כותרות TheMarker >
    ';

    בלוגון

    ארכיון

    משנה מקום-קרוב לשולחן-פרק 12

    42 תגובות   יום שלישי, 7/9/10, 16:47

    ''
     

     

    כשמלאו לאחי ישראל שמואל 8 שנים, נענה הרב מלפלה למכתבי ושלח אותו ללמוד איתי בישיבה.  ראש הישיבה בחן אותו, כישרונותיו הנעלים ובחריפות מוחו קנו את ליבו,והוא הכניס אותו מיד לישיבה בבית המדרש הקטן.

     אני המשכתי  את לימודי בבית המדרש הגדול, אצל ר' גרשון תנחום, לא הייתה אצלו קבלת תלמידים רגילה, תלמיד היה בא, שומע אתהשיעור ולא גרשו אותו ממקומו.

    היו שם הרבה עמודים (סטענדארס) עליהם הניחו את הספרים. אחרי תפילת הבוקר

     היה השמש מגיש לרב על טס של כסף פת שחרית: י"ש ועוגה. מיד אחרי זה התחיל השיעור. זמן הסיום היה משתנה ולא קבוע.

    " היה עוקר הרים, מסתבך בקושיות מותיב ומפרק הכל לפי רוחי, חשקי ורצוני, והיות שמרחוק לא יכולתי לשמוע ניסיתי פעם לחדור תחת השולחן, אולי משם אשמע היטב, אך גם שמה לא השגתי את מאוויי מלבד בעיטת ממגפי היושבים על יד השולחן.

    פעם פניתי להמשגיח- יהודי זקן יושב על קתדרא בעלת 3 מדרגות בקצה השולחן, משגיח ושומר על הסדר, שיקבע לי מקום על יד השולחן, בתשובה על בקשתי, שאל אותי קודם על אחי הצעיר, כי היה לו מראה מקום לשני מקומות, כאשר עניתי לו שאחי אינו רוצה לעזוב את "ליחובקה" אמר לי שאחי חכם ממני, ובנוגע לבקשתי הבטיח לי שבעוד שלושה ימים ילכו מכאן שני בחורים ואוכל למלא אחד המקומות.

    הערה: סדר קבוע היה כאן. בחור שישב על מקום-30 יום אין מזיזין אותו ממקומו ואין ראש הישיבה מוחה בידו, ורק אחרי 30 יום, וראש הישיבה פונה אליו ושואל אותו, בחור

    על מה דנים כאן, ולאיזה מסקנה באנו? והיה אם עונה כהלכה, היה מקומו קבוע, ולא: עפ"י רוב בורח מבושה מן המקום, כי כפי שאני מרגיש, לא יחזיקו שני בחורים מעמד בפני ראש הישיבה ויעזבו את מקומם, ועליך לחכות להזדמנות זו, וכדבריו כן היה, ואני החזקתי יומם ולילה כבבת עיני במקום על יד השולחן. לשווא לתאר את רגש הכבוד שהיה לי למקום הזה ושמרתי עליו יומם ולילה כבבת עיני ."

     

    זו כמובן הזדמנות לאחל שנה טובה לכל מי שעוקב אחרי הסיפור הזה. דבר אחד תפס אותי בפרק הזה- מעבר לטס הכסף ולמגפיים הבועטים של התלמידים, והוא הערך של המצוינות, העובדה שמי שהיה מבריק היה מקבל כגמול את הכבוד של התלמידים והרבנים. השוויון היה בהזדמנויות-והפערים שנוצרו היו בתוצאות-לפי שכלו ויכולתו של כל אחד.

    מקווה שלא איבדנו תכונה זו גם אם הדרך היום שונה במקצת.

    דרג את התוכן:

      תגובות (42)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/9/10 09:35:
      פרק נפלא
      ואת כותבת נהדר.
      האמת שזו הפעם השניה שקראתי
      כי בקודמת לא היה לי זמן להגיב
      ורק כיכבתי.
      אבל זו גם הזדמנות
      לאחל לך שנה נפלאה
      ושתמשיכי עם מפעל הנצחה זה.
        12/9/10 09:08:
      תודה שנה טובה,
      שנת אושר בריאות אהבה והגשמה.
      תמשיכי לכתוב אני אוהב שאת משתפת אותי.
        10/9/10 11:58:

      צטט: ניקיטה10 2010-09-10 10:05:26

      דניאלה היקרה


      את תמיד מרתקת...


      שנה נפלאה לך ולמשפחתך...


      אודי

       איזה כיף לי גם המילים וגם הציור!!!!

      ''

      ''''''

       

        10/9/10 10:05:

      דניאלה היקרה


      את תמיד מרתקת...


      שנה נפלאה לך ולמשפחתך...


      אודי

       

      ''

      ''''''

        9/9/10 17:46:
      נסחפת בסיפורייך, מהספרים על זמנים ישנים אך עכשיוויים גם היום בערכים האנושיים שלהם.
      שנה נפלאה לך חברה יקרה לי.
      עם כל הדברים הטובים שאת מאחלת לעצמך.
        9/9/10 11:01:

      צטט: היועץ המשפטי 2010-09-09 09:31:33

      מתרגש למקרא הדברים כל פעם מחדש
      ונהנה לכל הזדמנות שכזאת הסיפורים שלך ייחודיים ומרתקים במידה שווה.

      שנה טובה וברוכה לך . שנת עשייה ויצירה והרבה בריאות

      תודה שאתה מלווה אותי גם בדרך הזו. 

        9/9/10 11:01:

      צטט: raquelle 2010-09-09 08:10:42

      מרקת ומרגש הוא סיפורך.
      שנה נפלאה, יצירתי ופוריה
      לך דניאלה.

      גם לך שלפי מה שאני רואה את פורחת ומלאת עיסוקים. 

        9/9/10 09:31:
      מתרגש למקרא הדברים כל פעם מחדש
      ונהנה לכל הזדמנות שכזאת הסיפורים שלך ייחודיים ומרתקים במידה שווה.

      שנה טובה וברוכה לך . שנת עשייה ויצירה והרבה בריאות
        9/9/10 08:10:
      מרקת ומרגש הוא סיפורך.
      שנה נפלאה, יצירתי ופוריה
      לך דניאלה.
        8/9/10 22:19:

      צטט: ד-ארט 2010-09-08 22:06:13

      חתיכת טיפוס האיש זה.
      שנה טובה!!!

      גם אני עושה איתו לאט לאט הכרה-לראות את האדם שמסתתר מאחורי השפה שך אז. 

        8/9/10 22:18:

      צטט: טימפי 2010-09-08 17:15:12

      אני ממשיך להינות מן הסיפור, האווירה, המסקנות. נשאלת השאלה איך הצליחו ממשיכיהם במדינת היהודים לעוות עד כדי כך את הערכים המשתמעים מן הסיפור?

      שנה טובה ומתוקה לך ולבני ביתך

      יש מקומות בהם המצוינות חוגגת גם היום הדפוסים השתנו ולא תמיד לרעה. 

        8/9/10 22:06:
      חתיכת טיפוס האיש זה.
      שנה טובה!!!
        8/9/10 17:15:

      אני ממשיך להינות מן הסיפור, האווירה, המסקנות. נשאלת השאלה איך הצליחו ממשיכיהם במדינת היהודים לעוות עד כדי כך את הערכים המשתמעים מן הסיפור?

      שנה טובה ומתוקה לך ולבני ביתך

        8/9/10 17:07:

      צטט: רומפיפיה 2010-09-08 16:56:29

      דניאלה יקרה
      זו לי פעם ראשונה
      מאד התלהבתי מהפרק
      שסיפור הגיע אלי...
      אוהבת את השפה
      אוהבת את האוירה.....
      שנה טוב יקירה
      לך ולכל בני ביתך

      את מוזמנת לפרקים הקודמים בתכנים שלי 

        8/9/10 16:56:
      דניאלה יקרה
      זו לי פעם ראשונה
      מאד התלהבתי מהפרק
      שסיפור הגיע אלי...
      אוהבת את השפה
      אוהבת את האוירה.....
      שנה טוב יקירה
      לך ולכל בני ביתך
        8/9/10 14:25:

      צטט: sari10 2010-09-08 12:31:17

      דניאלה,

      אהבתי את המסקנות שלך,

      הן שופכות אור על הסיפור.

      מבחינתי - הדובדבן שבקצפת!

      גם לך - שנה נהדרת ומלאה ביצירה מבורכת! נשיקה

       גם לך שנה בנלאה הבנות ותובנות.מגניב

        8/9/10 14:24:

      צטט: יאהולי 2010-09-08 09:51:11

      יי"ש על הבוקר אחלה של שיעור.

      ואני שם חלק מהדרדקים.

      כתיבה כהוויתה.

       נראה שהם ידעו בדרכם איך לחיות טוב

        8/9/10 12:31:

      דניאלה,

      אהבתי את המסקנות שלך,

      הן שופכות אור על הסיפור.

