לפעמים , שהעניים מאוד שורפות , ואת יודעת למה, את מרגישה את הרצון של הדמעות לפרוץ בדיוק כפי שאת עצמך רוצה לצעוק, לצעוק כל כך חזק עד שתעלמי ורק צעקתך תהיה עדות לכך שפעם היית. אז אלה החיים? את שואלת, בשביל כל זה גדלת ונלחמת והזעת .. בשביל זה?< החיים האלה לא שלך בכלל, ואת חיה אותם כאילו מישהו מצמיד לך אקדח לראש כל הזמן בפחד. בלילה חלמתי שהכל נשרף . כולם . חוץ ממני.וששאלתי מישהו למה רק אני עוד כאן, הוא אמר שאני לא, אני נשרפתי מזמן, אני פשוט עדיין לא יודעת את זה. וקשה לישון, כי החלומות רעים, ממש אכזריים. וקשה לקום, כי החיים יותר. בובה מרוטה, על חוטים, מחייכת כל הזמן, אך קשה להתעלם מהקרעים מישהו אוהב את הבובה הזאת , אוהב אותה עד מוות, אך היא לא אוהבת אותו כי שכחה אהבה מה היא והוא רק נותן , ומחבק, ומלטף, ומסתכל על הבובה המרוטה בהערצה אין סופית והיא רק מרגישה חרא שהיא איתו, כי היא מנצלת את האהבה הזאת כדי להרגיש טוב אבל בעצם היא רק יותר נאכלת מבפנים. |