הצד השני של הקומדיה הוא טרגדיה....

אני סורק את חיי ובוחן עם עצמי את שלל האנשים שהשפיעו  אלי וביקרו בחיי, בוחן את גבולות האבסורד בין קומדיה לטרגדיה ואי אפשר לא לחשוב על הליצן....

ליצן- תמיד הייתי כזה ,אם תקראו פוסטים קודמים לא תבינו על מה אני מדבר ,רובם מדברים על עצב גדול, אהבה נכזבת ,שבר, הרס ובעיקר בלאגן שעובר על החיים שלי בכמעט חצי שנה האחרונה...

הם לא תמיד היו כאלו רק שישה חודשי גיהינום אמיתי בשבילי, לפני כן ממש כמו כולם ,מצליח, מפסיד ,אוהב,נאהב,נופל וקם שום דבר שיצביע על משבר עמוק בשלהי גיל 28 השנים שלי.

אני אופטימי ומשתדל להיות כזה כי הפסימי והאופטימי יגמרו אותו הדבר אז מה זה משנה...

אבל במשבר הזה אני צף כבר כמה חודשים מתקשה להרים את הראש,שותק בערב חג מביט לתוך הצלחת, כולם שואלים... הכול בסדר ? לך תסביר... לא רוצה לקלקל את אווירת החג שלכם , השנה הייתי מדלג עליו, לא מוצא את טיפת האור שתאיר את הדרך ,מחפש "פנס" בדמות אדם, אבל שוב פוחד להתאכזב,

הנפש שלי הוכתה לפני ל 10 שנים, על ידי משהוא שחשבתי שהוא החבר הטוב ביותר שלי ,נפגעתי כול כך שרק אחרי 3 שנים מצאתי תשובה ונחמה בדמות אהבה שריפאה בי את הפצעים לאורך שנים מדהימות, שנים שנקטעו באחד .

שוב עובר את אותם ייסורים של אהבה ,אך בעיקר מחפש להאמין שוב באנשים, בבני אדם לראות טוב בהם, לראות אמת, לדעת שאני לא אפגע שוב, איך אפשר לשרוד זאת שוב...

רוצה להרגיש שוב ניצוץ,ליטוף אמיתי על פני, שישאלו לשלומי... שירגישו בחסרוני.

ריק מתוכן, כול מה שהיה נעלם ,מחפש מקום לפרוק להוציא את זה ממני, כותב עד שלא אוכל יותר ,בוכה כול לילה ,צובט את עצמי מקווה לקום מתוך סיוט מתוך סרט האימה הזה.

אולי זו הדרך, אולי ? אני אמור לסבול, למה אני כואב אותה כול כך ? למה אני כואב את מי שלא רוצה אותי שאפילו נגעלת, זו זכותה...

ההתמודדות שלי היא לא רק אם חסרונה ... ההתמודדות היא אם פצע גדול שנפתח ,זה מגרד אותי מדמם ממני אני נעטף בכול מה שיש ... בדידות עצומה סוגרת עלי ,איך אפשר ,נפש פגועה מודה על רגעי חסד שהיו לה ,משפחה מרוסקת ,

ליצן עצוב, חיי טרגדיה ,משימה בלתי אפשרית , מחפש תקוות ,אנשים שאכפת להם, מאבד את עצמי שוב שוב ושוב ,חוזר אם טקטוק השעון לשעות של טירוף אחר,

ואז היא מופיעה מנסה לגעת ,לחבק שוב ,שואלת אפילו אכפת לה, היא עושה לי פרצופים מצחיקים וקולות ואני לא מסוגל לתקשר, פעם היו לי את כול המילים , היום הם פשוט נעלמו,

שלא תתבלבלו ,אני בחור נחמד ,די מצחיק ,יש אומרים אם לב טוב, פעם קראו לי מלאך... לא יפה לא מכוער, לא חכם בטח לא טיפש , מחפש תשובה בים של שאלות, מתגעגע לשקט, קצת שקט....

סליחה, סליחה אם כול אלו שמצפים ממני בחודשים האחרונים להיות אני, לחזור לתלם ,להסתגל, סליחה אם אני לא מצחיק אתכם יותר ,סליחה אם אתם רוצים בקרבתי ואני לא נותן ( אין לי ממה ) , סליחה שאתם מתאכזבים ,אני פשוט נלחם על עצמי מנסה להציל את מה שנשאר ולבנות אולי משהוא יותר טוב ,או שלא, או בכלל.

חג שמח

נ.ב חבקו את אהובים שלכם היום על תתעצלו ,אי אפשר לדעת מתי תצטרכו זאת מחר...