כותרות TheMarker >
    ';

    רוזמן יחיאל חיליק

    הבלוק עוסק בחומרים המאפשרים לכל אחד מאתנו לבנות שורה, טור, קיר, חומה, בית, לנקד, לפסק, לכרוך ולהציג את היצירה על רבדיה, גווניה, פלאיה ומנעמיה.
    http://www.facebook.com/roseman.hilik

    0

    על פרו פרים ופרדים

    3 תגובות   יום שישי , 3/9/10, 19:13

     

     

     

    מאמר זה נולד מתוך נסיון להתחקות אחר מקור שמה של הארץ העתיקה, פרו. חבר איטלקי רמז לי שארץ זו נחשבת למקור השפע ואכן כך היא גם נקראה בשפתם של שבטי האינקה – ארץ השפע[1].

     

    ייחודה של פרו שהיא מכילה בתוכה יותר מששים פסגות המתנשאות לגובה מעל ששת אלפים מטרים ובעיני האינדיאני הנבער קרובות הפסגות לשמיים, יותר מאשר לארץ.

     

    בין רכסי האנדים נבנו ערים והתנהלה תרבות (ללא כתב) עשירה מאד וססגונית, תרבות חומרית של בנייה מורכבת, אריגה, גילוף ועוד. האינדיאנים סמלו בעיני בני אמריקה הדרומית את ראשיתן של החברות האנושיות. ממצאים המשוייכים לאלף הראשון לפנה"ס מלמדים על ססגוניות ותחכום תרבותי למרות העדר הכתב.

     

    על כן, מחקר פילולוגי אינו יכול להתבסס על חקר הכתב, אלא על הלשון המדוברת על ידי פירוקה לגורמים מעוררי אסוציאציה, להברות, אותיות ועיצורים על כל משמעותם הסימבולית.

     

    "גיאוגרפית", האות הגבוהה ביותר ב"צינור ההגייה" (המתחיל באות ה' ומסתיים באות פ') מצויה בשפתיים. האות הפנימית ביותר, אות ההמהום, מצויה בתחילת צינור ההגייה. לא בכדי מתקדשת  האות ה' לידי שיבוצה בתרבויות רבות כטאבו שסביבו נבנים טוטמים לינגוויסטים מגוונים ועסיסיים, החל משמות האלוהים, אברהם, שרה, וכלה בהמהומי האות ה' בתרבויות המזרח – יוגה, מדיטאציה ועוד[2].  

     

    את האות הגבוהה ביותר הקרובה אל העולם החיצון, שמחוץ לגוף, אבחן באמצעות צרוף כל האותיות האחרות כדי למצוא טיפולוגיה אפשרית למשמעויות הלינגואיסטיות, סימבוליות, תרבותיות, פנומנולוגיות ואחרות.

     

    גם אם לא נוציא כל "הגה", כלומר לא נפעיל את האות ה' , לא נלחץ על הסרעפת, לא ננשוף, אלא נניע רק את השפתיים בתנועת  סגירה והיפרדות, נייצר צליל הדומה לפכפוך מים. האות פ' היא האות היחידה שאינה נזקקת ל"דחיפה" של האות ה'. פ' עשויה להיתפס גם כאות הראשונה בצינור ההגייה והאות ה' עשויה להיתפס כאות האחרונה.

     

    במלים אחרות, אני מבקש לייחד לאות פ' את הראשוניות, את היותה מציינת דברים שמחוץ לחומר, מחוץ לגדר, את היותה מציינת "אחרוּת", וכמו האות ה' טובלת היא במעטה של קדושה, פריון ועילאיות.

     

    אין אני מבקש להיכנס לעוביה של קורת ויכוח אודות פעלים עבריים, אלא מבקש רק להציג אפשרויות של הוספת עיצור אחד לאות פ' – הרי"ש. המסע שלנו מתחיל בשתי אותיות בלבד שאליהן נצרף עיצורים ונברר משמעויות בחברות שונות.

     

     

     

    1. ראשוניות

     

    פר.

     

    פר משמש כסמל לראשוניות. קרניו וראשו מסומלים על ידי האות העברית אל"ף. בשפה הערבית ובשפה האנגלית קיים דמיון רב בין האותיות הראשונות:

    (במקור  הופיעו כאן הסמלים: א, A  آ )

    ראשוניות זו מקבלת חיזוק כאשר מוסיפים ל"פר" את האות א'.