      מבחינתי - הדובדבן שבקצפת!

      גם לך - שנה נהדרת ומלאה ביצירה מבורכת! נשיקה

        8/9/10 09:51:

      יי"ש על הבוקר אחלה של שיעור.

      ואני שם חלק מהדרדקים.

      כתיבה כהוויתה.

        8/9/10 09:47:

      צטט: הלנה היפה 2010-09-08 09:12:56

      פעם פניתי להמשגיח- יהודי זקן יושב על קתדרא בעלת 3 מדרגות בקצה השולחן,

      דניאלה, איזו עברית! נהדרת!
      תבורכי על כל הסידרה הזו, פעם הרי תכרכי את זהנ בספר, שעוד אנשים יהנו מזה.
      תודה דניאלה על כל הערכים כאן ושתהיה גם לך שנה נהדרת בה תזכי להגשים את כל החלומות שלך ו*
      לאה

       

      וואאה-החלום שלי להשלים את הסיפור ואת התמונות-נראה לך שיצא? 

        8/9/10 09:12:
      פעם פניתי להמשגיח- יהודי זקן יושב על קתדרא בעלת 3 מדרגות בקצה השולחן,

      דניאלה, איזו עברית! נהדרת!
      תבורכי על כל הסידרה הזו, פעם הרי תכרכי את זהנ בספר, שעוד אנשים יהנו מזה.
      תודה דניאלה על כל הערכים כאן ושתהיה גם לך שנה נהדרת בה תזכי להגשים את כל החלומות שלך ו*
      לאה

       
        8/9/10 08:48:

      צטט: 2btami 2010-09-08 08:43:41

      דניאלה ממי, איתך באש ובמים. הסיפור מקסים ויש בו תכונה למלא את הלב ברגש ואת הראש במחשבה. חתיכת היסטוריה עם עומקים ורבדים את מביאה. אם תהיה דרמה יהיה גם קומיקס משגע מזה.

      חכי חכי-150 שנה ואז נוכל לראות מה יש בפנים-ס ב ל נ ו ת-עכשיו אני בעינני גן חובה..לאט לאט. 

        8/9/10 08:43:
      דניאלה ממי, איתך באש ובמים. הסיפור מקסים ויש בו תכונה למלא את הלב ברגש ואת הראש במחשבה. חתיכת היסטוריה עם עומקים ורבדים את מביאה. אם תהיה דרמה יהיה גם קומיקס משגע מזה.
        8/9/10 08:43:

      צטט: ,תשוקי 2010-09-07 18:19:24

      דניאלה יקרה

      מקום קבע לך על יד הרב בעבור ההתמדה שלך בחפירה

      בחיים של אז. איני יודע אם את יודעת כי לחפירה בשעורים

      הייתה תנועת אגודל מסובבת וכעומק החפירה עומק תנועת האגודל.

      וככה מעט בלחש הגבירים היו חביבי הרבי. וכך או כך בן הגביר זכה מן ההפקר

      גם כשהיה לא הכי חכם. אני כותב לך מתוך זכרונות של ימים מאד רחוקים.

      הרבה בדיחות התגלגלו בעולמות ההם על מינהגים שנראו לכאורה מכובדים.

       

      ובדיחה פורימית:

      בישיבות נהגו בפורים לבחור ראש ישיבה מבין התלמידים

      ע"פ הבדיחות בפורים בחרו בתלמיד לא הכי חכם.

      התירוץ היה כי הראש שלו כישיבה של האחרים.

      שנה נהדרת לך ליקיריך ולזכרונות אשר בהם את חופרת. (---:"

       לא יודעת מה עשיתי בתגובה הקודמת אבל מה שרציתי להגיד שאני מנסה להבין דרך ההתחלה הזו את התקופה שלי ואותי ואת הדרך מאז-ואני לא יודעת אם אני עושה את זה מהראש ששם הכל נמצא בינתיים או מהישיבה שגם שם יש לא מעט חומר..

      תודה

      שוקי

       

        8/9/10 08:15:

      צטט: הדרור מספרת-סיפורים 2010-09-07 22:19:44

      *
      שיוויון היה בהזדמנויות. (אהבתי)

      ערכים ומסגרת ברורה
      הלוואי בימינו כזות תורה.

      הסיפור שאת מביאה לנו
      מעלה בי געגוע לימים שלמדתי את סיפורי י.ל.פרץ.
      מנדלה ושלום עליכם.
      האוירה, הפשטות, הטוהר, הכוונה, הלמידה, החוכמה, המצוינות.

