חינוך יציבה יש לכולם, בין שמודע או לא. תמונת השנה בעיני היא תנוחת הישיבה של התורכי הננזף במשרד החוץ. תמונת יציבה אחרת שנחרטה בזכרוני היא יציבת הגלישה מטה של הלוחם בדרכו אל הסיפון ההומה של המרמרה..

ישיבה מכווצת צוואר בכיסא נמוך עם הגולגולת מוטה לאחור והמבט מלמטה ללמעלה אל עדשת המצלמה, בדף הראשי בכל מקום. עלבון שאין לשאת עבור מי שאבותיו שעטו בגאון על רמכים דוהרים דרך שערי בית הספר היניצ'ארי של הסולטן.  

את מדרג הגובה של הכיסא בתחום הכבוד אנחנו מכירים היטב. קודם כל מבית הכנסת: מדרג אופק המבט של כיסא, דוכן התפילה   וארון הקודש.. אצל המוסלמים : רצפה מול דוכן המטיף בגובה ארון הקודש.בכנסיה: מכריעה על הרצפה עד הסמל שמעל המטיף.

אצלנו הכיסא הוא חלק בלתי נפרד מעמדת העבודה של כיסא הכבוד. החל מאליהו הנביא שכיסא הכבוד שמור לו וכוסו שמורה לו בליל הסדר עד ההתחלה ממש עבור כל זכר יהודי על כיסא אליהו במילתו. עד השואה שאז נעלמה ונגוזה מן הארץ ישיבת הסיגוף.

שהרי למעט כיסא הכבוד, בכל כיסא אחר, בכל בית כנסת ליד כל שולחן הבית היהודי ליד כל שולחן.בבית הספר יושב על הכיסא בן אדם שיש לו חינוך יציבה של ישיבה בכיסא .  יש לו חינוך יציבה, כי אפילו לילדים שגדלו בין זאבים יש חינוך יציבה והם לומדים ללכת על ארבע, אז גם כל מי שמרגע שלמד לשבת הושיבו אותו בכיסא מוגבה וקרבוהו לשולחן, יש לו חינוך יציבה של יושב כיסאות.. מודע, או לא מודע, לא חשוב. יש לו.

ישיבת סיגוף היא ישיבה של הימנעות. הימנעות ממה? מהישענות.

מה ההפך של הישענות? הסבה. מתי מצווה אדם להסב, להישען לאחור? רק בליל הסדר. כי עבד אתה לשם בלבד ובן חורין לכל דבר אחר. רק הלילה הזה. אז תשען, חביבי.

בכל ימות השנה האחרים תעשה חול. תשב בישיבת סיגוף. בבית הכנסת, בתלמוד תורה, בכיתה ובמשרד ובעבודה ובמחשב: שב ישיבת סיגוף. אל תישען. תחשוב לפנים ולמעלה ואחורה ולצדדים ולמטה את כל הכיוונים בזה אחר זה ובעת ובעונה אחת. ולמעלה.שנה טובה.