הם שואלים אותי אם אני גרה לבד.. הרבה לפני שידעו בכלל את שמי..

אז אני חוסכת..

ואומרת להם שממילא לא אזנה.. 

   עד שלא אתחרמן קשות.. 

ולא בהכרח ממה שיש להם שם בין השיחים...

אני חוסכת ואומרת.. שמיותר לשאול...

אני חוזרת ואומרת להם שאני חרמנית רק כשמישהו כלכך מצליח  לשחק בהם..

 לא.. לא בציצים שלי..

בהורמונים המתעוררים כשמשהו מגרה  את כח המחשבה שלי בלבד..

ואז אני נוטשת..

כי באותו זמן  יש תמיד סרט כלכך טוב...

בספר שאני בוחרת לקרוא ...