      תודה.
      שנה-טובה.

       תמיד היה לי את כתב היד הזה וזו הפעם הראשונה שדרך הקפה אני לומדת להבין אותו ואת הכותב אותו.

        8/9/10 08:12:

      צטט: Naomi P 2010-09-07 20:32:17

      כבוד לגישה.
      הזמן והמקום מוכרים מסיפורים ומהספרות.
      חינוך היה וכבוד גם.

      תודה לך.
      שנה טובה.

       האם את חושבת שהיום זה חסר?

        8/9/10 08:12:

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2010-09-07 19:52:28

      fל כך מעניין מה שאת מביאה הנה. ניחוח אחר ובכל זאת מוכר.

      שנה טובה מאד.

      רונית.

      סקרנית לראות ממנו את הדרך אלינו-והרי גם לי יש פרק בקליפורניה... 

        8/9/10 08:10:

      צטט: hilulala 2010-09-07 18:40:09

      שתהיה זו שנה מצויינת
      עכשיו משקראתי אתחיל לנבור אחורנית.
      :)))

      אשמח שתמצאי את 12 השבטים-הפרקים בתכנים הקודמים. 

        8/9/10 08:09:

      צטט: ,תשוקי 2010-09-07 18:19:24

      דניאלה יקרה

      מקום קבע לך על יד הרב בעבור ההתמדה שלך בחפירה

      בחיים של אז. איני יודע אם את יודעת כי לחפירה בשעורים

      הייתה תנועת אגודל מסובבת וכעומק החפירה עומק תנועת האגודל.

      וככה מעט בלחש הגבירים היו חביבי הרבי. וכך או כך בן הגביר זכה מן ההפקר

      גם כשהיה לא הכי חכם. אני כותב לך מתוך זכרונות של ימים מאד רחוקים.

      הרבה בדיחות התגלגלו בעולמות ההם על מינהגים שנראו לכאורה מכובדים.

       

      ובדיחה פורימית:

      בישיבות נהגו בפורים לבחור ראש ישיבה מבין התלמידים

      ע"פ הבדיחות בפורים בחרו בתלמיד לא הכי חכם.

      התירוץ היה כי הראש שלו כישיבה של האחרים.

      שנה נהדרת לך ליקיריך ולזכרונות אשר בהם את חופרת. (---:"

      תודה לך על כך שאתה צועד איתי. האמת שאני מקווה להבין אותי ואת היום ואת הזמנים האלה דרך הסיפור-הוא אצלי ההתחלה 

      שוקי

       

        8/9/10 08:05:

      צטט: עליזהלה 2010-09-07 17:38:24

      השוויון היה בהזדמנויות-והפערים שנוצרו היו בתוצאות-לפי שכלו ויכולתו של כל אחד.

      *

      מעניין איך בעולם ההוא של פעם הבינו את המהות

      ואיך זו אבדה לה בין המהפכות והאידיאולוגיות ה"מודרניות"

      ואיך הגענו לשטחיות של הפופ והפייס וה"מ'ניינים?" של היום...

      אני אוהבת את המסע הזה שלך, (ואת אנשל, ואותך)

      לפחות בשבילי המשיכי גם בשנה הבאה !

      הסיפור שלו הוא ההתחלה של הסיפור שנמשך עד היום ומלא היפוכים ותהפוכות-מקווה שתחזיקי מעמד ברכבתההרים שלי... 

        8/9/10 08:04:

      צטט: רמיאב 2010-09-07 17:27:29

      תענוג לקרוא חתיכת הסטוריה.

      מהמעט ששמעתי מילמולי רבנים בשעור מובנים בעיקר ליודעי ח"ן... ועוד בהברה אשכנזית עתיקה...

      שנה טובה,

      רמי

       

       

       אולי זה גם תשובה לליריתוש.אני בעינייין במצב דומה לשלך.

        8/9/10 08:02:

      צטט: ליריתוש 2010-09-07 17:10:31

      סיפור מעניין, שאכן יש בו התייחסות למצויינות, אך עולה עוד נקודה קטנה, האם ייתכן שגיבור הסיפור לקה קלות בשמיעתו, לא הצליח לכן לשמוע מרחוק את השיעורים? אולי זו רק הסתכלות שלי מזווית הראיה שלי.... ושיש סיבות אחרות...? מכל מקום, שאפתנות ללימוד ודעת יש כאן, ראויה לציון מיוחד,
      תודה על עוד הצצה לעולם ההוא.
      שנה טובה, דניאלה!

