נסיעה לדרום יום לפני ערב חג בכביש 6 (כבר יש חצבים) מחפשת מכוניות מהירות עם בדים מתנפנפים או חולצות (מגוהצות) ומכנסיים תלויים בחלונות ---------------- http://www.youtube.com/watch?v=ZuyeZmxN88I&feature=related לבשתי שמלית כחולה שהיא גופיה וחצאית ארוכה. הרמתי את השוליים שלה למעלה בנסיעה, רגל שמאל כפופה (לי. זה נס יומיומי) אל תוך הכיסא. חבל שצריך ל ה א ט לפעמים ---------------- אחותי שלחה לי סמס תחזרי אליי (זה חשוב) תודה (משפחה של סוגריים) היא רצתה שאני אקח איתי לאמאבא אוכל שהיא בישלה היא ציפתה שאני אכעס (זה כבר לא עלהדרך) אז קצת כעסתי אבל בלב שמחתי שיש לי אירוך-דרך כי אני טובה (לי) בכבישים אפורים (ארוכים. מפורסמים או פחות) בין דרכים חומות. ------------------ אאההייי עוד לא אהבתי די הרוח והשמש על פניי. על הפנים. שלי רואים את הימים המתחלפים. מישהו אמר שרואים כשפנים מתעננות ----------------- קרו השנה כל מיני דברים עצובים. חזרו אליי עכשיו שניים: תינוקות יתומים ושריפה של יערות ----------------- כשחשבתי על אצבעות ושערות-בטן קטנות-קטנות סומרות נשארתי ברביעי (חיריק פותח) יותר ממה ש. כשחשבתי על אישה-עם-גוף-יפה-לנצח נתקעתי קצת אחרי משאית (מישהו ירצה להגיד לך משהו כמו, איך את נוהגת, אישה) ---------------- על מעטפה ירוקה-לבנה של סטימצקי (שקיבלתי הבוקר במתנה מהנהלה והלבשה) כתבתי (עם עט מיוחד לברכות של חתונות שנשאר מאז האחרונה) פירורים של מילים שלא יעופו מהחלון עם הרוח. כמעט חריקה ---------------- כתיבה בי-פולארית ואני מרשה לעצמי לפרש אותה ככזו שמתעלמת מעצמה ואז היא חצופה וחשופה (בצריח. כמו לצרוח מתוך טנק של מחשבות שלא עוזבות ואיברים פשוטים או לבושים ונסתרים) ועולם שלם כזה בראש עושה את זה נהדר עושה את זה מפואר עושה את זה נשאר עושה את זה קרוב יותר ורחוק מאד בוזמנית מעצמי ומהשאר. ויש אנשים שחיים כך. שנים. (תמיד מאריכים את המילה הזו בפה, שניייייייייים. ואני לא מבינה איך מחזיקים בפה כל כך הרבה יודים). |