האם שינוי הגישה יכול שלנות את המציאות אותה אני חווה?

סיפורה של א. שהייתה אחת הקוראות הראשונות של הסיפור  שכתבתי ("אחת, שתיים ומיליון"), עוד בשלבי השכתובים מוכיח שזה אכן עובד! אני ממליץ לכל מי שרוצה ללמוד איך שינוי הגישה יכול להביא לתוצאות בחייו, לקרוא את ההתכתבות שלי עם א. בעיון.

חודשיים אחרי שקראה את אחת הגרסאות המוקדמות של הסיפור הפתיע אותי א. עם המייל הבא:

אתה לא הולך להאמין לזה אבל התחלתי ללמוד שחיה, אני ממש ממש פוחדת אבל כל הזמן מזכירה לעצמי "ששחיה זה לא מלחמה אלא אמנות". וזה באמת עוזר לי. אז אם סוף- סוף אני אדע לשחות, זה יהיה בזכות 4 אנשים: אני, גיסתי (שמלמדת אותי), בעלי (ששומר על הילד) והסיפור שלך שעזר לי לחשוב נכון. אז תודה.
א.

עברה בערך שנה וחצי מאז שא. כתבה לי את המייל הזה ועד שהספר יצא לאור. בספר לקחתי את הסיפור שלה והדבקתי אותו לאחת הדמויות. א. קראה את הספר וזיהתה שמודבר עליה. זה מה שהיא כתבה לי:

ראיתי שרשמת את התגובה שלי בספר. האמת שאני כבר שכחתי את הגישה הזאת והאמת שביום יום אני לא משתמשת בזה. ממש חבל...  לדעתי אנשים צריכים לקרוא את הספר פעם בחודש כדי לסגל לעצמם את ההתנהגות הזאת
המון הצלחה
א.

עברו עוד חודשיים, הגיע הקיץ, א. חזרה ללמוד לשחות וכתבה לי את המייל הבא:

הי מה שלומך? מזמן לא דיברנו. הבן שלי התחיל קורס שחיה מרוכז של חודש - שלוש פעמים בשבוע ואני החלטתי גם לקחת שיעורים פרטים. הרי עד עכשיו הצלחתי ללמוד לשחות רק על הגב. עשיתי כבר 2 שיעורים ואני עדיין מפחדת לשכב על הבטן- יש איזה מחסום פסיכולוגי שאני לא מצליחה לעבור. אולי אני צריכה ללכת לפסיכולוג? מה דעתך? תעזור לי.... אני ממש מרגישה שאני רוצה לשבור את המחסום הזה. יום טוב.
א.

ניסיתי לעזור לה, וכתבתי לה בחזרה:

מה שאני יכול להגיד לך לפי הדרך שאני מדבר עליה בספר הוא להיכנע לפחד. זה אומר, להגיע לבריכה, לא במטרה ללמוד לשחות, אלא במטרה לשחרר את הפחד. ללכת הכי רחוק שאת יכולה עם נסיון לשכב על הבטן, נגיד, רגליים עומדות וגב כפוף לפנים הכי הרבה שאת יכולה בלי לפחד. ואז, לעשות צעד קטנטן יותר עמוק. בשלב הזה הפחד אמור לשתק אותך במקום להלחם בו, אני ממליץ לעצור, ולתת לכל ההרגשה של הפחד להשתלט עליך בלי התנגדות. לתת לכל רגש, תמונה או זיכרון שרוצים לעלות, להשתלט עליך ופשוט לחוות את הפחד ללא התנגדות. כך, אולי תגלי לבד את המקור שלו וגם תתני לו את המקום שהוא מחפש. נסי לקבל אותו באהבה ולתת לא לעזוב לבד. את יכולה לנסות נגיד יום אחרי לעשות את זה שוב ולראות אם הפעם את יכולה ללכת יותר רחוק.
ג'ואי

התשובה שלה הייתה:

תודה רבה
בזכות הספר, בפעם הראשונה אני הצלחתי כן לעשות צעד ולשכב לבד על המים אבל זה לא מספיק צריך עוד צעד ואותו אני לא מצליחה. זכרתי שצריך לשחרר את פחד אבל לא ידעתי איך עושים את זה. יש לי עוד רעיון מאיפה הפחד-נזכרתי שכשהייתי בבית ספר ברוסיה לקחו אותנו לשיעורי שחיה ובאחד השיעורים הראשונים אני נחתכתי מהרצפה של הבריכה ומלא דם היה מסביבי ונורא נבהלתי ואני חושבת שמאז היה לי את הפחד-לא הצלחתי יותר לעשות כלום בשיעורי שחיה האלו ואני בכלל לא זוכרת האם הלכתי לשם. זה טעות הכי גדולה לא להמשיך ישר ולתת לפחד לגדול בתוכי.
מקווה שאצליח. תודה על הכל ובהצלחה עם הספר.
א.

כתבתי לה טיפ נוסף, שיעזור לה להיכנע לצורך שלה ללמוד לשחות בכל מחיר ולהתגבר על הפחד מהמים. כמו שאני כותב בספר: הכניעה הרבה פעמים היא מרכיב חשוב בדרך לניצחון.

אני יכול לתת לך עוד טיפ, וזה כשאת נכנסת למים לחשוב על כל מה שאת אוהבת בחיים וכל מה שאת הולכת לעשות באותו יום אחרי שתחזרי מהבריכה
ג'ואי

התשובה שהגיעה כעבור מספר ימים הצליחה להפתיע אפילו אותי.

למדתי לשחות! אני למדתי לשחות כבר באותו השיעור שאמרת לי לחשוב על זה שאני לא הולכת בשביל ללמוד שחיה אלא בשביל הכיף. וזה כנראה עזר כי באותו שיעור אמרתי לעצמי אני רק אעשה חיים ואהנה מהמים. ופתאום הצלחתי כמובן יחד עם המדריך המדהים שהיה לי. אז המון תודה. מה שלומך? מה חדש?
א.

חדי העין שביניכם ישימו וודאי לב שא. לא עשתה בדיוק את מה שיעצתי לה. אבל זה לא חשוב. היא מצאה את הדרך האישית שלה להיכנע ומיד הגיעה לתוצאות.

איזה תוצאה אתם מחפשים בחיים שלכם והייתם יכולים להשיג אם הייתם נכנעים?

עוד על כניעה, מה זה? איך עושים את זה? ואיך זה יכול לעזור בדרך להשגת תוצאות, בספר "אחת, שתיים ומיליון."

ועכשיו לכבוד השנה החדשה יש לכם הזדמנות לזכות בעותק חינם, ובספרים נוספים:

http://cafe.themarker.com/post/1752459/

שנה טובה.

ג'ואי