כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עוד אחד

    לבטים

    משחק קלפים

    10 תגובות   יום שני, 15/10/07, 14:47

    כבר סיפרתי לכם בעבר,  שאבא שלי ואני... איך נגדיר את זה? לא ממש בקשר.

    אז כשהייתי ילדה, והוריי התגרשו, הייתי מאוד סקרנית לדעת מדוע.

    אמא סיפרה לי, עוד לפני שאני זוכרת את עצמי, שאבא מהמר. הוא משחק קלפים, שם כסף, ומפסיד.

    אז ככה, עם ארבעה ילדים וכלב, החליטה לעזוב. אז כן, שלוש משרות, משכנתא ו-6 פיות להאכיל, אם להחשיב גם את הכלב.

    אמא שלי היא הדבר שהכי חשוב לי בעולם. קשה לי לראות אותה עצובה, לאחרונה היא עצובה.

    יש לה אמנם את ארבעתנו,עוד ארבעה נכדים, ועוד שלושה קטנים שהפכה אותם לשלה. אבל היום, ראיתי אותה עצובה.

    איך אדם יכול להיות כל כך עצוב אחריי שעשה כל כך הרבה בחיים?

    ערכתי השוואה.

    יש לי אמא אחת ו(ספק) אבא אחד.

    אמא- גידלה 4 ילדים לתפארת, וכעת מגדלת עוד שלושה. סבתא נהדרת ל-4 נכדים, כמו שכבר ציינתי, ותעשה למענם הכל. מחזיקה בית. שלא חסר בו דבר, בית מלא חיים, ומלא שמחה (לא נשכח שהעניקה בית חם לשלושה ילדים שלא היה להם שום סיכוי לחיים נורמאליים). עבדה כל חייה בשתי משרות במקביל אם לא בשלושה. רכשה השכלה. אמממ... סלחי לי אמא אם השמטתי.

    אבא- כבאי בדימוס (לא נראה לי שהיה כבאי אם אמא שלי לא היתה לוקחת אותו יד ביד לנסות ולהתקבל לעבודה). פנסיונר, עובד במונית, אולי בחנות ירקות (אני לא ממש בטוחה), בית משלו אין לו, כי הפסיד (גם) אותו בקלפים. בעצם הוא הפסיד הכל, גם אותי.

    בטח מפסיד,ב משחק הזה אין מנצחים.

    אז אמא, למה את כל כך עצובה?

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/10/07 10:19:

      היא עצובה כי היא.... בן אדם.

      עצובה מתוכה, ולא מתוכו. זה שלה.

      there's a bit of magic in everything,

      and then some loss, to even things out.

       

      (הציטוט מ-magic and loss של לו ריד, למעשה השיר כולו היה מתאים לפה.)

        16/10/07 17:59:

      פשוט תני לה חיבוק גדול (של דובים כאלה)

      ואהבה ,לפעמים אפשר לוותר על השאלות...

        16/10/07 17:49:

      צריך פסק זמן כדי להיות עצובים .

      וזה לא נורא להיות עצובה ...מדי פעם

       

      נראה שלאמא שלך לא היה זמן לעצור ,לבדק עם עצמה מה היא מרגישה .

      טוב שמצאה את  הזמן .

        16/10/07 00:37:

      אמא שלך פשוט מדהימה

      מסוג האנשים "הפשוטים" שאפשר להעריץ

      אני מקווה שאת מנסה לגמול לה טובה על כל מה שעשתה...

        15/10/07 22:48:

       

      צטט: r-ditza 2007-10-15 22:38:13

      אולי כי גם אם אתה עושה בשביל... חי למען..
      בסופו של יום אתה תמיד פוגש את עצמך.את השאלות שבך
      את התהיות והחרטות.
      וזה עצוב, לפעמים.
      נשיקה לאמא המדהימה שלך. ולך.

      בדרך

      תודה יפה

      נשיקות חזרה

        15/10/07 22:38:
      אולי כי גם אם אתה עושה בשביל... חי למען..
      בסופו של יום אתה תמיד פוגש את עצמך.את השאלות שבך
      את התהיות והחרטות.
      וזה עצוב, לפעמים.
      נשיקה לאמא המדהימה שלך. ולך.
        15/10/07 19:55:

      יש לי הרגשה שדמעות את לא רוצה ולא צריכה

      ולגבי אמא עצובה ,התארגנות שבטית ללא סיבה מיוחדת לשמח אותה במיוחדותה

      אולי ........................?

        15/10/07 16:54:

      מצטער לשמוע חבובה..

       

      קלפים, זה תמיד עם סיגריה ואלכוהול - סמל ההרסנות, 

      אני טועה ? 

        15/10/07 15:12:

      למרות שיש ילדים ונכדים שממלאים את הלב עדיין לישון לבד בלילה זה קשה. הבדידות קשה.

      לא משנה מה היה וזה גם לא רלוונטי באיזה שהוא מקום יש מצב שהיא ויתרה על עצמה כדי לגדל אותכם. יכול להיות שאם היא הייתה מכירה גבר אחר ואז הייתה מחלקת את הזמן וההשקעה ביניכם היום היה לה עניין נוסף בחיים. אבל זה דור אחר והילדים היו הכי חשובים. ההורים לא היו אנוכיים על עצמם. 

      אני לא יודע מה יותר טוב.......

      זה לא קל.......

        15/10/07 15:03:
      תשאלי אותה.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      bad_bad_red
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין