אני משתדלת לבלוט, תמיד לכתוב משהו שונה, עם אדג', אבל רציתי לפרוק קצת בסגנון סיכום שנה כי זה מעבר ענקי בעיניי.

השנה, הגשמתי חלום- הוצאתי לפועל חלום והפקתי וביימתי סרט שאני כתבתי. תסריט שהרבה מנוסים וטובים חשבו שכתבתי להוליווד מבחינה הפקתית- מאיפה תמצאי סופר מרקט? כלב מאולף, ועוד אחד שיוכל להכנס לסופר.

לביים ולהפיק יחד זו משימה גדולה אבל בורכתי בחברים מדהימים שעזרו לי לגשר על הפחדים שלי, על המחסור ברישיון.

וצלמנו, והיה נהדר.כלומר זה היה הכיף הכי יקר בחיים שלי, אבל זה היה הכיף הכי מדהים שהיה לי.

השנה, סיימתי ללמוד, התואר הראשון בידיי. עכשיו נותר להחליט לאן אני ממשיכה הלאה. (מי אמר שצריך "פרקטי"?)

השנה, התפטרתי מעבודה שהייתה לי כבית, וכמו כל "משפחה".... קורים דברים שצריך להתמודד איתם ועוזרים לגלות מי ומה אתה. אני שמחה שעבדתי שם שנתיים וחצי ואף יותר שמחה שהייתה לי את החוזקה האישית לקום כשכבר לא יכולתי יותר.

והשנה, יותר מהכל, איבדתי את החברה הכי טובה שלי. נפרדתי ממנה ונאלצתי גם להפסיק את הסבל שלה.

ועדיין, למרות שעברו כבר יותר מחודשיים וחצי, זה כואב ועצוב. אני מגיעה הבייתה ומתכננת לטייל איתה, אני לא מעלה אנשים בלילה מחשש שתנבח ותעיר את בני הבית, ויש עוד שלל דוגמאות. זה הדבר הכי קשה שעשיתי.

אבל אני עדיין פה, (מובטלת אמנם) אבל אני פה.... ויש לי הרגשה שאם עברתי את זה.... הכל יהיה בסדר.

וזה לא רק אבל גם בגלל שאני מוקפת ברשת של אנשים מקסימים ונהדרים שאלה המשפחה והחברים שלי.

וזה לא מובן מאליו. חלק מהם אם יקראו את זה יגידו לעצמם שזו גם אני, אז ובכן אני לא מבטלת את עצמי, אבל באמת שלא הייתי נהנית כלכך לולא היו לי את האנשים האלה.

אז אהיה קצת נדושה וקלישאתית.... ואצוטט את הטובים ביותר.....

i do get high with a little Help from my friends :)

ולחיי שנה חדשה, מלאה בהגשמת חלומות, בלי לוותר לעצמי ועל עצמי.

מבלי לפחד להיות מי שאני במלוא הדרי.

ואהבה.

ושנדע  כולם לקבל את האהבה שמגיעה אלינו, ולהכיל אותה, ולהעביר אותה הלאה.

ולא לשכוח להיות חברים, אבל באמת. (אה ולעצמי, שהרשיון המיוחל יגיע, פרנסה, ואולי גם איזו אהבה מטורפת טפו טפו טפו).