וּנְתַנֶּה תֹּקֶף אַתָּה הוּא עֵד וְכוֹתֵב וְחוֹתֵם וְתִזְכּוֹר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת וְתִפְתַּח אֶת סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת וּמֵאֵלָיו יִקָּרֵא
וְהֵן מְנַעְנְעוֹת אוֹתִי בְּרַחֲמִים מִלִּים מִסֵּפֶר הַתְּפִלָּה כְּאֵם אֶת עוֹלָלָה הַמְּסָרֵב לִישׁוֹן הַמְּיַלֵּל כָּל הַלַּיְלָה שֶׁבִּכְיוֹ נִפְרָד מִדִּמְעוֹתָיו וְעוֹבֵר אֶת כָּל הַסִּפִּים וְקוֹדֵחַ חוֹרִים בְּכָל הַשָּׁמַיִם
וּמְצַמְרֵר אֶת הַאֲנָשִׁים בִּשְׁנָתָם כְּמוֹ עָבַר בָּהֵם קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן וְחִיל וּרְעָדָה יֹאחֵזוּן וְיֹאמְרוּ הִנֵּה יוֹם הַדִּין
וּנְתַנֶּה תֹּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּוֹם כִּי הוּא נוֹרָא וְאָיוֹם וְיִקֹּב הַדִּין אֶת הַהַר וְיִתְפּוֹרְרוּ הַאֲבָנִים לְאֵפֶר וְאֶת הָאֵפֶר יַשִׂימוּ עַל הַאֲנָשִׁים כִּי אֲדוֹנַי דִבֵּר וַאֲדוֹנַי יוֹדֵעַ אֶת פֵּשֶׁר הָאֵפֶר וְאֶת תַּכְלִית צַלְמוֹ אֲשֶׁר בָּרַא לוֹ לְשַׁעֲשׁוּעָיו
©שושי שמיר, גרסת פיוט מתוך הסיפור "ספור מקסים" |