רגל
ועוד רגל
פסיעות קצרות גומעות מדרכה אפורה
באישון לילה חורפי
הבלי פה מתמזגים עם ענן של עשן סיגריות
ודממה

ליפסטיק משוך בדיוק אסטרונומי
בטן שטוחה בדיוק גסטרונומי
ואפילה

פלוגת חתולים יצאה לציד
בין פחים מטונפים לירח מלא
צללים של תהילה שחלפה מין העולם
לקול צפירה ופנסי ניאון
נעלמה

נקישות בדלת
אין אף אחד בבית
כולם הלכו להצגה
ורק את נותרת ברחוב
בין צללים שנותרו מיותמים
ושלולית של דם
בדממה

רוח מזרחית נושבת
מעקצצת בחומו של
קיץ ישראלי
הירח מתקתק את זמנו לאחור
וכך מש מין הזכרון

נכבלתי לאוויר בבהלה
ללא תזוזה
וצילי נעלם
נלקח בתזזית של קנאה
ולצידי יושבת
חבולה ומוכה
אהבה

שוב מתניע
את הזמן המקרטע
והיא כבר לא תשוב
רק שברים
אשמור בתוך קופסא
עם דבק
ועבודת נמלים
אחבר בסבלנות

פחדים וכעסים
ורגשות שבורים
וריח ישן
וטעם מעודן
אפר מעקצץ, ורוח של סתיו
והדם שיבש.