     

    פרא.

    ראשוניות, היוליות, בתוליות, פראיות: בערבית פַרַאְ, באכדית  Purimu   מושגים המתייחסים למדבר, בר, פראי מדבר, חמור-הבר, שאינו מתורבת, פרא אדם, (בראשית טו, יב). הפרא הוא צורה ראשונית של בן תרבות (ציוויליזציה).

     

    חיזוק לראשוניותו של ה"פר" מתקבל מתוך ניתוח מושגים מתרבויות שונות שהוסיפו את האות ו' ל"פר".

     

     

     

    פרו.

    Pro מציינת אף היא ראשוניות. החומר הראשוני נקרא ביוונית protos . החומר הראשוני בחי ובצומח נקרא פרוטאין. Prolog הוא ראשיתי, קדומני, ראשוני, תחילי, עתים משמש המושג לתאר את אחד הקצוות, או הפיסגה (הסוף), או העמק (ההתחלה), אך מכל מקום ניתן לראות את הראשית ואת האחרית. הזונה המצויה מחוץ לגדר, בחומה (רחב) נקראת prostitute, המלומד העומד בראש המלומדים נקרא בשם professor. המדבר הפראי משם התחילה הציוויליזציה הופך באחד הימים לשולי יחסית לערים המיושבות, אך קשור בערים המיושבות ונקרא בשם province.

     

    תמיכה ברעיון של "פר" במשמעות של ראשוניות אנחנו מקבלים מהוספת האות י'.

     

    פרי

    ראשון (primus), ראשוניות, בכורה, עדיפות (פרימט), פרי הילולים, בורא פרי הגפן, הגברת הראשונה (פרימה בלה), הצליל הראשון והיסודי בסולם הצלילים (prima), ראשיתי (פרימיטיב), ראשית (principium), האזורים הרחוקים מהמרכז (priphereia)

     

    בתוספת האות נ' ל"פר" מתקבלת ראשוניות מסוג חדש, זאת ראשוניות המצביעה על גובה, פיזי  ורוחני. מעטות הן המלים המכילות את האותיות פ.ר.ן.:

     

    פרן

    מגדלור (המפריד בין ים ליבשה וגובהו בשמיים למען ייראה למרחוק), פרנס=מנהיג (גדול, מגדל, ראש עדה, "כל מי שמתמנה פרנס על הציבור אפילו קל שבקלים שקול הוא כאביר באבירים") . ביוון קיים הר גבוה ששמו parnassos יש האומרים שמשוררים עלו אליו בגלל משכן המוזות בו. פראנוס מציין את ההר הגבוה, הר קמאי, שראשו נוגע בשמים (מזכיר את הרי האנדים).

     

    הוספת האות צ' ל-"פר" מלמדת על ראשוניות כוחנית, כובשנית.

     

    פרץ

    מאכדית : פרק, ברץ, שבר, הרס, הבקיע, התפשט, גדל, הפריץ (parasu). פרץ במשמעות של מבוע, פרץ במשמעות של זרם. אם פרופסור עומד מול prostitute  מבחינת הקצוות החברתיים, נוכל עתה להוסיף את המלה העברית "פרוצה" שתחליף את המלה לועזית.

     

    2. אחרוּת

     

    אותה ראשוניות מייחדת את הקבוצה, העם, השבט, הכובשים, המתנחלים, המנהלים חוקת-חיים ייחודית, בחוקת חיים זו נקבעו כללי מוביליות, כללים להגעה למצויינות, לראשוניות בתחומים תרבותיים חומריים ורוחניים, אך תמיד מנגד קיימים האחרים, הזרים, המרוחקים, האוייבים, התיירים, הטמאים, בני הדת האחרת, השפה האחרת ועוד.  האותיות פר' מייחדות אחרות שתי אותיות: ב' ז'.

     

    פרב

    מקורו של הצרוף נעוץ בשפה הפרסית העתיקה ומשמעותו – מה שנמצא מחוץ לבית.  פ.ר.ב. מציין את המקום שמחוץ למקום: פרבר, פרוור. לא נתמה אם האות פ' מחליפה את האות ב' ובעצם שלוש אותיות הן ב.ר.ב. שאף היא מציינת שבטים פראיים, בַּרְבָּרים ובֶּרְבֶּרים, שבאו מההרים או מן המדבר.