      למרות שאני לומדת עליו הרבה דרךהסיפור שלו אין לי ידיעות על כך. אולי את צודקת ואולי פשוט היה שם צפוף. מקווה שיהיו לך רק דברים טובים השנה. 

        8/9/10 08:00:

      צטט: הטרמילר The Tarmiler 2010-09-07 17:04:20

      היש דרך טובה מזו לתת סיכוי שווה לכל אדם?!
      היש דרך טובה מזו לאבחן יכולתו של תלמיד?!
      היש דרך טובה מזו לכנס תלמיד הרוצה ללמוד?!
      אין.
      יופי של פוסט

      מעניין איך הנסיון שלך במערכת החינוך? 

      *
      שיוויון היה בהזדמנויות. (אהבתי)

      ערכים ומסגרת ברורה
      הלוואי בימינו כזות תורה.

      הסיפור שאת מביאה לנו
      מעלה בי געגוע לימים שלמדתי את סיפורי י.ל.פרץ.
      מנדלה ושלום עליכם.
      האוירה, הפשטות, הטוהר, הכוונה, הלמידה, החוכמה, המצוינות.

      תודה.
      שנה-טובה.
        7/9/10 20:32:
      כבוד לגישה.
      הזמן והמקום מוכרים מסיפורים ומהספרות.
      חינוך היה וכבוד גם.

      תודה לך.
      שנה טובה.
      fל כך מעניין מה שאת מביאה הנה. ניחוח אחר ובכל זאת מוכר.

      שנה טובה מאד.

      רונית.
        7/9/10 18:40:
      שתהיה זו שנה מצויינת
      עכשיו משקראתי אתחיל לנבור אחורנית.
      :)))
        7/9/10 18:19:

      דניאלה יקרה

      מקום קבע לך על יד הרב בעבור ההתמדה שלך בחפירה

      בחיים של אז. איני יודע אם את יודעת כי לחפירה בשעורים

      הייתה תנועת אגודל מסובבת וכעומק החפירה עומק תנועת האגודל.

      וככה מעט בלחש הגבירים היו חביבי הרבי. וכך או כך בן הגביר זכה מן ההפקר

      גם כשהיה לא הכי חכם. אני כותב לך מתוך זכרונות של ימים מאד רחוקים.

      הרבה בדיחות התגלגלו בעולמות ההם על מינהגים שנראו לכאורה מכובדים.

       

      ובדיחה פורימית:

      בישיבות נהגו בפורים לבחור ראש ישיבה מבין התלמידים

      ע"פ הבדיחות בפורים בחרו בתלמיד לא הכי חכם.

      התירוץ היה כי הראש שלו כישיבה של האחרים.

      שנה נהדרת לך ליקיריך ולזכרונות אשר בהם את חופרת. (---:"

       

      תודה

      שוקי

        7/9/10 17:38:

      השוויון היה בהזדמנויות-והפערים שנוצרו היו בתוצאות-לפי שכלו ויכולתו של כל אחד.

      *

      מעניין איך בעולם ההוא של פעם הבינו את המהות

      ואיך זו אבדה לה בין המהפכות והאידיאולוגיות ה"מודרניות"

      ואיך הגענו לשטחיות של הפופ והפייס וה"מ'ניינים?" של היום...

      אני אוהבת את המסע הזה שלך, (ואת אנשל, ואותך)

      לפחות בשבילי המשיכי גם בשנה הבאה !

        7/9/10 17:27:

      תענוג לקרוא חתיכת הסטוריה.

      מהמעט ששמעתי מילמולי רבנים בשעור מובנים בעיקר ליודעי ח"ן... ועוד בהברה אשכנזית עתיקה...

      שנה טובה,

      רמי

       

       

        7/9/10 17:10:
      סיפור מעניין, שאכן יש בו התייחסות למצויינות, אך עולה עוד נקודה קטנה, האם ייתכן שגיבור הסיפור לקה קלות בשמיעתו, לא הצליח לכן לשמוע מרחוק את השיעורים? אולי זו רק הסתכלות שלי מזווית הראיה שלי.... ושיש סיבות אחרות...? מכל מקום, שאפתנות ללימוד ודעת יש כאן, ראויה לציון מיוחד,
      תודה על עוד הצצה לעולם ההוא.
      שנה טובה, דניאלה!
      היש דרך טובה מזו לתת סיכוי שווה לכל אדם?!
      היש דרך טובה מזו לאבחן יכולתו של תלמיד?!
      היש דרך טובה מזו לכנס תלמיד הרוצה ללמוד?!
      אין.
      יופי של פוסט