מילה שלי
פוסטים אחרונים
- הספורים שספרה עליזה הזברה ליואב בן חלב 29/4/15
- אם אתה צנוע משמע אתה קיים אם את צנועה את קיימת 9/5/13
- רגע עם פפראצי 31/3/13
- "סופר מן" ישנו אני מצרפת את מספר הטלפון שלו 17/3/13
- בשר,הרבה בשר, בלי פשרות ובטעם גן עדן 21/2/13
- זה לא וודו 13/2/13
ארכיון
בלדה לקרפיון
 תמרה רוזן חברתי הטובה שלחה לי שיר מתנה לראש השנה. השיר באחת העלה נשכחות, וראיתי בעיני רוחי את אמי המתוקה מתכננת ומפיקה את ארוחת ראש השנה, שאין חשובה ממנה.
כוכב הארוחה הוא הקרפיון שהיה נוהג להגיע מפרפר בידיה של המפיקה, מונח אחר כבוד באמבטיה מלאה במים ומתחיל מיד לשחות כאילו החל לחיות את חייו מחדש. נהגתי להצמיד את סנטרי לגדת האמבטיה, להתבונן בקרפיון העליז ולדמיין אותו בתפארתו במימיו הרוחשים של נהר. (מהים פשוט פחדתי).
על ראשו של אותו קרפיון היו מתחרים רבים. הגפילטע שאמי המתוקה יצרה לא היו כמותם בעולם. קציצות הקרפיון היו עשויות בנוסח ירושלמי מלוחות במידה, כשהן נבדלות בעליל מקציצות הקרפיון בסגנון פולין המתוקות משהו.
הבלדה לקרפיון ששלחה לי תמרה מביאה את סיפורו של הדג,גיבור הטקס בביתה. אין לי בכלל ספק שהיא תעורר את זכרונו של כל קורא עם ערגה וגעגוע לימים שחלפו לבלי שוב
מושא געגועי חקוק בים
הוא - בשלהי הקיץ בסופו של אלול הביא דג - בנייר עיתון מפרפר ובהול .
היא- את השרץ הפשיטה מיד ושילחה את הדג ישירות לאמבט.
קרפיון ערירי-באמבט עירוני משייט-
מנפנף בזימים ,
בסנפיר מנווט -
שואף ונושם הוא חמצן ופחמן ,
גורלו כבר נחתם !
קרפיון מסוקס - מקושקש על הדם !!
בחוזקה הוא חובט בו מכה ומהמם- את ראשו המפרכס הוא כורת , מדמם- מגופו הרירי קשקשים מקרצף- את עינו הזגוגית וזימיו הוא שוסף -
באבחה את ביטנו הכסופה מפלח- שלפוחית ציפתו וקרביו משלח-
כך- שוכב הוא פרוס על משטח - מ ב ו ת ר - לצידו הבצל והמלח ביצים וסוכר גזרים חמישה ופלפל לבן - סיר עם מכסה וסכין מגולוון.
ולאחר שבושל הוא בציר הקדרה עם שאר ירקות בנוזלי האדרה- הזנב, הסנפיר והראש הכרות , כמילוי פולני - על הטס הוא חרוט !
זה סופו של קרפיון גורלו של דג - אנדרטה נאצלת למנהגו של החג - שהוקרב מן הסתם על מזבח המסורת , שהחל באמבט אך נטחן - כ ש י ב ו ל ת !
תמר רוזן 2010 .02.09
כל הזכויות שמורות.
|
תגובות (56)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ניסיתי לרדת לעומקו של הניסוח
ויצאו לי האפשרויות כדלקמן
החיים שלך יהיו שווים כי תאכל המון גפילטע פיש
החיים שלו יהיו שווים, כי מה שהוא הספיק היה נפלא ועכשיו תור הנבוט
בשני המקרים מדובר בטרוף :-)
תודה לך
אני לא מאמינה לך שתעשי דבר כזה
יש לי שני כלבים ותוכי גאון
אפשר למעוד בקרפיון,זב חוקי, וזה לפי המסורת
תודה לך דגנייה אני מקווה שלא מדובר בנשכחות מצמררות
דוגמת אלה שהזכיר פה אלכסנדר הגדול....
--------
נמנעת מאמבטיות ?
