כותרות TheMarker >
    ';

    חביתה

    רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

    0

    נפש תאומה

    9 תגובות   יום שבת, 4/9/10, 19:31

    ''

     

    במקלאודגנש, נטפלה אלי פרה.

     

    אף שאני מנוסה בהטפלויות של גברים, (שפוחתות עם הגיל) קבצנים, שכורים, גנבים, חלכאים ונדכאים למיניהם, כלבים וחתולים – עד עכשיו, פרה לא נטפלה אלי אף פעם. אם כבר, לפני שנים, אני היא שנטפלתי לעדר של פרות, בסאן אנג'לו, חווה, מושבת אמנים בווירג'יניה.

     

    מה ראיתי אז, עירונית בת עירונית שכמותי, להטפל לעדר של פרות, אלוהים יודע. אולי הזמן שעמד לרשותי, סתם כך לטייל ולהתבונן ואולי היתה הסיבה אחרת.

     

    ההתבוננות היתה לי תגלית של ממש. הוכיתי תמהון למראה הריסים הארוכים של הפרות ולנוכח התנהגות העדר, שאז לראשונה הבנתי ממש מהי. איך הן התיצבו מולי אחת אחת. תחילה בהסוס, אחת הובילה והשאר הצטרפו אליה בזו אחר זו. הנה הן, כל העדר מולי, מתבוננות בי מבעד לוילונות ריסיהן לפחות באותה מידת סקרנות, שבה אני התבוננתי בהן. כאילו הומלכתי על ידן להיות להן מוקד, מרכז, מלכה מובילה, באיזו אות סמוי מלמעלה, ששודר ונקלט על ידן, ואני לא הבחנתי.

     

    פתאום, בלי להזהיר,  אחת  הפרות החלה להטיל את מימיה, ואחריה שניה, שלישית ורביעית, משתינות מולי -  שלוליות, נהרות של שתן.

    מה רצו להגיד לי. אולי רמזו והזהירו,  עד כאן, אלינו לא תקרבי עוד, ואולי השתינו כך מרוב התרגשות על שהומלכתי על ידן לראש העדר. ואולי , לך תדע, אם יש להן שפת סימנים, דבור, נשמה. נניח, שיש להן, ואז, באיזו זכות  אנחנו גוזלים את חלב עטיהן, זוללים את בשרן, והחמור מכל, מגדלים אותן בתנאי בהמות רק לצרכינו.

     

    אולי מן הראוי לתת את הדעת על דרכם של ההודים, המקדשים את בעלי החיים ובראשן הפרות וגם על הצווי היהודי, של לא תאכל גדי בחלב אמו. ההנחה בשתי הדתות, ההינדית והיהודית היא, שנשמת החיים מצויה בבעלי החיים.

     

    לא זו בלבד שההודים אינם אוכלים את בשרן של הפרות, בהודו כל פרה  - מלכה, אלילה, חופשית  ושאננה בכל מקום. מילא תחת כל עץ ושיח רענן, אבל גם ברחוב, בכביש, אפילו לחנויות מותר לה להכנס חופשי, וכן, אפילו להטיל שם את מימיה.

     

    עוד עלה על דעתי, הצווי מספר דברים , כ"ב, ו', "כי יקרה קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ, אפרוחים או ביצים והאם רובצת על האפרוחים, לא תקח האם על הבנים".

     

     

    ''

     

    כעשרים שנה, אחרי שנטפלתי אל עדר הפרות, במקלאודגנש נטפלה אלי פרה.

     

    פרה חומה, קטנה יחסית, כנועה ונאת מבט, הביטה והביטה בי, התחככה בי ועשתה לי חיינדאלעך -  הצגה  לתיירים, שמיד נקהלו מולינו והתחילו לצלם כמשוגעים, כמו לא ראו אותי אף פעם, כמו לא ראו אותה אף פעם מתלווה אלי.

    המצלמות בשלהן, והיא, כשחקנית מיומנת, רגילה בתשומת הלב ובהבזקי מצלמה, לא מצמצה אפילו, גאה קרבה לעברי עוד ועוד, בלי לאבד מגע עין, עד שהתחככה בי, כאילו היתה החתול או הכלב שלי.

     

    אילו לא היה לנו קהל, הייתי משתפנת ובורחת משם, אבל בהצגה כמו בהצגה, לא יכולתי לעשות לה ולי בושות, נתתי לה להתקרב,  להתחכך בי, תוך שאני עוקבת אחריה בשבע עיניים. עשיתי עצמי לא מפחדת כלל. אזרתי אומץ, ביד אחת לטפתי את ראשה, גבורה שכמותי, וביד אחרת, כיוונתי אליה את המצלמה. הנה יפת העיניים, מי יודע, אולי הנפש התאומה שלי, לפניכם, למעלה.

     

    מה יש, רק יוסף ומשפחתו, יכולים. 

     

    בתמונות מלמעלה למטה: מרכינה ראש, מרימה ראש - לא פלא שקצת נבהלתי. מקלאודגנש, צפון הודו.   צלמה: באבא יאגה

    וידיאו: על יחס אמהי לעגל:

    http://www.youtube.com/watch?v=xGoEuGKqfN8&feature=player_embedded

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/5/12 06:46:
      והוידאו מדהים יאגה..תודה
        6/9/10 06:58:
      נשמע מרתק ומענין,
      תמיד סיקרן אותי העיניין סביב הפרה בהודו,,(-:
      תודה על השיתוף *
        6/9/10 06:58:
      נשמע מרתק ומענין,
      תמיד סיקרן אותי העיניין סביב הפרה בהודו,,(-:
      תודה על השיתוף *
        5/9/10 14:07:

      צטט: זירעונית קוסמית 2010-09-05 13:21:38

      יופי של סיפור
      נהנתי מאוד
      תודה*

      שבוע טוב:)))

      תודה חביבה, אם לא נשמע ובכלל, שתהיה שנה נפלאה. שנת בריאות, נחת ויצירה

       

      יופי של סיפור
      נהנתי מאוד
      תודה*

      שבוע טוב:)))
        5/9/10 10:47:

      צטט: dafone 2010-09-05 09:05:46

      באמת מצחיק.

      הזכרת לי סיפור באותה רוח שכתב בני נמרוד לפני שנים.

      ממליצה לך להציץ, אולי הוא הנשמה התאומה... ((:          http://stage.co.il/Stories/198156

       

      שנה טובה באבא יאגה.

      דפנה.

      תודה, דפנה, ספור נחמד. מה היא הבמה?

       האמת שפרסמתי סלפני שנים ספור ב"מעריב" על המפגש הראשון שלי עם הפרות בוירג'ניה. שמו היה "בתור אל הנצח"

       שתהיה לך שנה טובה. שנת בריאות ויצירה

        5/9/10 09:05:

      באמת מצחיק.

      הזכרת לי סיפור באותה רוח שכתב בני נמרוד לפני שנים.

      ממליצה לך להציץ, אולי הוא הנשמה התאומה... ((:          http://stage.co.il/Stories/198156

       

      שנה טובה באבא יאגה.

      דפנה.

        5/9/10 00:13:

      צטט: ואחרי ככלות הכל 2010-09-04 23:24:32

      תודה לך על השתוף בספור האנתרופולוגי היפה הזה
      לי קשה להתחבר בהבנה לדת ההודית
      אבל איש איש ואמונתו
      תודה לך על ההגשה על הצלומים
      שיהיה לך שבוע טוב

      תודה רבה, הדברים נכתבו גם מתוך  קריצה

       

      תודה לך על השתוף בספור האנתרופולוגי היפה הזה
      לי קשה להתחבר בהבנה לדת ההודית
      אבל איש איש ואמונתו
      תודה לך על ההגשה על הצלומים
      שיהיה לך שבוע טוב

      ארכיון

      פרופיל

      באבא יאגה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין