טוב אז קודם כל..שנה טובה לכולם :)

ושנית..יש לי וידוי קורע לב. לאור הקטע עם יואב ששבר את קש הגמל מבחינתי, החלטתי בצעד נועז לפתוח פרופיל בג'יי דייט.

בעיקרון כבר לפני איזה שנה הכרזתי שכשימלאו לי 26 קייצים אני אפתח פרופיל. אבל פתאום לא ראיתי סיבה מיוחדת לחכות עד 26 אז כבר זרמתי עם זה עכשיו.

בכל מקרה, החלטתי לפתוח. אמרתי שנמאס לי מבחורים שלא יכולים להיות רציניים וסגורים על עצמם ושנרתעים לי אחרי 5 דקות (אהמ אהמ כמו יואב) ולכן אני מעוניינת בגברים בוגרים שיודעים מה הם רוצים.

בכל מקרה, זה חתיכת תופעה הדבר הזה. אני חייבת להגיד שהפרופיל הזה פתוח משהו כמו אמ..3 ימים וכבר היו לי מעל 100 פניות..זה מטורף.

עוד מעניין לציין, שבערך כל פעם שנכנסתי לשם היו בין 20-25 אלף איש מחוברים. שזה המון!! ומראה על התמונה העגומה של ימינו...כמה אנשים מחפשים ולא מוצאים.

ועכשיו כשכאילו עשיתי את הצעד הזה, נורא קשה לי באמת לעשות עם זה משהו.

מחקתי 104 פניות בפאקינג 3 ימים. 104 גברים פנו אליי בכל מיני הודעות/קריצות/צ'אט וכו', ובלי אפילו לדבר איתם פשוט פסלתי 104 מתוכם. ועוד יש כמה שהשארתי באינבוקס ואמרתי...מממ אולי מתישהו נענה להם. 

והכי גרוע, זה שכל הפסילות האלה נעשו אך ורק בגלל התמונה. סתם, לא באים לי טוב בעין אז אני מעבירה. ופתאום קלטתי כמה שבעצם גם לי אין מושג מה אני רוצה, וכמה שקשה לבחור גבר מתוך איזה מפרט שמתאר את התכונות שלו בלי אפילו לראות אותו פנים מול פנים פעם אחת. כמה שאני לא מצליחה להרגיש שום משיכה לאף אחד מהם אם הוא לא נראה לי טוב.

וכמה שאני יורדת על גברים שהם שטחיים, גם אני כזאת. כל מי שלא נראה טוב בעיניי, מחקתי ישר. 

וגם אם נראה לי שהוא לא רציני מספיק. וגם אם נראה לי שהוא רציני מדי. ואם הוא בהייטק אז הוא בטח חנון. ואם הוא גנן אז הוא בטח טיפש. ולמה הוא כותב לי ככה ולא ככה. תמיד מצאתי סיבה. 

ואולי זה סתם כי עדיין קשה לי פסיכולוגית עם הרעיון הזה של לצאת עם מישהו מהאינטרנט. מרגיש לי נואש. או מפחיד. או סתם לא קשור. או שאני יוצאת עם תמונה ומילים ולא עם בן אדם באמת. הרי בערך עם כל גבר שאני נתקלת בו יש לי איזשהו מתח או פלירטוט. אבל כאן אין היתקלות. זה סתם פרופיל.

בקיצור, הייתי רק חייבת לשתף אותכם בחוויה הזאת שלא יודעת עדיין מה יצא ממנה, כרגע כלום.. 

ו...שנה טובה לכולם!