אני כנראה לא רואה מספיק טלוויזיה כדי להתעצבן באמת, אבל יש משהו אחד שמוציא אותי משלוותי. פעם בתקופה מחליטים בתוכניות בידור למיניהן לעשות ספיישל אנימציה, או אולי ביקורת קטנה על סרט האנימציה האחרון שיצא. הו אז אתם יכולים לחזות בכתב (או כתבת, בל נפלה) מלהג על הטכניקה בה נוצרה אותה אנימציה, מטיל בדלי מונחים פה, יורק חלקי מושגים שם, והרי לכם עולם האנימציה על רגל אחת. אלא שבתהליך התחקיר הפסאודו-מעמיק (לכל הפחות בדקתם בוויקיפדיה?) הללו שכחו שזו דרכם של הצופים להבין מה עומד מולם, ומאמינים לכל מילה שיוצאת מפיהם. אני לא חושבת שתפקיד הטלוויזיה לחנך, אבל אני חושבת שמן הראוי לברר קצת יותר לעומק, אולי לשאול אנימטור (או אנימטורית) איך זה מתבצע, ולא להמציא, לסלף ולפלוט שטויות.
נתחיל מהבסיס. אני זוכרת לא פעם ולא פעמיים שחזיתי במו עיני בכתב מציג בתוכנית של גיא פינס סרט בתלת מימד וקורא לו "סרט מצויר". אתם רציניים? זה באמת נראה לכם כאילו מישהו ישב וצייר את זה, כאשר באותה נשימה אתם מדברים על תהליך היצירה וחישובי המחשב המסובכים? אכן, הטרמינולוגיה השתנתה בשנים האחרונות, והיום קשה עוד יותר להשתמש במונחים, בעיקר עם כניסת סרטים תלת מימדיים, כשהכוונה היא לסרטי סטריאוסקופים, בהם יש צורך במשקפיים. העובדה שזה מסובך יותר לא אמורה לגרום לנו לעגל פינות, אלא רק למצוא הסברים נגישים יותר לקהל.
שרק. מה אתם אומרים: מצויר או לא?
דוגמה אחרת, שקיימת גם ברשת, אפשר לראות בכתבה ששודרה באולפן שישי (ערוץ 2). "בסטודיו אחד בירושלים" מתחילה ההקדמה לכתבה, "עובדים כמעט במחתרת, עשרות תסריטאים, מעצבים, גרפיקאים ואנשי תוכנה, על סרט סודי. הסרט המצויר הראשון בישראל".
אם נשוב לרשימת התפקידים שצויינו בכתבה, אוכל לחוד לכם חידה: איזה תפקיד לא צויין כלל? יפה מאוד - אנימטורים. טעות שחוזרת על עצמה הרבה מבלבלת בין גרפיקאים ואנימטורים, כאשר מדובר בשני מקצועות שונים לגמרי. ההבדל המהותי הוא שבאנימציה, לעומת גרפיקה, עוסקים בתנועה. אפילו מעצב הדמויות, שרק יצייר את הדמויות על נייר, ולא יהיה זה שינפיש אותן, עדיין צריך לקחת בחשבון כיצד תנוע הדמות שהוא מעצב, ולכן הדגש בעיצוביו יהיה שונה מאיור רגיל לספרים או עיתונים.
כשהדמות מגיעה לאנימטור שעתיד להניע אותה, וכאן כבר מדובר בכל טכניקה, האנימטור לא סתם מזיז, אלא חושב על הדמות שקיבל כעל דמות חיה, נושמת וחושבת. כיצד עליה לזוז בסצינה הספציפית הזאת, ולמה? הוא שואל את עצמו ואת הבמאי. הוא משחק מול המראה, ובוחן את התנועות. כדי לייצר אשליית תנועה שתהיה אמינה על האנימטור להיות בעל חוש קצב ותזמון מפותחים, וכן בעל יכולת משחק. כן, עליו להיות גם שחקן. ![]() מה אתם אומרים על הדובים שלצד בני האדם, עדיין הייתם קוראים לזה סרט מצויר? חלק שני - ובו נתעצבן על העיתונות הכתובה ונבין מה תפקיד המחשב באנימציה ניחא, אמרתי. תחקירים בגרוש בטלוויזיה. אבל אז קרה דבר שלא חשבתי שאתקל בו. "הא" שמעתי קריאת השתאות מהצד השני של החדר. "אז ככה הם עושים את זה" הייתה התגובה הצינית. מצאתי את עצמי קוראת שאלה של ילדה במעריב לילדים: "איך יוצרים סרטים מצוירים?" התשובה, שאפשר גם לפשט אותה מאוד, הייתה דווקא סבירה, למעט הסוף. הרימו את המגינים כי זה הרגע שאני יורקת אש. "בעבר היו יוצרי הסרטים המצוירים מציירים את כל התמונות האלה ביד", נכתב שם "אולם עם הזמן ועם התפתחות המחשב נעשו טכניקות ההנפשה מתוחכמות יותר, והיום ניתן להזין למחשב פקודות שיגרמו לו ליצור את אשליית התנועה בעצמו".