     

    פרז

    בערבית בראז :  שדה רחב ידיים מעֶבֶר לגבול, מרוחק, מוגזם, מופרז. בעברית אנחנו מכירים את ארץ פרזות במשמעות דומה (יחזקאל, לח' יא).

     

    3. החלוקה

    רוב המשמעויות האחרות קשורות ל"התחלקות" הקבוצה הראשונית. בין אם נקרעת, נפרמת, מתפוררת, נפרטת, מופרדת,  נפרסת, לפרוסות, לפרורים לפריכים, לגרגרים, לאבקנים ברוח, לכיווני התפתחות ססגוניים שיפורטו להלן.

    פרג

    בתוספת האות ג' מתקבלות שתי תצורות של חלוקה. האחת מפרידה בין קודש לחול והיא הפרגוד/הפרוכת והשניה   מציינת את שלב הייבוש, ההבחלה, ההבשלה,  שלב בו הזרעים עפים מהפרי/פרח לכיוונים רחוקים. להפריג משמעותו להרחיק עוף/נדוד. משתמשים בפועל זה גם במשמעות של הפרעה: "דאגת מחיה תפריג נומה".

     

    פרד

    שורש המציין חלוקה. "היפרד מעלי אם הימין ואשמאילה". כאן ושם, העיר והמדבר, גבר ואשה, סף הבית. שורש זה בעבר היה דומה ל – פרג. חיתוך הפרי והפרדת הגלעינים וייבושם. עתים לפרד הייתה משמעות הפוכה – להתייחד: "כי הם עם הזונות ייפרדו" (הושע ד', יד), או בת הכלאיים של החמור והסוסה – פרדה, שנולדה מערוב.  

     

    פרה

    פרה ורב, התעצם, גדל, הופרה, השתכפל, פוריות, נקבה של הפר, ממלה זו נגזרת המלה פריון ומשמעותו גידול אוכלוסיה – עָצַם ורב.

     

    פרח

    פריחה, התחדשות, שגשג,  ברח, מפריחי יונים, פרח ברוח, כדור פורח-בורח, מגדלים פורחים באויר, אורח פורח (שאין לו בית ומקלט קבוע, איש מדבר), יש בשורש זה גם להצביע על ראשוניות : פרחי טיס, פרחי קצונה, פרחי כהונה.

     

    פרט

    פרט/פרד, הפריד לחלקים: "והכניס ראשו ופרט שפתיו" הפריד בין שפתיו, פשק שפתיים (פרט, פרד, פשק, פסק), פרטי, ייחודי (פרטיקולרי).

     

    פרכ

    פרגוד, פרוכת,  מבדילה בין קודש לחול,  פריכים וגרגרים הנפרטים מהאשכול, פרורים/פריכים/לברור את הבר מהמוץ – להפריד בין לבין.

     

     

     

    פרם

    פרם, פרט, פרר, פרך – אותה משמעות של להפוך את האחד לרבים, פרורים, פריכים, פרטים, פרוטות.

     

    פרס

    קרע, חתך, בצע, פורר, פרט, ברר

     

    פרע

    גדל פרע (כמו פרא) נמצא בספר במדבר (ו, ה), שיגול אותיות עשוי להוליד בַּעַר  (בור) , עֶרֶב ועַרַבְּ ועֶבֶר. המנהיג המצרי פרעה ושושלת הפרעונים.

     

    פרף

    פרף ההיפך מפרם, כמו איחה (פרף) וקרע (פרם). פרף הוא ההיפך מברר, פרע, פרס, פרד, פרט, פרך. שורש נדיר.

     

    פרק

    פרק לחלקים, פרק מספר, פרק מיד, חלק מ... פרט, פרור, פרוסה.

     

    פרר

    פרור, חלקיק, רסק, חתך לגורמים.

     

    פרש

    נבדל, התרחק, סר מ, פזר, הפיץ, הפריד, שָטַח.

     

    פרת

    פרד, התפצל, התחלק, נהר פרת המתפצל ליובלים.

