"השנה אני רוצה לגייס עבורי קצת זעתר ופלפל שחור..." – מחשבות אודות בריאות וצמיחה אישית בפתחה של שנה עברית חדשה. ברגע שאנחנו מזהים את ההקשרים ומתחילים לעשות את החיבורים בין מה שאנחנו אוכלים לאיך זה גורם לנו להרגיש (בגופינו ומצב רוחנו), אנו יכולים לעשות בחירות נכונות יותר עבורנו ממקום מודע, טוב ואוהב. המקום הזה מיוחד במינו ומאפשר לשאלות להתבהר, כך אנו מקבלים תובנות נוספות על חיינו ועל השינויים הנדרשים לנו כדי לצמוח. לפתע גם יש לנו את הכוחות להוביל שינוי, כאשר אנחנו מרגישים במיטבנו, אוהבים לחיות בגופנו ופועלים מתוך אהבה ונתינה, קודם כל לעצמינו. הכוח המניע לשינוי- דיברנו על לפעול ממקום של נתינה ואהבה ואכן רבים מאיתנו "יודעים" שיש צורך בשינוי אבל ישנם לא מעט פחדים שמעכבים אותנו בדרך לגדילה. אז מתי זה קורה? מתי אנחנו מחליטים לבסוף לפרוץ ולשחרר את האחיזה "מהטרפז" המוכר והידוע ולשהות בחלל החשוך של "העבר נגמר, העתיד עוד לא כאן"? "המקום הזה מכונה טרנספורמציה ומאמינים כי הוא המקום היחידי בו שינוי אמיתי יכול להתחולל". כפי שאני חוויתי על עצמי ובעבודה עם מאומניי, אני לומדת לגלות שההחלטה היא לרוב דרך ההבנה "שלהיתלות בטרפז הישן זו כבר לא אופציה". אך לצערנו הרב, לרוב זה קורה כאשר אנחנו חשים ממוטטים ויוצאים מאיזון לגמרי. הגוף מנסה לאותת לנו באלפי מסרים שנקשיב לו, שהוא צריך מנוחה/ שינוי ואז מגיע החולי. מהמקום הזה כבר קשה לנו יותר לשאוב את הכוחות ולבצע שינוי. ההחלטה להשקיע בעצמנו בבריאותנו ולהקשיב לגופינו יכולה להגיע ממקום של בחירה אמיתית (לפני "שנורות החירום" נדלקות ומאלצות אותנו לעצור). ההבטחה לעצמינו נשמעת בקול שקט פנימי, אך עוצמתי, וכל עוד היא מלווה במחויבות אמיתית ובהשגת תמיכה מאיש מקצוע ומהסביבה הקרובה שלנו, יש בכוחה להזיז הרים ולחולל קסם. מזון ראשוני ומזון משני- התפיסה הייחודית של התזונה האינטגרטיבית המפליאה אותי כל פעם מחדש וגרמה לי להתאהב בגילוי ובתובנות שהיא יוצרת, היא כי המזון שאנחנו אוכלים מזין אותנו רק ברמה המשנית. ברמה הראשונית העמוקה יותר, מזינים אותנו אותם דברים שלא נמצאים על הצלחת... (כדוג': קריירה מספקת ומעוררת השראה, מערכות יחסים תומכות ומצמיחות, פעילות גופנית מותאמת, תרגול רוחני משמעותי). האם כאשר יש לנו Craving למתוק הפיתרון הרצוי הוא להיענות לו מיד ולחוות "רכבת הרים" גופנית ונפשית כתוצאה מעליות ונפילות של רמת הסוכר בדם, או שמא זו קריאה לחיפוש המתיקות בחיים? ואולי הגוף שלנו בכלל משדר לנו שהוא צריך משהו מזין? מהי רשימת ה- "Nourishment Menu" שלך? אני מציעה לך לבנות אחת כזו (זה מסב אושר גדול) ולתלות אותה על המקרר או במקום בולט לתזכורת ולעשות פעם ביום משהו מזין עבור עצמך. חזרה לאיזון- איך זה מרגיש כשהגוף מאוזן? בתהליך האימון אנחנו מדברים על מאכלים עם השפעה מכווצת וגברית (Yang) או מתפשטת, נשית (Yin). אכילה רבה של מזונות קיצוניים (לדוג' בשר שהוא מאוד (Yang גורמת לנו לרוב להשתוקקות לא מוסברת למתוק (Yin קיצוני). מהבנה כיצד זה בא לידי ביטוי במציאות, אנחנו לומדים לחזור לשביל הזהב של תזונה מאוזנת עבורנו. כאשר אנחנו מיישמים זאת לאורך זמן אנחנו מגלים לפתע שהאוכל הופך להיות פחות "issue" ,אלא באמת אמצעי לחיים מלאים (Food for Living). רגע של תובנה נחת עלי- "הייתכן שאזור הטרנספורמציה הוא הדבר האמיתי היחידי, והמוטות הם האשליה שאנו ממציאים כדי לא לראות את החלל? עם כל הפחד שמלווה טרנספורמציה, אלו הם הרגעים הכי רוטטי חיים, מלאי צמיחה ותשוקה בחיינו. איך להתגעגע/ מתוך ספר התענוגות של עמוס קינן "החכמה היא לא להסתפק במה שיש, אלא להתגעגע למה שאין. וככל שיש יותר, כך נאה ויאה יותר להתגעגע למה שאין, ומה שאין, מרובה לאין ערוך על כל מה שיכול להיות. אין טוב ממנה לאחר ארוחה דשנה. בן אדם שגמר לאכול במסעדה, ואינו מסתכל בקנאה במה שנשאר בתפריט, ואינו חושב על מה שיכול היה לאכול אילו היה רעב, אינו יודע געגועים מהם.
כמה קישורים למתכונים עונתיים לשנה החדשה: שייק ירוק להתחדשות עוגת דבש אורגנית עם פירות יבשים/ באדיבות שני בנאי, קונדיטורית משק ברזילי |