כותרות TheMarker >
    ';

    נפלאות התבונה

    בלוג על מוח האדם

    כל הזכויות שמורות -- לא יעשה שימוש כלשהו במאמרים ללא בקשת רשות.

    נוירופיליה: על קסמם המפתה של הסברים מדעיים

    10 תגובות   יום שבת, 11/9/10, 11:12

    הסברים גרועים או בלתי-הגיוניים לתופעות פסיכולוגיות נתפסים כהסברים מדעיים משביעי רצון כאשר הם כוללים מונחים ממדעי המוח או צילומי מוח.

    ''

     

     

    בעשור האחרון, עם התפתחות שיטות הדימות התפקודיות, תמונות של חתכי מוח עם כתמי צבע המציינים פעילות חשמלית מופיעות מדי יום באמצעי התקשורת. לא רק חוקרי מוח יודעים שאהבה רומנטית מדליקה את המערכת הלימבית או ששליפת אינפורמציה מהזיכרון מפעילה את קליפת המוח המצחית.

    הציבור, מסתבר, מוכן לקבל כל הסבר בו מוזכרים מונחים ממדעי המוח (neuroscience) או צילומים מסריקות מוח כהסבר מדעי טוב ומספק, גם כאשר האינפורמציה שגויה, בלתי-רלוונטית או בלתי-הגיונית.

    מהו סוד קסמם של הסברים מדעיים והאם באמת עצם האיזכור של אזורי מוח ותפקודם מספק אינטלקטואלית ומשתק את החשיבה הביקורתית?

    בניסוי שערכו בשנת 2008 ד"ר דינה וייסברג ועמיתיה מאוניברסיטת ייל התבקשו נבדקים לדרג את שביעות רצונם מהסברים לתופעות פסיכולוגיות. ההסברים חולקו לשתי קבוצות: טובים או גרועים, ובכל קבוצה מחצית מההסברים הכילו אינפורמציה ממדעי המוח.

    התוצאות, כצפוי, הראו שנבדקי הביקורת ונבדקים שלקחו קורס מבוא למדעי המוח מצאו את ההסברים הטובים מספקים יותר ממהסברים הגרועים. יתרה מכך, ההסברים הגרועים שהכילו אינפורמציה ממדעי המוח, כולל מידע שגוי או לא-רלוונטי, דורגו כמשביעי רצון יותר מההסברים הגרועים שלא כללו אינפורמציה מדעית.

    מעניין לציין שכאשר נבדקים מומחים (סטודנטים לדוקטורט בחקר המוח וכאלה שסיימו דוקטורט בתחום) התבקשו לדרג את אותם הסברים, תוספת האינפורמציה ממדעי המוח לא הפכה את ההסברים הגרועים למשביעי רצון (כלומר, המומחים בתחום לא הלכו שולל אחר המונחים המדעיים המפתים, וטוב שככה).

    החוקרים הסיקו שהציבור מקבל הסברים גרועים כאמת מדעית כי השימוש בז'רגון הטכני מוביל לתחושת אמינות מחד, ומסית את הקשב לפרטים הטכניים שאינם רלוונטיים מאידך. בעיני הלא-מומחים בתחום, הרדוקציה של תופעה פסיכולוגית מורכבת להסבר פיזיולוגי פשוט (אהבה כפעילות חשמלית במוח) מספק אינטלקטואלית.

    הפילוסוף גיי' די טראוט משיקגו, המכנה את התופעה "נוירופיליה", מתריע כי השימוש הנרחב בהסברים הלקוחים ממדעי המוח, שרובם הסברי "פלצבו", מוביל לתחושה מטעה של הבנה וסיפוק אינטלקטואלי שגוי.

    כמו טראוט, גם ג'ונתן מארקס מאוניברסיטת פנסילבניה ואחרים, חוששים שהנוירופיליה וקבלת צילומים של סריקות מוח כאמת מדעית ללא חשיבה ביקורתית יובילו לניצול מדעי המוח לצרכי תעמולה ומתריעים נגד השימוש בסריקות מוח תפקודיות על-מנת לגלות שקרים או למנוע טרור.

