בּוליס, בּוליס, כמובן שהכוונה היא למילה האנגלית "פוליס" כלומר משטרה. שתי מילים שהצילו איש אחד ממוות בטוח, הסכין הייתה מעל לצווארו.

ביום מר ונמהר ה-1 במאי 1921 פרצו פרעות ביפו. הערבים רק חיכו לצאת המצעדים של המופס"ים והחליטו שזה תירוץ טוב לפרוע פרעות ביהודים. טענתם הייתה לאחר מכן שהם נבהלו מהעובדה שהקומוניסטים או הבולשביקים ואולי המנשביקים בטוח מישהו מערבות רוסיה ישתלט על הארץ ומי יודע מה יעשו להם. הם (הערבים) רק שכחו שלא הם הבעלים של הארץ כמעט 600 שנים וכיום בשנת 1921 שולט כאן הכופר הבריטי שאין שום סיכוי שהוא מוסלמי הוא נוצרי לחלוטין. -כך מה בדיוק יעשו להם-. אבל המצב הזה הוא טוב להכות ביהודים ובכך להציל את המולדת, איזו מולדת בדיוק? אף אחד לא שאל, זה גם לא חשוב. העיקר זו הזדמנות להרוס ולשבור ללא הבחנה. הערבים שכחו שבסך הכול אולי מאה שנים קודם לכן הם הגיעו לאזור אולי זה היה הסבא שלהם שהגיע כלומר הנכד עוד יכול היה לשאול את סבו מאיפה בדיוק הגעתה ליפו?

במסגרת ההתפרעות משולחת הרסן ללא סיבה פרצו כמה פורעים ערבים שכניו של מר לדרברג אל חנותו והרסו כל מה שמצאו והם ידעו שבדיוק רק אתמול הגיעה סחורה חדשה כוסות חדשים לטה צנצנות ואגרטלים הכול מפורצלן משובח. יכול אפילו להיות למען האירוניה שאחד מהם עזר לפרוק את הסחורה לחנותו תמורת שכר בוודאי זעום תלוי את מי שואלים.

מר לדרברג שידע שכבר בבוקר מוקדם היה השוק צ'לאחי חם. ועכשיו שמע את הצעקות ברחוב וגם הבין את הנאמר בצעקות ובוודאי זכר מה קרה בחודש ניסן בשנה הקודמת בירושלים. זאב ז'בוטינסקי עדיין יושב בכלא עכו על כך שניסה להגן על התושבים היהודים של ירושלים העתיקה. כי השליט הבריטי היהודי הטוב הרברט סמואל לא מפלה בין אזרחיו שומרי החוק.

לדרברג נכנס לחנותו וסגר מיד את הדלתות כשהצעקות קרבו אל חנותו החליט שצריך להתחבא הוא לא חלם אפילו על הגנה עצמית או חס וחלילה לא לתקוף את הערבים בחזרה כי הוא יודע שכלא עכו יחכה לו ולכן עלה אל עליית הגג (הבוידעם) פשט את הקפוטה (מעיל, בדרך כלל שחור) ואת השטריימל ובפיסוק אברים שכב על רצפת הבוידעם שלא לבלוט. תוך רגעים פרצו את הדלת והחלו לנתץ את הארגזים מלאי הפורצלן 3,000 לירות שטרלינג שילם רק אתמול בעבור הסחורה היקרה. אני מניח שחשב בליבו רשעים למה להרוס תיקחו את זה הביתה? אבל למה שייקחו מה יעשו בזה בבית? למכור הם לא יכולים כי אז יתפסו אותם מהר מאוד.לאחר שהרסו ושברו כל חתיכת זכוכית שהייתה בחנות לא נשאר לעשות דבר ואז מישהו הציל את המצב הוא מספר לחברה שלו, שכן הוא יודע, מידיעה אישית, שם למעלה על הבוידעם יש סחורה טובה יותר מיד הובא הסולם ועולים למעלה כאן מצאו את אדון לדרברג ולא סחורה אותה כבר הרסו. את כל התסכול שלהם על שלא מצאו סחורה הוציאו עליו ועל גופו הכחוש. טוב מכות סתם זה לא מעניין צועקים למטה תביא סכין נשחט אותו למה אין גם כאן פורצלן אולי הוא אכל את הפורצלן? ואז נשמעה מילת המפתח המילה המצילה חיים, "בּוליס" "בּוליס". כולם נמלטו על נפשם במהירות רבה יותר מאשר הגיעו ומר לדרדרג שניצל מהמוות נלקח בידי החיילים או השוטרים הבריטים שהגיעו אל בית הסרייה לטיפול רפואי ראשוני. הוא מבקש שיעבירו אותו לגימנסיה הרצלייה שם פתחו בית חולים זמני לנפגעי הפרעות שירשמו לדיראון עולם "פרעות מאי 1921".

כולם יודעים מה קרה באחד במאי 1921 אבל לפעמים צריך מזל. המזל מגיע ברגע שהחוקר והאספן הבלתי נלאה דני שלזינגר מצא מכתב פרטי שכותב מר לדרברג לאחיינו ובו הוא מגולל את אשר ארע לו באופן אישי וכיצד ניצל. אז הבאתי בפניכם שתדעו גם את הפן האישי.

 בימים הקרובים אני אוסיף לכאן את המכתב אני לא יודע כיצד לעשות זאת וברגע שאדע אכניס.