לא , אני לא נהנת מזה. לא כיף לי לבחוש בעצב שלי..ממש לא!!

ועכשיו אני כועסת.

כועסת על הכל ועל כולם ובעיקר על עצמי כי אני לא יכולה להשתחרר.

וחשבתי.. חשבתי שאם אני אכתוב... והכל יצא החוצה אז אני ארגיש הרבה יותר טוב. אבל אני לא. נקודה. אני לא.

כן אני בוכה . ולא לא מחפשת רחמים. אולי קצת אמפטייה, אולי הקשבה, אבל רחמים לא.

 אז למה אני יושבת כמו סתומה ופשוט מרחמת על עצמי אבל בעצם כבר יותר כועסת מאשר מרחמת.

עכשיו לילה ורוב העולם כבר בטח ישן ורק אני צופה בשידור חוזר של "2012 -הסוף?" , מה אני לעזאזל עושה?

עכשיו לרגע עלה בי גיחוך קל, אולי לרגע אפילו חיוך. וואו אני ממש צוחקת, אני בטח מטורפת.

אולי זה בגלל שאני אחרי כמה כוסיות של ערק, אולי.

טוב נראה לי ביזבזתי את הטיפה המרה היומית

יאללה לילה טוב אנשים, אה ושנה טובה