     

    4. קשיים אוביקטיביים

    אות אחת נעדרת מהסקירה. האות ל' שאינה מתחברת ל"פר" מאחר והרי"ש מתגלגלת על חלקו הקדומני של  "החך הקשה" (העליון) והאות למ"ד רק מרפרפת על פני הנקודה בה התגלגלה הלשון קודם, ולכן אין כל אפשרות לייצר מחיצה בין שני העיצורים ולכן לא נותרו פעלים המבוססים על פ.ר.ל.

    העדר תצורה זו עשוי לתת בידנו כלי לבחינת תקפותן ומהימנותן של המלים בכל שפה.  אם יטען מאן דהוא ש"פרלטתי" הוא  הטייה בעבר גוף ראשון של השורש פרל, הרי שאטען שלא היה כדבר הזה.

     

    נחזור לבחינת  שמה  של פרו. יש לבחון צירופים ומשמעותם התרבותית, חברתית, לינגואלית, פילולוגית הן בשפת הקצ'ואה והן בשפות פרואניות, פרימורדיאליות, אחרות. פרו אינה ארץ השפע אלא מחוז נרצע של הקולוניאליזם הספרדי שהכניע תרבות עתיקה וססגונית. שבטי האינקה  אשר כיבדו את האחר וייסדו תרבות פוליטית מעוררת קנאה, תרבות אשר סגדה ל"יחד" בניגוד לתרבויות הכיבוש המוכרות לנו מן ההיסטוריה של אגן הים התיכון – איחודים, בריתות, פיצולים, מרידות, מלחמות, כיבושים, הגליות ופרעות. 

     

    נדמה כי "פרו",  היא יצירה לשונית זרה.  כמו הכלאה בין אל השמש והצלוב. כהכלאה בין החמור לסוסה.

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    [1] כך חשבתי תחילה, אך מאמר זה מוכיח את ההיפך הגמור. פרו אינה מילה נוחה לצאצאי האינקה הפרואנים והיא עצמה שיבוש שהתמסד על ידי הכובש הספרדי בהתייחסו לאזור זה כאל מחוז שליטה – בירו. מי שמחשיב עצמו כיום לצאצא גאה של האינקה, אינו קורא לארצו פרו.

    [2] ראה מאמרי אודות "טוהרה", שהופיע תחת הפסיאודון "ארם פדן"

        http://stage.co.il/Stories/606299

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/6/19 00:54:
      מאמר מקסים .הצירוף פר אהוב עלי במיוחד. הכיוון שלך נכון מאד אבל צריך להוביל אותך לכך שעברית היא שפת קודש. בכל מילה בעברית מתקיימת דואליות לפעמים ממש סימטרית של אוקטבות גבוהות ונמוכות. פרו היא גם רפו . אלו פוטנציאלים שאנחנו מפעילים כפי תודעתנו. גם שמות או מילים לועזיות כאשר נכתבים בעברית , מקיימים את תכולתם. אם תתעמק בפנימיות האותיות פר, תבין בדיוק מדוע הן מקיימות את התכונות האלו.
        5/9/10 22:18:
      *** נגמרו לי הכוכבים להיום ואחזור לככב ***
        5/9/10 22:17:
      הו הו הו.... וואלה הפלאת בחקירה מעמיקה חיליק !
      מרתק !!!!
      חוץ מהמסקנה הסופית, אהבתי את כל התהליך.
      כל הצירופים האפשריים ועוד מה שהוספת להבנתי מהם.
      חייבת להודות, שאלמלא הייתי מקבלת הקדמה ממך בע"פ,
      אולי לא הייתי נמשכת להתעמק....
      נדמה לי שאותה הקדמה חסרה כאן להבנת הקוראים האחרים, ואולי אני טועה.
      אתה מקסים אותי בגילגולים שלך עם השפה...
      שואלת את עצמי כיצד הפרואנים היו מכנים עצמם,
      בשם התואם את תפישתם/שפתם שלהם, אילולא הספרדים...
      וזה כבר עוד ערוץ למחקר נוסף...:)
      נפלא !!!!! אכנס לכאן לבדוק לעיתים מה התחדש.
      באהבה גדולה
      זוהרית

      ארכיון

      פרופיל

      חיליק רוזמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין