר כבר את ה7 מיליארד.

     

    החדשות הטובות העיקריות בתחום זה הוא שבעוד האוכלוסייה ממשיכה לגדול, היא מאטה את קצב הגידול - הפריון לאישה ירד במאה ה-20, והחל מ-1981 קצב הגידול הכללי החל לרדת - בכל שנה עדיין נולדים יותר ילדים מאשר בשנה שקדמה לה, אבל קצב הגידול מועט. . דבר  כך שבמקום להגיע לעקומה אסימפטוטית, אנחנו בעקומה סגומאידית - עקומה דומה ל-S שצפויה להתייצב אי שם במאה ה-21  (אם לא יהיה אסון סביבתי קודם לכך) סביב כ-10 מיליארד בני אדם.

     

    במקביל לגידול באוכלוסיה כאמור, אפשר לראות מעבר ברור לאסטרטגיית K בכל מדינות העולם. פריון הנשים יורד , גיל הנישואים עולה (ועומד בקרב אוכלוסיה משכילה על קרוב ל-30). כלכול משפחה , שפעם דרש ציד או חקלאות, דרשו התמחות שהתרחשה בגילאים 4-16 בערך. כיום רוב הפרנסה לא מתרחשת בצורה משמעותית לפני גיל 18 וההתמחות ותחילת העבודה יכולה להתחיל רק בגיל 21 או מאוחר יותר - עם סוף התואר הראשון.


    השפעות סביבתיות וחברתיות בעולם

    גידול האוכלוסייה הוא אחד הגורמים המרכזיים להפרעה הסביבתית הגדולה של בני האדם על הסביבה הטבעית ובהתאם לכך אחד מגורמי הייסוד לבעיית הקיימות של בני האדם.

     

    מעבר לשטח הישיר שבני האדם תופסים בערים, הם גם פורסים רשת של כבישים שגורמים לקיטוע שטחי בר וגורמים בכך להכחדת חיות. שטחי חקלאות ומראה עצומים נדרשים להאכיל את בני האדם, והם דורשים גם עץ לבנייה , ריהוט ונייר.

     

    אפשר להקטין את טביעת הרגל האקולוגית של כל אדם בצורה ניכרת - לדוגמה מעבר לצמחונות או נסיעה באופניים מקטינים את הנזק הסביבתי, וכך גם פשטות מרצון או בניית בית "ירוק". אבל השפעות אלה אינן בגדר נס ויש להן גבול. גם לנזיר בודהיסטי יש טביעת רגל אקולוגית - פשוט מהיותו יונק (יצור בעל דם חם, הדורש למחייתו פי 10 אנרגיה בערך יחסית ליצור בעל דם קר) במשקל 70 קילו  (הרבה מעל למסה של רוב היצורים - שרובם המכריע הם חד-תאיים וחרקים)

     

    השפעות החברתיות של גידול האוכלוסייה הן קודם כל הגדלת העוני. לעניים יש נטיה יותר לכיוון אסטרטגיית R, ולכן רוב גידול האוכלוסייה במאה ה-20 התרחש במדינות הפחות מתקדמות - אפריקה, אסיה ודרום אמריקה. בעוד שאירופה וצפון אמריקה גדלו גם הן, הגידול הוא הרבה יותר צנוע - ההסבר לכך הוא "מעבר דמוגרפי" - ה"בום" באוכלוסיית צפון אירופה ואמריקה פשוט התחרש מוקדם יותר יחסית לשאר העולם.

     

    קיימות עוד השפעות רבות אבל אפשר יהיה לראות חלק מהן דרך הבעיות הקיימות בישראל-

     

    השפעות גידול האוכלוסיה בישראל

    תוך 60 שנה, גדלה האוכלוסייה בארץ ישראל פי 5 - מכ-1.8 מיליון בני אדם (1.15 ערבים ו0.65 יהודים) ב1948  ל-כ 11 מיליון בני אדם בשנת 2008  -7 מליון בני אדם בתוך מדינת ישראל, 1.5 מיליון בעזה, ועד כ-2 מיליון ביהודה ושומרון. האוכלוסייה היהודית גדלה בתקופה זו יותר מפי 8   (מ 0.65 ל5.6 ) בגלל שילוב של ריבוי טבעי והגירה.בהתאם לכך ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם (מקום 30 בערך מתוך 217 מדינות) , כאשר מסתכלים על "צפיפות אמיתית"- מספר האנשים יחסית לשטחים הניתנים לעיבוד חקלאי במדינה - מצבנו גרוע עוד יותר.

