הסברה הרווחת היא שהפעולה הראשונה שיש לנקוט כדי לטפל במינוס בבנק היא לקיחת הלוואה. כל מי שמבין דבר או שניים בריביות, יכריז בבטחון רב שהריבית על המינוס בבנק גבוהה יותר מהריבית על כל הלוואה מסודרת ולכן אין ספק שעדיף לקחת הלוואה ולא לשלם את הריבית על המינוס.

טענה זו אמנם נכונה, אך כאשר בודקים מהן הסיבות שהובילו את המשפחה למינוס, מגלים שהסיפור מעט יותר מורכב.

לרוב, המינוס בבנק מעיד על כך שרמת ההוצאות גבוהה מרמת ההכנסות. לקיחת הלוואה אומנם תכסה את המינוס, אך באותה העת תגדיל את רמת ההוצאות של המשפחה בגלל ההחזר החודשי על ההלוואה.

בכדי להסביר את העניין, אשתמש בדוגמה פשוטה (דוגמה מספרית מפורטת בנספח):

משפחת כץ שמרה עד היום על חשבון בנק מאוזן (0), אך כתוצאה מרכישת דירה ותחילת תשלום משכנתא, גדלה ההוצאה המשפחתית ב- 500 ש"ח בכל חודש. כעת המשפחה מוציאה בכל חודש 500 ש"ח יותר ממה שהיא מכניסה.

בהנחה שרמת ההוצאות וההכנסות תישאר קבועה - כעבור שנה וחצי המשפחה תצבור מינוס של 9747 ש"ח בחשבון הבנק (בתוספת החזר ריבית של כ - 10%).

בשלב זה, קרוב לוודאי שפקיד הבנק יציע למשפחה לקחת הלוואה בגובה 10,000 ש"ח כדי לסגור את המינוס. המשפחה תענה להצעה ותיקח הלוואה בריבית נמוכה מריבית האוברדראפט, בהחזר חודשי קבוע של כ-24 חודשים.

בשל לקיחת ההלוואה, תגדל רמת ההוצאות החודשית של המשפחה וכך גם הפער בין ההכנסות להוצאות (גירעון קודם + החזר הלוואה).

הפלא ופלא, כעבור 10 חודשים בלבד, משפחת כץ תמצא את עצמה עם כמעט אותו המינוס בבנק (כ- 9545 ש"ח).

הבנק שוב יציע למשפחה לקחת הלוואה, אם כי סביר להניח שההלוואה החדשה תהיה בתנאים פחות טובים.

הפעם, החזרה לאותו המינוס תיקח רק 7 חודשים – למעשה, פחות משנה וחצי ממועד לקיחת ההלוואה הראשונה, משפחת כץ תמצא עצמה שוב באותו מינוס, עם פער גדול בין ההכנסות להוצאות ושתי הלוואות.

אם נשווה בין שתי אפשרויות, בראשונה משפחת כץ לוקחת הלוואות ובשנייה משפחת כץ מגדילה את מסגרת האשראי בבנק (הגדלת מסגרת האוברדראפט- בהנחה שהבנק מאפשר זאת), נגלה שלקיחת ההלוואות חסכה למשפחה סכום כסף קטן יחסית בהחזר ריביות (חסכון של כ-400 ש"ח בשנה וחמישה חודשים).

אז מה בעצם הבעיה בהתנהלות של משפחת כץ?

הבעיה היא שלקיחת הלוואה נתפסת בעיני המשפחה כפתרון לבעיית המינוס, אך למעשה אינה פותרת דבר כל עוד התקציב המשפחתי אינו מאוזן!

המינוס מעיד בדרך כלל על התנהלות לקויה בכלכלת המשפחה - רמת הוצאות גדולה מרמת הכנסות. מחיקת המינוס באמצעות הלוואה מייצרת לנו אשליה שטיפלנו בו, אך בפועל רק חסכנו בעלות הריבית.

אולם בכל זאת מצבה של משפחת כץ טוב יותר עם הלוואה מאשר בלי הלוואה

לא נכון, מבחינה כלכלית מצבה של המשפחה הוטב במידה קטנה מאוד (400 ש"ח בדוגמה), אך מבחינה פסיכולוגית מצבה הורע.

משפחת כץ חושבת שלקיחת ההלוואה תפתור לה את בעיית המינוס בבנק, אך בפועל החוב של המשפחה כמעט לא השתנה. המשפחה החליפה חוב בתנאים גרועים (מינוס), לחוב בתנאים קצת פחות גרועים (הלוואה). יתרה מכך, התחושה של המשפחה כי בעיית המינוס נפתרה, עשוייה לגרם למשפחה להוציא יותר מבעבר. מצב המשפחה ישתפר באמת רק אם המינוס לא ימשיך להצטבר.

אך מה היה קורה אילו לא היתה למשפחת כץ אפשרות לקחת הלוואה?

במקום להתעלם מהמינוס, משפחת כץ היתה שואלת את עצמה איך נוצר החוב מלכתחילה. המשפחה היתה מגלה שרמת ההוצאות שלה גבוהה מרמת ההכנסות. בני הזוג כץ היו פועלים לצמצם הוצאות ואולי גם להגדיל הכנסות. המשפחה הייתה מתמודדת עם החוב, במקום לקחת עוד הלוואות ולהעמיק אותו.

אבל אם הלוואה חוסכת בעלות הריביות, האם לא כדאי בכל זאת לקחת הלוואה?

לאחר שהבנו מהן הסיבות שהובילו את המשפחה למינוס והחלטנו על צמצום הוצאות ו/או הגדלת הכנסות, ניתן לקחת הלוואה בכדי לחסוך ריביות. אפשרות נוספת ובדרך כלל טובה יותר (במידת האפשר), היא שימוש בחסכונות/פקדונות בכדי לסגור את המינוס.

לסיכום - המינוס בבנק צריך לסמן לנו שמשהו בהתנהלות הכלכלית המשפחתית שלנו לא תקין והוא דורש התייחסות. הלוואה אינה פתרון לבעיית המינוס, היא בסך הכל כלי לצמצום עלויות ריבית. 

לצפייה בדוגמה מספרית מפורטת לחצו על הקישור