עשרה חודשים היא עבדה על ההפקה בשבילך, הכול בשבילך, קנתה שמלה ב20,000 ₪ ממעצב ידוע, בשביל שיגידו שאמא שלך יפה, הזמינה את הזמרים המזרחיים הכי נחשבים בשביל שיעשו לך שמח, כל מנה עלתה לה 100 דולר, היא לא תכסה אפילו חצי, אבל הכסף לא חשוב כל עוד אנשים ייהנו מהאוכל באירוע שלך.

אתה רק צריך לבוא, ולהתנהג בדיוק איך שהיא אומרת לך, היא תסביר לך באיזה שלב לחייך, באיזה שלב להתרגש, מתי להחליף בגדים, מתי לרקוד ומתי לאכול, היא גם תכתוב לך את הנאום תודות שלך אתה רק צריך לקרוא אותו מהלב "ודיר בלאקום איתי שלא תעשה פאדיחות, לא בבר מצווה שלך, אתה הבכור, והאחים שלך לוקחים ממך דוגמא".

והאירוע עבר ובאמת ריצית שם את כולם, בעיקר את אמא שלך, גרמת לה להראות טוב, כולם אמרו שהשמלה שלה מהממת, שהאוכל מדהים והאירוע מושלם.

אחר כך עשו לך שבת חתן בוילה שלכם, כולם הגיעו המשפחה, החברים.

מי שהיה בבית כנסת סיפר למי שלא שהיית מקסים ושלא עשית טעויות.

ובבית שלכם, בחדר שלך, שכולם נכנסו לשלב הקינוחים ואתה שיחקת פלייסטישיין בחדר עם  ההחברים, אחד האחים שלך החליט שעצבנת אותו, החליט שהוא מקנא, אתה עדין כמו אישה, ככה אבא שלך אומר, אז גם הוא חושב ככה, והוא אומר מה שהוא חושב, ומוסיף לזה מכה, ואתה דוחף אותו מעליך, כי זה מגיע לו, וכי חברים שלך מסתכלים.

הוא בוכה ומביא את אבא שלך, ומכיוון שאתה הבכור, אתה העדין, אתה היפה, אתה המפסיד.

 בהתייעצות משותפת של אבא שלך ושל אחיך בן העשר נקבע גזר הדין.

החברים מסתכלים איך אבא שלך מחזיק לך את הידיים חזק, איך אתה לא מתנגד לו, איך אתה משמש דוגמא, אין לו רחמים לאח שלך זה שאתה אמור לשמש לו דוגמא, כנראה שאתה לא מי יודע מה בתור דוגמא, הוא מפעיל את כל הכוח שלו בסטירה שהוא מכניס לך ללחי ימין.והפנים הלבנות שלך "האשכנזיות" נהיות אדומות.

אתה לא מחזיר, לא בוכה, לא מקלל, לא מדבר, ילד טוב של אמא ואבא.