0
גבר די גבוה הלך מולי, שורק נעימה לא קליטה.השריקה טסה בקו ישר מתחת לצמרות העצים. כנראה לא כוונה לענג אלא להפיג שממון .הרבה מתחתיו צעד בניחותא ילדו הקטן, ממושקף ואדיש.שיערו של האב היה דהוי והתרומם ממשטח שדמה לדשא מלאכותי לקווצת תלתלים מתלהבת לשווא. המשקפיים של הילד עמדו להשמט ונאחזו בתנועה הקבועה של אוזנו.מבטי השניים היו נעוצים באוויר מולם ,בגבהים שונים,ולא הביעו שום עניין במתרחש. בארוחת הערב שאל הילד אם סבא יהיה בחיים כאשר בית המקדש ייכון.האבא רצה לומר שחמורו של משיח חונה כבר בחנייה המשותפת, המיועדת רק לדיירי הבניין, ויש חשש שאם יתמהמה ייגרר.הילד שתק.האבא שתק.הילד אמר שיתחתן עם ילדה- בת גילו כדי שהמוות לא יפריד ביניהם.האבא אמר לילד כי אדם לא קובע מתי ימות. הילד פרץ בבכי.הוא שאל את אמו לאן הולכים המתים לאחר שקוברים אותם.רוצה מנה אחרונה שאלה,שוקולד מתוק? האבא בדק את מחברת השיעורים של הילד.הוא סטר לו בעצמה כי גילה שהמחברת ריקה.אתה לא תצליח בחיים אמר האב.האם עצרה את דמעותיה מחשש שתעיר את השכנים ואוי לבושה.הילד לא בכה.הוא לא התכוון לוותר למוות ולתת לו להסתתר ולתקוף בהפתעה.לילד היה אופי חזק.הוא רצה להתעמת עם פחדיו..הוא המתין עד שאביו נכנס עם עיתון לשירותים.הוא בדק שאמו מדברת עם חברתה בטלפון.הוא קפץ דרך החלון בלי בעיה כי היה קטנטן בהשוואה לגודל הסטנדרטי של המסגרת.כאשר נקבע מותו מצא את עצמו בגיהינום.למה? שאל.קול רדיופוני נשמע מרמקולים משוכללים."כי גידלת הורים נוראים והם עשו כמוך להוריהם הם –וכך עד לאדם הראשון שקיבל ללא סייג את החוזה שהציע לו אלוהים.חיים חסרי משמעות תמורת מוות עם כל המשמעות." . |