     

    ב2006 עמד גידול האוכלוסייה בישראל על 1.8 - נתון גבוה יחסית לעולם המערבי. שתי האוכלוסיות בעלות ריבוי האוכלוסייה הגבוה ביותר הן האוכלוסייה המוסלמית והחרדית. בקרב ערביי ישראל יש גידול אוכלוסיה של 2.6 בשנה - רובו מרוכז במגזר המוסלמי והבדוואי.

     

    ההשפעות החברתיות והסביבתיות של גידול האוכלוסייה הן קשות -

    - לחץ עולה על משק המים עד משבר ממשי (שסובל גם מבעיות אחרות כמו הגדלת הצריכה לאדם ובזבוזים שונים),

     

    - ביקוש גדל לחשמל ולתקנת תחנות כוח מבוססות פחם, ותלות דומה בייבוא דלק לתחבורה

     

    - פקקי תנועה בעיות תחבורה עולות (שנובעות גם מתחבורה ציבורית לא יעילה וגידול בשימוש ברכב הפרטי)

     

     

    ייקור הדיור - המרכיב המרכזי בבניית דירה היא ערך הקרקע. כאשר האוכלוסייה גדלה והקרקע לא, ערך הקרקע עולה. המרכיב השני בבניית דירה הוא מחיר הבנייה - מעל גובה מסויים שנע בין 3-8 קומות, בניין גבוה יותר דורש יותר משאבים להקמה - יותר בטון בגלל שלד שנדרש לעומס גבוה יותר, יותר פלדה, מיזוג אוויר במקום חלונות וכו'. צפיפות גבוהה יותר מחייבת דירות קטנות יותר או יותר בנייה לגובה - והדבר השני יחד עם מגמות פרבור והגדלת השענות על רכב פרטי מייקר את הדירות.

     

    יקור המזון - אוכלוסיה גדלה עם שטח חקלאי שהולך ומצטמצם בגלל פחות קרקע ופחות מים פירושם יותר יבוא של מזון מחו"ל. מרחק נסיעה גדול  יותר של המזון אל המדינה ובתוך המדינה - פירושם ייקור המזון.

     

    הגדלת הפערים -רוב הגידול של האוכלוסייה הוא באוכלוסיות העניות יותר - ודבר זה תורם להגדלת הפערים (לצד גורמים רבים נוספים כמו הפרטת מערכת החינוך, הפרטה כללית, ועוד - ראו בהמשך)

     

    הידרדרות מערכת החינוך. גם לכך יש עוד סיבות כמו הזנחת מערכת החינוך, שחיתות ועוד, אבל גורם מרכזי אחד בהידרדרות המערכת היא שכמות הילדים גדלה - אבל בסיס המס למערכת אינו גדל. הגידול באוכלוסיה המוסלמית והחרדית אינו מגדיל כמעט את בסיס המס של המדינה - אבל הדרישה לחינוך חובה פרושה גידול בהוצאות. מצד שני הפרטת המערכת פרושה שאוכלוסיות עניות יגלשו לאסטרטגיית R ויביאו עוד יותר ילדים.

     

    הידרדרות מערכת הבריאות - גם כאן אפשר לראות גידול בכמות האוכלוסייה שאותה המערכת אמורה לשרת, ומצד שני כאשר בסיס המס אינו גדל המנגנון הבסיסי הוא הגדלת מספר החולים לכל רופא וכל תשתית אחרת שיש למערכת הרפואה. גם כאן מגמות של הפרטה ושחיתות אינן מסייעות.

     

    הכחדת מיני בעלי חיים והרס מערכות אקולוגיות- לא אמנה כאן את הרשימה הארוכה של בעלי חיים שנכחדו או בסכנת הכחדה - החל מתנינים והיפופוטמים שהיו כאן לפני כמה אלפי שנים, ועד דובים, נמרים, זאבים, שועלים, אוזניות, נשרים, קרפדות ועוד. כמות גבוהה יותר של בני אדם, יחד עם הגדלת הצריכה , השתלטות על מקורות מים וקיטוע שטחי מחיה בגלל כבישים, ציד והרעלות הן הסיבות לכך.

     

    ייקור המחייה בשל הצורך בבניית תשתיות הייקור של החיים בישראל נובע גם מכך שבכל שנה עלינו לא רק לתחזק את הקיים אלא גם לבנות תשתיות חדשות - עוד בתי ספר, עוד כבישים (איפה שנותר מקום), עוד חניות, עוד בתי חולים וכו', עוד חנויות, עוד בתים - ותשתיות אלה נשחקות מהר יותר בגלל עוני גדל ובגלל כמות גבוהה יותר של משתמשים שחיים בהן. החלופה באכולוסיה בעלת גודל יציב היא רק תחזוקה של מבנים קיימים.

     

    למרות כל זאת, נושא האוכלוסין הוא טאבו בישראל - הן בגלל הדחקה קולקטיבית, הן בגלל לחצים של החברות הדתיות והמסורתיות, והן בגלל פחד של המפלגות וארגונים חברתיים מלעסוק בנושא.

     

    הכלים המרכזי לצמצום אוכלוסיה ומעבר לאסטרטגיית K בישראל הם כנראה

    - הסברה על הנושא

    - שיפור השכלה נשים והשכלה בכלל

    - הפסקת התמריצים הכלכליים להבאת הרבה ילדים

    - מאמץ ממוקד בקרב החברה החרדית והמוסלמית

     

    אין צורך בחקיקה דרקונית נוסח סין - שאין לה סיכוי לעבור ושאינה מתאימה לחברה דמוקרטית.

     

    ההבדל בין "צמצום אוכלוסיה" לבין "אסטרטגיית K".

    כאשר פעילי סביבה מדברים על צמצום אוכלוסיה, הם יוצרים רושם של צעד "אנטי אבולוציוני" - לא הגיוני להוליד כמות קטנה יותר של ילדים אם חושבים על כך בצורה זו. אבל זו אינה הדילמה שעומדת בפנינו.

     

    הדילמה המלאה יותר היא בין אסטרטגיות K וR - האם להוליד הרבה ילדים , ולהשקיע בכל אחד מהם פחות , או להוליד מעט ילדים והלשקיע בכל אחד מהם יותר. בהקשר זה, האבולוציה אינה חד משמעית - והיא גם תלויה בבחירה שלנו - האם אנחנו מעדיפים הרבה אנשים עניים עם מעט משאבי סביבה ובעיות קיימות קשות, או מעט אנשים עם הרבה סביבה מתפקדת, בעיות קיימות קלות יותר ואיכות חיים גבוהה יותר בחברה צפופה פחות ושוויונית יותר. 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (20)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/11/10 14:47:
      אולי כדאי להרחיב את המונח "זכויות הפרט", בתור אדם אני אמור להיות זכאי לחיות במקום ללא זיהום (או עם זיהום מינימאלי הניתן לכימות) . אך מה בדבר הזכות לחיות במקום שאינו צפוף? צפיפות היא קשה יותר להגדרה כי היא מונח מאד סובייקטיבי.. לכל אדם סף הצפיפות בה הוא יוכל לחיות תהייה שונה.. מה דעתך? יש קריטריונים אובייקטיביים לקביעת צפיפות? או שנחזור להגדרות של כמות אנשים מקיימת ליחידת שטח על פי כימות טביעת הרגל האקולוגית שלהם.
        25/11/10 20:51:

      הי נדב.

