הכל עובר. אין לחץ. אנחנו באים, והולכים אחרים גם וגם דברים בעולם. אז אין לחץ ... אפשר להרגע. אפשר לעצור וללכת לים אפשר שלא לחשוב כל כך על מחר או שנה הבאה. אפשר לתכנן פחות, את הכלכלה ולהתרכז כאן בדקות של להיות אתך או עם הילדים או עם עצמי. אני יכול לנשום לאט או להתקלח. אני יכול להקשיב לך בריכוז כי אין לי לאן לרוץ. זמן, זה בראש שלנו. זמן אמיתי לא קיים למעט בשניות שאנו חיים אותו. אין לחץ. זה מעלה חיוך ומביא רוגע ומאפשר לחבק ולהתרגש יותר מכל רגע. וזה בידיים שלנו להחליט שזמן זה passe להוציא את הזמן מהראש. להשאיר את השעון אבל להוציא את הלחץ מהזמן ואת הזמן מהראש. מכיוון שאנו בכל מקרה מתים בגיל 83, 87 או 94 ואם זוכרים את זה בכל רגע בחיים או לפחות פעם בשעה מספיקים להיות בלחץ מזה כי זה בכל מקרה יקרה ואז קל יותר להתרכז ברגע הזה ולהינות ממנו. מריסים של ילד מאצבעות שלו מנשימה שלנו או מעשיית אהבה. מטעם של גבינת סקי או עלים שזזים ברוח הזמן מאבד את משמעות הלחץ שבו. |