אתחיל בברכה "יהי זכרם ברוך"
כי כבת מזל דגים זה היה הרבה יותר קשה
כשהקרפיון מביט לי בעיניים ושואל, אני?
עוד מהדהדת החבטה על הראש,החיתוכים
לווידוי הריגה אז שאברך ב:
"שאהיה לראש ולא לזנב"?.
אילנה בואי ככה נסיים את הברכות ב:
באהבה צריך להתנהג כמו באכילת דגים-
לא לבלוע קוצים.
שנה טובה ומבורכת אהבה ויופי.
תודה על המחמאה. לפני שבוע הייתי בבר מצווה התמונה משם שכנעה אותי לרענן.
וגם לך יקירתי שנה מצוינת ומוצלחת
ובעניין הגפילטע פיש - את מחזירה אותי לילדות,
אל חנות דגים שהשאירה בי זכרונות כאלה ששנים ארוכות
לא יכולתי לאכול דגים, בגלל מה שעשו לדג המסכן...
הגפילטע פיש של סבתא שלי עולים עכשיו מול עיני,
ערב ראש השנה...
שנה טובה ושמחה לך...
זכרון הגפילטע שלי כרוך בדודתי, עליה השלום, שהיינו הולכות ביחד לחנות הדגים, היתה בוחרת מתוך ארגז המים אחד יפה וחתיך ושניה לפני שהאיש עם הנבוט היה נותן לו את מכת המוות , הייתי יוצאת מהחנות , כי לא יכולתי לסבול את האכזריות הזאת.
זה לא מנע ממני לאהוב אותו עשוי וממולא כדבעי.
למרות שהיתה פולניה, הסגנון שלה היה מלוח יותר ולימים כשארוחות החג היו משותפות עם חמותי - שהכינה את הדג מתוק משהו - זה כבר הפך לטקס קבוע שדודתי היתה נוטלת את המלחיה וממליחה בצורה מוגזמת רק כדי לעצבן את חמותי.
זה לא נשמע מי-יודע-מה, אבל במציאות היתה ביניהן תחרות סמויה.
תתחדשי על התמונה ושתהיה לך שנה , שמחה, מפתיעה ומלאת אהבה.
ציפי
גם לקרפיון לא,
למרות שיפוץ חדרי הרחצה, אמבט אין :))
חושבני
שפעם קנו קרפיונים רק העשירונים העליונים
כי למי אז הייתה אמבטיה...
וחוצמזה
ללא שחיית קרפיון באמבט
לשמירת טריות
נחשב חבוט הראש מהשוק
לסתם סמרטוט :))
חג שמח ושנה טובה.
כמה שאתה צודק. זו שעולה מיד לאף ומורטת את נימיו הנסתרים
אני ממש מרגישה את כוונתך לגמרי ומזדהה איתה. אבל עלי לצאת מהארון ולוותר על הגיזרה
תודה, שנה נפלאה אילנה ו*
לאה
תודה לך אביה חמודה על הספור הקרפיוני שלך. אין ספק שקפיצתו של הקרפיון מהאופנים יכולה להיחשב בקטגורית הטראומה וכל המשתמע מכך
יואל הדגים שאתה אוכל אצלי הם לא גפילטע פיש. ואתה יודע מה, נדמה לי שכל הריטואל הזה של רצח הקרפיון לא קיים יותר במקומותינו הכל מגיע מוכן בתוך הניילון טרי מברכת הדגים של כוכבית בסופר.
אין גבול לרחמי רוני חמוד שלי. אני רואה אותך בעיני רוחי ודוק של דמעות מורגש בעיני. ונאלצת לאכול עד תום נכון ? בטח כי כולם הסתכלו איך אוכלים את מה שהם נמנעים ממנו כל השנים
למה? כי לך יש חילזון ?
תודה לך יקירתי, אני אמסור לתמרה
אפרופו מה שכתבת אני זוכרת שהיו ילדים אצלנו שהיו מבקשים מהאם לקנות את הדג יום יומיים קודם כדי שיוכלו ליהנות בדג באמבטיה. לכי תדעי. ודורי בן זאב, אומר עכשיו שהמילים שאנחנו מדברים וכותבים מתחילות להתקרר ולהתכרבל, אין תמה שעוררו בך סתו
כוכבית את משכיבה אותי מצחוק. בילדותי לא היו סופרים. הלכנו לחנות של הדייג שניצב על פלטפורמה הביט בעולם מגבוה והחזיק בידו רשת, כמו זו של גץ מהכלה וצייד הפרפרים (ניסים אלוני הגדול מכולם) על הסינור מפלסטיק זול נותרו עקבות המתים מהבקר. ואצלו אי אפשר היה לבחור. הוא שאל אותך איזה גודל, ודג לך את מבוקשך בלי להתווכח. הסופרים בהחלט הפכו את ברכת הדגים לחוויה נחרטת.
את צודק לגמרי אלכסנדר הענק. מצמרר. אם מסתכלים עלי בתור דוגמה של ילדה שגדלה על גפילטע פיש אכן מצמרר
הנה אהובתי את דוגמה מצוינת שלמרות ההתעללות הקרפיון מלך. את נזכרת בו בקלות, חרף דגי העילית שאת אוכלת כדרך הטבע. אני הפסקתי מזמן לאכול קרפיון בגלל שהוא כזה שמן שאפשר למות
חמודה איך שאת צודקת. לא נעים לי , אבל יש לי וידוי, אחרי שקראתי איך דן בן אמוץ, עמוס קינן ונדמה לי גם האבא של יאיר לפיד התענגו על ראשו של הקרפיון לפרטי פרטים, קבל עם ועדה, התחלתי גם אני להתענג עליו. אמא שלי המתוקה, התחילה לקנות שני דגים כי על הראש הראשון היה ויכוח קבוע, וכשאני רציתי ראש, את שלי הכניסו ישר לקונסנזוס. ככה זה בת זקונים
לו הייתי דג - פלום פלום
תודה על הפוסט -
כל כך הרבה סיפורי ילדות זוכרת מהדג הזה
כשאמי שלחה אותי לקנות
והוא קפץ לי בתוך העיתון תוך נסיעה על האופניים
שנה טובה ונפלאה לך ולבני ביתך
אביה
הקרפיון שיחיה ומהיום
אני מעדיף חביתה.
ואני יודע שאת מכינה דג נפלא וטעים - ללקק אצבעות.
מכירה את הסצינה בקזבלן ?
אני עברתי אותה, אבל אחרת.
בתור לבנבן כשבאתי פעם ראשונה לבית הוריה של אחת-חצי-עירקית הלכו לקנות בשבילי "במיוחד" גפילטע..
אהה, אין להם חתול.
היי אילנה
ויש כאלה שלא אוהבים געפילטע פיש. היית מאמינה?
שתהיה לך שנה נעימה ומעניינת
אוהבת גפילטע פיש בנוסח הקציצתי-מתקתק - בלי עיניים ובלי עור ורצוי בלי אדרת מגונדרת.
ופתאום הגיע לאפי ריח סתיו... את הבאת לי אותו אילנה יקירה
"לפתן דגים" -- זה ה"מתוק משהו",
מציצות הראש על כל רכיבי עצמותיו,
קולות מצמוץ בתאווה אל השלב של הקצוץ,
ממולא בפרוסות הקצוץ הזה,
עם ג'ל מעדן - "מיץ"
אוחחחח
אני לא מחובבות הגפילטע
אבל העלית בי זכרונות מתוקים מבריכות הדגים שהיו בילדותי, בכל סופר שמכבד את עצמו...!
הספרדייה..
סבתי ז"ל היתה קונה במיוחד לאימי
באמת הזכרת נוסטלגיה
שנה טובה ומתוקה
שנה טובה ומלאת דימיון.
ופעם היו מגדלים ילדים על זה.
אצלנו בבית לא הכינו געפילטע מהקרפיון, אבל אני זוכרת איך אבי היה מביא אותו לשחייה קצרה באמבטיה ולאחר מכן גואל אותו מיסורי המים (בעוד אמי ואני יוצאות החוצה).
עד היום אני לא מסוגלת לאכול דג אם אני רואה את העיניים שלו...
קרפיון לא קל למצוא פה, אז אני חוגגת עם פילה סלמון (הוא מגיע בלי הראש...)
תארי לך שלנו יש עדיין זכרונות כאלה. לא יפליא אותי אם ילדים יציירו קרפיון כריבועי דג קפואים בתוך קופסת קרטון...
אחרי הסאגה המצמררת הזאת, אין סיכוי שאוכל דג אי פעם!!!
*
אלומה