      פגיעה בפרט יש גם כעת. החשיבה דרך "זכויות הפרט" היא בעייתית משום שהיא מנוסחת בצורה שמניחה שאם אני לא נוגע במישהו, או לא פוגע לו פיזית ברכוש הפרטי, אני לא משפיע עליו. זה מתאים למאה ה-19, זה בעייתי במאה ה-21 ולחשיבה מערכתית. זיהום ו"השפעות חיצוניות" גורמות לפגיעה רצינית ב"זכויות הפרט" שלי בלי שהפרטים הגורמים לכך משלמים מחיר.

      סיכמתי קצת על מצב אקוויפר החוף האקוויפר שמסתבר שהוא החושב ביותר למשק המים בטווח הארוך - וגם בו יש פגיעה משמעותית בגלל גידול האוכלוסיה.

       

      מסכים לגבי מה שאמרת שצריך להפגש עם הנהגת הבדוואים והמוסלמים - אבל מי יפגש? זה לא שהמנהיגות הפוליטית מכירה בצורך באסטרגיה K. הם גם לא יכירו עד שלא יהיה לחץ מלמטה.

        16/11/10 13:29:
      בהמשך למייל קודם, התאור בתקציב במדינה בא מנקודת מבט כלכלית (קלאסית) גרידא ולא מנקודת מבט אקולוגית... הכותבים חוששים שהגידול באוכלוסיות בעלות שיעור השתתפות נמוך בכוח העבודה יביא למצב המסכן בסופו של דבר את המציאות הכלכלית במדינה.

      נכון יותר, כפי שעשית, לדון על כל (או רוב) ההבטים של גידול מעריכי באוכלוסיה, לאו דוקא מנקודת מבט כלכלית.

      גם ג'ארד דיימונד מדבר בספרו "התמוטטות" על הסכנה בגידול לא מבוקר של אוכלוסיה ומשלב אותו בטווח הסיכונים להתמוטטות ציביליזציות.

      התסריט המפחיד ההגיוני בארץ הוא שילוב של סכנה ממקור צבאי עם אוכלוסיה גבוהה מדי. מספיק שמספר תשתיות בסיסיות כמו אנרגיה ומים לא יהיו זמינים לאוכלוסיה לאורך זמן ומשם הדרך להדרדרות קצרה...
      לא רוצה להפחיד (די מתעב את זה למען האמת) אבל התסריטים רצים בראש... לא הייתי רוצה להיות כאן כשזה יקרה.

      לדעתי יש לנו כחברה וכמדינה אינטרס מובהק מכל כיוון לשמור כמות אוכלוסיה קבועה בארץ. נשאלת השאלה איזו כמות וכיצד היא נקבעת.
      כמובן שהנושא סופר רגיש וגובל בפגיעה חמורה בזכות הפרט, אבל מהי האלטרנטיבה?? פיצוץ אוכלוסין? אנחנו באמת רוצים לחיות במקום כזה? פגיעה בזכות הפרט על מנת לשמור על טובת הכלל מתרחשת כל דקה כאן ובעולם.

      בהקשר הזה תמיד כדאי לציין את "הטרגדיה של נחלת הכלל" כפי שתארת באקוויקי או כפי שמופיע בויקיפדיה.

      טוב. סיימתי להיות פסימי, אני חוזר לעבודה :-)



        16/11/10 13:00:
      הי דרור,
      תיארת כהרגלך יפה את הבעיה. המיקוד לדעתי מופיע בנקודת החיכוך בין אוכלוסיות מסורתיות (בדווים, חרדים) לבין תשתית מערבית. מצב זה הקיים גם בארץ יוצר בסיס להתפוצצות אוכלוסין, האוכלוסיות המסורתיות בעלות אסטרטגיית R אינן מוכנות לשנות את מנהגיהן בעיקר בשל קיבוע תרבותי. התשתית הקיימת במדינה מערבית גורמת לכמעט אפס בתמותת תינוקות ואמהות (לשמחתינו כמובן). השילוב של שניהם מביא להתפוצצות.
      בחברה הלא מסורתית לא נהוג להביא מספר רב של ילדים אך טביעת הרגל האקולוגית של כל אדם גדולה ביותר (זו בעיה אחרת).
      לדעתי הממשלה חייבת לפתוח בדיאלוג ארוך ויעיל עם המנהיגים המסורתיים על מנת לעצור את התהליך המסוכן הזה.
      כבר עתה מודעים לכך ואפילו מתארים זאת בתקציב המדינה:
      http://www.mof.gov.il/BudgetSite/StateBudget/Budget2011_2012/Lists/20112012/Attachments/1/Budget2011_2012.pdf

      למשל בעמוד 52

      נדב



        26/9/10 00:22:

      אורי, כרגע המגמה לפרבור היא לא רק עניין של חינוך (בית צמוד קרקע = החלום האמריקאי) אלא גם עניין של תמריצים כלכליים מעוותים (עלויות חיצוניות). דורות העתיד (שזה כבר אנחנו) משלמים את המחיר של תכנון מוטה רכב פרטי .

      ניו אורלינס, משבר הסאב-פריים, משבר הנפט של 1973 - 3 אירועים שמראים שהציבור יכול פתאום לגלות שמה שהוא התרגל לחשוב עליו כטבעי ונצחי הוא פשוט אשליה מתוחזקת היטב.שיא תפוקת הנפט עלול להיות התפכחות כואבת מאשליית "רכב לכל פועל" וזה כנראה התרחיש היותר טוב (כי לפחות ישארו לנו עתודות של דלקים אחרים) - אני מאמין שזה אחד הדברים (יחד עם פחד מפני שינויי אקלים) שדוחפים את התודעה הציבורית ואת העשייה בערים כמו לונדון פאריס וניו יורק.

        26/9/10 00:16:
      אפי, לפחות לגבי הפרברים של חיפה זה ממש לא נכון - הזיהום של חיפה זולג גם לפרברים שלה - עם הרוח. שמעתי טענה דומה גם לגבי הישובים מערבית לגוש דן. אם רוצים להוריד זיהום אוויר אסטרגיה טובה יותר היא ללכת בעקבות ערים שעשו זאת - כמו קוריטביה, פורטלנד ובוגוטה.

      לגבי שקט וחשיבות לנשמה - אני מאמין שעירוניות מתחדשת עושה את זה הרבה יותר טוב - יום כיפור מראה כמה רעש המכוניות בעיר תורמות (וגם זיהום שיורד לרמה של 10% בערך מיום חול)
        22/9/10 03:43:

      דרור אני בעד כל מה שאתה או אחר יציע לציבור והציבור יקנה. קניית עירוניות מתחדשת היא עניין של חינוך ולא רק עניין של פתרון בעיות. לחנך אוכלוסיות גדולות בעלות צרכים שונים היא משימה לא פשוטה בהתחשב בתרבויות השונות שישנן בתוך הקבוצות.

      למסע ארוך שכזה שאינו מרתיע אנשים שכמותך יש מקום חושב בחייה של כל חברה, ותורם אף הרבה לבריאותה של החברה. 

      ולכן הפעילות שלך ושל אחרים שאינם נרתעים מהמורכבות והקשיים ראויה להוקרה ועידוד.

       

      רצוי לזכור שללא פשרות לא יהיו הישגים, וכדאי להתקדם לאט על מנת שהציבור יוכל לקלוט ולהכיל את הערכים והמבנים החדשים שאני בטוח שיועילו לו. 

        21/9/10 17:04:
      פרברים חיוביים מאוד גם לנשמה... יש בהם שקט ועצים ואוויר קצת יותר טוב (תלוי עד כמה אתה מפורבר).
      אבל אולי זה לא דבר כ"כ חשוב...
        20/9/10 06:56:

      אורי - יש לפרברים כמה היבטים חיוביים - הם חיוביים מאד לדוגמא לחבורת קמאונאיות גדולות כמו וול מארט, חברות הדלק או חברות מכוניות.

      (לדוגמה משבר הנפט האחרון גרם לבעיות גישה בפרברים ולסגירת קניונים בארה"ב).

      יש לדעתי מחקרים חדשים שמנסים למצוא עוד נקודות חיוביות עבור פרברים, אבל מה לעשות שיש להם באמת הרבה נקודות שליליות?

      גם פרברים וגם מגדלים הם טובים כל עוד יש לך אנרגיה זולה ובשפע. המנגנון של שיא תפוקת הנפט , ושאר שיאי הפקת האנרגיה המחצבית, לא מרמזים בכיוון הזה.

      במקום פרבור פרבור ועוד פרבור. יש הצעה חלופית - עירוניות מתחדשת  - תנועה בקרב מתכנני ערים ומקצועות קרובים שקמה בגלל הבעיות שנתגלו בפרבור ובתכנון מוטה רכב פרטי בתוך הערים.

        19/9/10 11:10:

      אני או החרגול

       

      עיון קצרצר בפרוור הבליט שלילה , שלילה ועוד שלילה. ואני מחפש חלופה לשלילה. היום יותר ויותר אנשים מעדיפים את העיר ואין להם בעיה עם בניה רוויה, ואולי אף העדפה. התעשייה של היום ממוקמת בעיקר במשרדים ולכן הן בעיה כיום וזה אף נעשה שבניין משרדים יבנה לצד בנין מגורים.

       

      אתה ציינת את המחיר של ההחזקה בבניה זו ובצדק. אולם בכלכלה עשירה ( כן אנחנו כלכלה עשירה ) אין לאנשים בעיה והעובדה היא בחירתם במקומות שנותנים יותר ויותר שרותים.

       

      הסכנה של היום היא הספסרות של המדינה בקרקעות אשר מובילה אולי כבר היום לבניה רוויה במקומות הלא נכונים. בניה שכזו אכן תביא לבעייתיות של העזובה / סלאמס.

       

      לכן חייבים להפסיק לאלתר את הספסרות של הקרקעות ביחד עם מציאת פתרונות עכשוויים.

       

      תל אביב של היום מוצאת עצמה נבנת תעשייה לצד מגורים, דבר שצריך להיבחן ולהעברה הלאה לערי השינה.

       

      פיתוח הרכבות הוא אבן יסוד כחלופה למכונית ותכנון של  "ערי שינה" תעשייתיות הן מציאות של היום. עשר דונם משרדים בבניה רוויה יכולה להכיל בין 100 ל 150 אלף עובדים. במילים אחרות בתכנון אלף דונם שפזורים במרכזי ערים לצד מגדלי מגורים ותשתית רכבות יכולים להכיל את כל התעשייה "הלבנה" עד 2030.

        18/9/10 21:55:

      תודה אמנון.

      אורי, אתה מוזמן להכנס לערך על פרבור  - אני חושש שהורדת המחיר בטווח הקצר (ההגיון המרכזי של משרד האוצר מאחורי המהלך - יותר שטחים = הורדת ערך הקרקע = הוזלת הדיור) יוביל לנזק גדול בהרבה בטווח הארוך (פרבור = חוסר יכולת לפתח תחבורה ושירותי רשת יעילים בלי יכולת להחזיר את הגלגל אחרונית).היות וזה לא הנושא המרכזי כאן, אשמח לדון בו בפעם אחרת.

       

       

        18/9/10 09:13:
      לאזרח דרור
      רשימה מעניינת וכוכב ממני עבורה.
      בברכה אמנון
        18/9/10 08:50:

      צטט: אורי... . 2010-09-18 00:54:54

      שחיתות היא אחד הנגעים המסוכנים ביותר לכל חברה. אני חושב שיוצרים יותר ויותר מנגנונים מפקחים במקום להשקיע בהפחתת הצורך בשחיתות.

       

      ודוגמת המרפסת ( אני חושב שגם יוסי שריד נגע בה ) היא נכונה למקרה זה. כאשר האזרח מתקשה לקבל מוצר מסיום יימצא מי שייספק לו את זה. זה גם נוגע למנהל. לולי הספקולציה והספסרות של המדינה באדמות המדינה ספק באם היו מושקעים מחשבות שחיתות בהולילנד.

       

      שם כמו במרפסת העודף  "בפיקוח" בונה קרקע רחבה לשחיתות ועבריינות אחרת, כמו חלוקת דירה, ושימושים אחרים שלא על פי היעוד.

       

      השינויים במבנה הועדות בחוק ההסדרים ראויים ודחופים, ולא צריך להבהל מהם. תמיד יהיו פרצות שאפשר לתקן במהלך השנים. מה שברור הוא שהמבנה הקיים מעבר לקשיים הנרחבים על כולנו גם לא מנע את השחיתות. ולדעתי היא אף יותר חמורה מכפי שאנחנו נחשפים אליה. 

       

        18/9/10 00:54:

      שחיתות היא אחד הנגעים המסוכנים ביותר לכל חברה. אני חושב שיוצרים יותר ויותר מנגנונים מפקחים במקום להשקיע בהפחתת הצורך בשחיתות.

       

      ודוגמת המרפסת ( אני חושב שגם יוסי שריד נגע בה ) היא נכונה למקרה זה. כאשר האזרח מתקשה לקבל מוצר מסיום ימצא מי שיספק לו את זה. זה גם נוגע למנהל. לולי הספקולציה והספסרות של המדינה באדמות המדינה ספק באם היו מושקעים מחשבות שחיתות בהולילנד.

       

      שם כמו במרפסת העודף  "בפיקוח" בונה קרקע רחבה לשחיתות ועבריינות אחרת, כמו חלוקת דירה, ושימושים אחרים שלא על פי היעוד.

       

      השינויים במבנה הועדות בחוק ההסדרים ראויים ודחופים, ולא צריך להבהל מהם. תמיד יהיו פרצות שאפשר לתקן במהלך השנים. מה שברור הוא שהמבנה הקיים מעבר לקשיים הנרחבים על כולנו גם לא מנע את השחיתות. ולדעתי היא אף יותר חמורה מכפי שאנחנו נחשפים אליה. 

        15/9/10 23:54:
      אורי - אכן אתה צודק ארוך הרבה יותר מדי.

      לגבי הנושא של מגדלים (כמו גם פרבור ) הבעיה היא בהוצאה על תחזוקה לאו דווקא על הוצאות בניה. לדוגמה תחזוקה של מעליות, מערכות כיבוי אש, מערכות מיזוג, שאיבת מים וכן תחזוקה של השלד החיצוני. כל אלה הופכים מאד מסובכים ויקרים מעל גובה מסויים - אי שם בין 8 ל 10 קומות. מגדלים יקרים גם בהוצאות אנרגיה - שמהווכת כ-חמישית מההוצאות האנרגטיות הכלליות שלנו.

      לפי אדם מזור ותוכנית 2020 מגדלים מתאימים לאלפיון העליון או שהם יהפכו לסלמאס בהעדר יכולת לתחזק אותם.

      אני בספק אם שינויי החקיקה יועילו בהרבה - לדעתי השחיתות פשוט תהיה במקום אחר. ונישאר עם עוד פחות תכנון ממה שיש היום.
        13/9/10 22:46:

      ארוך מידי ומפוזר על פני נושאים רבים, ולכן צריך להיות דוקטורנט להגבה רציונלית, או לפחות זמן לדוקטורט. אני מאמין שרצתי שהקורא יצא עם השכל ברור וממוקד. ואני לא בטוח שתסיג את המטרה בפריסה רחבה שכזו. ואם כן הם יהיו מעטים. 

       

      נושא אחד והוא הנדל"ן היו שם אמירות על המחיר המאמיר של הקרקע לבניה ואמירה על היוקר בבניה רוויה, זו שמעל 10 קומות.  ההשקעה ביותר בטון בבניה שכזו היא הרבה יותר פחותה ממחיר הקרקע, ולכן במגדל בן 20 קומות החיסכון במחיר הנדל"ן נשמר ברובו למרות ההשקעה ביותר בטון.

       

      הנכון הוא ששטח שמיועד לבניית 20 קומות יקר יותר, אולם זה נובע מהמחסור בקרקע זמינה לבניה. 

       

      בחוק ההסדרים שבתקציב הקרוב אמורים להיות שינויים בוועדות הבניה  שיאפשרו את הפסקת הספסרות של המדינה בקרקעות.

      הפסקה שתאפשר מחיר שוק של דירה ולא מחיר ספקולטיבי שקיים היום.

       

      ואני תקווה שבהאסטרטגיות כמו K ואחרות למחיר הנדל"ן תהייה השפעה פחותה בהרבה על תכנון הילודה במשפחה.

        8/9/10 15:29:
      אפי הלוואי וזה היה נכון. נכון שיכולים להיות הבדלים גדולים בין משפחות שונות, אבל גם אם כולם בישראל היו חיים עם טביעת רגל אקולוגית של הודו היינו נמצאים קרוב לגבול היכולת של הארץ לכלכל אותנו מבחינת מזון אנרגיה מים ומשאבי סביבה אחרים.


      נכון שילדים אוהבים לגדול ב"שבט" אבל השבט הזה לא חייב להיות רק האחים - יש בני דודים, שכנים, חברים מהגן וכו' - ואם להורים יש יותר זמן פנוי ואם יחסי השכנות טובים יותר האפשרות הזאת ראלית יותר.

        3/9/10 16:50:
      אם מליארדי נמלים יכולות להסתדר גם אנשים היו יכולים...
      בפועל מהכרותי הקצרה הילדים באסטרטגיית K מזהמים הרבה יותר מהילדים באסטרטגיית R.
      חברתית, לילדים ולהורים נעים יותר במשפחות עם יותר מילד אחד... התאוריה הזאת היא סוג של טיפול בסימפטום ולא בבעיה.
      והבעיה היא בזבזנות, צרכנות יתר, או כמו שסבתא שלי היתה אומרת... "עיניים גדולות ופה קטן".
      אם נלמד לחיות קרובים יותר לאדמה המספר יאבד את משמעותו.
        3/9/10 11:45:

      צטט: רונתי 2010-09-03 11:40:08

      מעניין
      נראה שגידול האוכלוסייה הוא תהליך טבעי, והנה אחת לאחת השפעותיו של תהליך זה נראות כשליליות, לפחות בעיניך.
      יכול להיות שקצב גידול האוכלוסייה יואט מסיבות שונות, גם הן טבעיות (לפחות חלקית), ושאין לנו מה לדאוג.
      ויכול להיות שיש, במיוחד לאור הידלדלות מהירה של מקורות המים/המזון (אנרגיה יש כמדומה בלי גבול - למשל השמש - אבל צריך להירתם במהירות לפתח מקורות אנרגיה כאלה)

      כמו שמישהו אמר, במציאות הסביבתית היום יש לנו 2 ברירות - או שנוריד את האוכלוסיה בצורה "רכה" - של תמריצים, דיונים והולדת מעט ילדים - או שהיא תרד בצורה הטבעית - התייקרות הולדת הילדים, זיהום גדל ומחלות הקשורות בכך, עוני ורעב, בעיות בטחון תזונתי, מגפות , מלחמות ושאר דברים "טובים".

      בעיני אסטרטגיית K נראית מושכת יותר.

       

       

       

        3/9/10 11:40:
      מעניין
      נראה שגידול האוכלוסייה הוא תהליך טבעי, והנה אחת לאחת השפעותיו של תהליך זה נראות כשליליות, לפחות בעיניך.
      יכול להיות שקצב גידול האוכלוסייה יואט מסיבות שונות, גם הן טבעיות (לפחות חלקית), ושאין לנו מה לדאוג.
      ויכול להיות שיש, במיוחד לאור הידלדלות מהירה של מקורות המים/המזון (אנרגיה יש כמדומה בלי גבול - למשל השמש - אבל צריך להירתם במהירות לפתח מקורות אנרגיה כאלה)

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      האזרח דרור
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין