תומאס מאן ( 1875-1955 Thomas Mann), סופר, מסאי ומחזאי גרמני, נודע בעיקר בנובלות וברומנים הריאליסטיים והאירוניים שלו, המספקים תובנות אנושיות אוניברסאליות וחדירה עמוקה לתודעתו של האמן. מאן נחשב לאחד הסופרים החשובים ביותר בתולדות הספרות הגרמנית בפרט, ובספרות העולמית בכלל‏‏. ב- 1929 זכה תומאס מאן בפרס נובל לספרות.

ב- 1938 היגר עם משפחתו מגרמניה, מתוך התנגדות לשלטון הנאצי, והתיישב בקליפורניה שבארצות-הברית. ב- 1942 אף שידר ברדיו סידרה של נאומים אנטי-נאציים לתושבי גרמניה (ויקי).

אני מביאה בפניכם משפט מספרו מוות בוונציה, מילים שעוררו בי התחבטות באשר לאמיתותן, ואני מצטטת:

"הוא השתוקק בכל מאודו לחיות עד זִקנה ושיבה, מאחר שמאז ומעולם האמין כי אין אמן מגיע לידי גדוּלה אמיתית, גדוּלה חובקת-כל וראויה להוקרה של ממש, אלא אם כן זכה להתנסות פורה ואופיינית בכל השלבים של חיי אנוש."

יהיה נחמד ומעניין לשמוע את דעתכם על הקטע הנ"ל.

בברכת שנה טובה,

לולה