מי אחראי על הנשמה של הדמות? מי הפליל את רוג'ר רביט (סרט המשך מסתמן בקרוב).
מקור הבעיה באותו בלבול, בכל הקשור בשימוש במחשב באנימציה, נעוץ ככל הנראה בעובדה שכאשר עוסקים באנימציה ממוחשבת, המחשב אכן משלים את האנימציה. כדי להבין למה הטענה במעריב לילדים אינה מדוייקת, ומה אין המחשב מסוגל לעשות לבדו, ננסה להבין קודם את תהליך יצירת האנימציה עצמה.
באנימציה תלת מימדית, וגם באנימציה הקלאסית, המצוירת - האנימטור קובע את הפוזה הראשונה והאחרונה של הדמות. ואז את האמצעית. למעשה, הוא חושב על כל איבר ואיבר ומתכנן מה יקרה לכל חלק בגוף ובאיזה תזמון. לאט לאט הוא מוסיף עוד פוזות ביניים, עד שהתנועה ברורה. אם בשלב הזה נחבר את הפוזות, נקבל אשליה של תנועה, אבל מקוטעת. בשיטה הקלאסית, זה השלב בו האנימציה עוברת לבעל תפקיד אחר, שמשלים את ציורי הביניים עד להחלקה. כיום זה בעקרון התפקיד של המחשב. ככל שהאנימציה ברמה גבוהה יותר, למחשב נותר להשלים מעט מאוד, הרבה פחות ממה שנדמה, עד כדי כך שזה מפתיע. לפעמים הוא ישלים רק שני פריימים, בין הפוזות שקבע האנימטור. אולי זו הסיבה שבעבודה על סרט, אנימטור יתן תפוקה דומה כמעט בכל סוג טכניקה.
אז מי יוצר את אשלית התנועה?
![]() |
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה, טל, על השיעור החשוב הזה.
לא כל כך משנה מי מסרטי התלת-מימד שמתבשלים עכשיו בסתר, ייצא ראשון - משנה מי ייצא הכי טוב.
מה שכן עיצבן - זה שהתוכנית היתה בסימן פסטיבל האנימציה העשירי - ולא הראו כלום ממה שיש בפסטיבל... או אסיף.
רק וידאתי. הפחדת אותי. :)
הוספת תגובה
אפשר להשתמש ב"הנפשה" כמושג-על לסרטי אנימציה ממוחשבת וסרטים מצוירים?
ודווקא כן עושים סרטים מצוירים. כרגע בעיקר באירופה, אבל האנימציה המצוירת חוזרת למרכז הבמה גם בארה"ב.
לכן חשוב ההבדל. יש מצויר, ויש תלת מימד. טכניקות שונות וכשרונות שונים של אנשים שונים. זה כמו שיגידו לך - זה נכון שיש מי שמומחה בעוגות שמנת ומי שמומחה בגולש, אבל בואו נקרא להכל גולש.
אני אסביר לך את זה..
אנחנו האנשים הפשוטים שלא באמת חוקרים את מה שקורה מאחורי מסך הפלא, מבינים שבסרט שאין בו בני אדם אמיתיים (שלא לדבר על סלברטאים כאלו ואחרים), נקרא מצוייר...
יכלו לעשות אותו עם דפים רצים, שחור לבן, צבעוני, ממוחשב, תלת מימד וכל מה שהסברת שם למעלה.. :)
ולכן בכדי שקולך ישמע (ושל כל האנימטורים), תתקשרו לאיזה גיא פינס ולעוד כמה ערוצים, שילחו מייל מחאה והסבירו שהיום כבר לא ממש עושים סרטים מצויירים אמיתיים
:) אני אדאג להעביר את זה למי שיעלה את הנושא...
ובלי שום קשר, או בהמשך לכך: את כישרון !!!