    בשנת 2005 טען ד"ר ריק הנסון מאוניברסיטת קיימברידג' כי "יש סכנה אמיתית במחשבה שתמונת מוח עם כתמי צבע מאפשרת לנו לצפות בתהליכים פסיכולוגיים.  אוסיף ואומר שבאמצעות fMRI איננו יכולים לראות אנשים חושבים וכי כל תמונה של סריקת מוח היא תוצר של החלטות סטטיסטיות שרירותיות ופרשנות סובייקטיבית, ואחזור ואזכיר שהשיטה מבוססת על קורלציות מהן לא ניתן להסיק סיבתיות. אך למרות מגבלותיה, נכון להיום fMRI היא השיטה הבלתי-חודרנית היחידה שמאפשרת למפות את מוח האדם בזמן ביצוע מטלות קוגניטיביות.


    המאמר פורסם לראשונה בטור שלי ב-ynet

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/9/10 22:40:

      צטט: egoless 2010-09-12 18:44:38

      המוח הוא המערכת היחידה שמנסה לחקור את עצמה....עד כמה זה אפשרי?

       זה מזכיר לי שבשנות לימודי הנדסה (לפני המון שנים) קניתי בחנות ספרים ישנים ספר של מקס פלנק, לא על תורת הקואנטים אלא דוקה על תורת היחסות של אינשטיין.

      במבוא הוא נתן דוגמה לענק שיכול להסתכל על כל האנשים מלמעלה אבל לא על עצמו.

      רוצה לומר, שאדם לא יכול לחקור- למשל - את מחשבותיו כי בעצם החקירה הוא משנה אותן. קצת כמו עקרון האי-ודאות של הייזנברג או "אפקט הצופה". ברם פה לא אוביקט הבדיקה הוא גם הבודק (פרט לצילומי MRI של המוח שלך עצמך שפעם פרסמת) אלא חוקר אחד בודק את המוח של סוביקט אחר.

      אמנם אני יכול לתאר לעצמי שגם עצם העובדה שהסוביקט יודע שהוא נבדק יכולה להכניס הטיה בתוצאות.

      אשר לנושא שאת כותבת עליו, קראתי מאמר של אחד מאבות מדע הסטטיסטיקה ששמו היה HOW TO LIE WITH STATISTICS

      כאן משקרים על ידי שימוש בצילומי MRI - אז מה חדש.

      וכרגיל נהניתי לקרוא את ה INSIGHTS שלך.

      גמר חתימה טובה

       

        13/9/10 21:47:
      הדגמה של מיקומי פעילויות אינה "הסבר" אלא איתור הדמיה והדגמה.
      הסבר של תופעה זה דבר אחר לחלוטין.
        13/9/10 12:13:
      כשם שסריקות מוח משמשות פה ושם כהסבר מדעי טוב ומספק, יש עוד שיטות משתקות חשיבה ביקורתית גם כאשר האינפורמציה שגויה, מתומרנת, מניפולטיבית או בלתי-הגיונית.רק לשם דוגמא: קבוצות מיקוד, סטטיסטיקה מלווה בנתונים משכנעים המוצגת בביטחון, בחירות כלליות במדינה דמוקרטית, וכל תחום המתיימר לשקף רצון טבעי, אמיתי ובלתי מוטה.
        13/9/10 09:48:

      צטט: egoless 2010-09-12 18:44:38

      המוח הוא המערכת היחידה שמנסה לחקור את עצמה....עד כמה זה אפשרי?

       

      המוח הוא המערכת היחידה שאנחנו מכירים שבכלל מנסה לחקור משהו.

      עד כמה חקר המוח אפשרי?

      מאז שהתחילו לחקור את המוח הצליחו להתקדם במידה לא מבוטלת ככה שאני משער שבמידה רבה זה אפשרי.

      יכול להיות שלא את הכל המוח האנושי מסוגל להבין, אבל אנחנו מאוד רחוקים מהגבול הזה.

       

        12/9/10 22:52:

      "יש סכנה אמיתית במחשבה שתמונת מוח עם כתמי צבע מאפשרת לנו לצפות בתהליכים פסיכולוגיים. אוסיף ואומר שבאמצעות fMRI איננו יכולים לראות אנשים חושבים.."

      אז מה דעתך אלומית על התופעה החדשה של הנוירומרקטינג שבה באמצעות אלקטרודות מנסים לבדוק איזה מוצרים אנשים מעדיפים ובהתאם לכך לשווק, לפרסם ולמכור לנו מוצר כבקשתנו?

        12/9/10 18:44:
      המוח הוא המערכת היחידה שמנסה לחקור את עצמה....עד כמה זה אפשרי?
        12/9/10 16:01:
      "נבדקי הביקורת ונבדקים שלקחו קורס מבוא למדעי המוח מצאו את ההסברים הטובים מספקים יותר ממהסברים הגרועים."

      כלומר אנשים מבינים כשמנסים לעבוד עליהם ומעדיפים הסברים טובים על פני הסברים גרועים.
      זה כבר יפה.

      "יתרה מכך, ההסברים הגרועים שהכילו אינפורמציה ממדעי המוח, כולל מידע שגוי או לא-רלוונטי, דורגו כמשביעי רצון יותר מההסברים הגרועים שלא כללו אינפורמציה מדעית."

      כלומר, כשאנשים נאלצים לבחור בין הסברים גרועים, הם יעדיפו את ההסבר הגרוע שמגיע בז'רגון מדעי.

      אני לא יודע מאיזה עולם תוכן נלקחו ההסברים הגרועים שלא הכילו מושגים מתחום חקר המוח, אבל בגדול זה לא מפתיע בכלל.

      אני לא חושב שזה מאפיין של נושא חקר המוח.
      אם היו עורכים את המחקר בנושאי מזג האויר (הסברים גרועים בשפה מלומדת מלווים במפות סינופטיות וגרפים רב שנתיים מול הסברים גרועים אחרים), או ביצועי הכלכלה העולמית התוצאות היו דומות.

      אם ההסבר גרוע, אז לפחות שיראה יפה.
        12/9/10 14:00:
      אלומית שלום
      תוצאות הסקר אינן מפתיעות. כמי שאינו עוסק ברפואה בכלל וברפואת מח בפרט, אין לי ברירה אלא להסתמך על מאמרים שקראתי או /ו על דיעות של מי שנחשבים מומחים בתחום. הדבר נכון לכל תחום בחיינו בו אנו לא עוסקים משכך נחשבים באותו תחום להדיוטות.
      כהדיוט, קראתי פעם מאמר שבחן לאיזו אוכלוסיה יש הסיכוי הגבוה ביותר לסיים בהצלחה בית ספר לרפואה, התוצאות היו שלתלמידי גוליארד ביה"ס הגבוה למוסיקה הסיכוי הטוב ביותר לכך. ההסבר שניתן היה. החלק השמאלי במח אחראי על תפקוד הכישורים הטכניים והאנליטיים. החלק הימני במח אחראי על תפקוד הכישורים היצירתיים והבין אישיים. המוסיקה דורשת שני צדדי מח מפותחים כיון שהעוסק בה נדרש להפעיל את שני צידי המח אותו כנ"ל ברפואה.
      בעידן התעשייתי אנשים עם צד שמאל מפותח הם אלה שהתעשרו. בעידן המידע אנשים עם צד ימין מפותח הם אלה שיתעשרו.
        12/9/10 06:32:
      זה מקנה בטחון וקל יותר לנוע בשדות הידע מאשר בשדות האמונה. לעיתים אנו משכנעים את עצמנו שהאמונה, גם אם היא בנויה על שברי ידע, היא הידע עצמו. אז מה הפלא שחל בלבול בבין העולם הפיזיולוגי לתפיסת העולם הזה.
      תודה, עשית לי איזשהו סדר המתאים גם למקומות אחרים. אין ספק כי המוח הוא דבר מרתק.
        11/9/10 21:20:
      תודה על המאמר הזה.
      לפעמים אנחנו שוכחים שידע יכול להשתנות, מה שנראה היום כעובדה יכול להתגלות מחר כאחיזת עיניים.
      לפעמים נדמה שמחפשים הסברים מדעיים כדי לספק תרוץ לכל התנהגות. סוג של התנערות מאחריות.

      פרופיל

      אלומית ישי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין