רצון לעומת צורך - ומה קורה כאשר קיימת אי שביעות רצון. 

צורך הוא עניין שבחובה.

ישנם אילוצים בחיים, דרישות מסויימות

שעלינו למלא - אחרת חיינו לא יתקדמו

ואף נוכל לגרום לנזק, אילו לא נקפיד למלא ולעשות.

למשל:

 צריך לעצור באור אדום.

צריך להגיע לעבודה בזמן.

צריך לשלם במכולת.

רצון, לעומת זאת, גורם לעשות דברים

ותמיד מלווה במעורבות רגשית.

הידיעה כי אעשה עכשיו משהו, שאני שואפת אליו,

מתוך בחירה אישית שלי - מעצים, מחזק וגורם לאושר.

השמחה, ההתרגשות וההשראה הנלווית לעשייה,

גורמים לביצוע הדבר, להיות אפשרי תמיד,

למרות האתגרים (שאולי) יעמדו בדרך.

למשל:

אני רוצה ללמוד לצלול.

אני רוצה להקים עסק משלי.

אני רוצה ללמוד רפואה.

בחיים אידיאליים, תמיד נשאף לעשות דברים מרצון ולא דברים שמצורך.

אך לא תמיד זה יכול להתקיים.

למשל - לא תמיד אני רוצה לבשל לילדים שלי ארוחת צהריים

בעצם, אני צריכה, חייבת, לבשל להם את הארוחה.

אך זאת, אני חייבת לעשות מבחירה אישית.

מכיוון שרציתי ובחרתי להביא אותם לעולם -

לכן אני מחוייבת לדאוג להם ולכל מחסורם.

מה קורה במצב שנוצרת אי שביעות רצון?

חוסר שביעות רצון הוא מצב מחשבתי מאוד יצירתי.

חוסר שביעות רצון הינו גורם מניע לשינוי.

למשל:

אדיסון חווה אי שביעות רצון מהנרות והמדורות - לכן המציא את הנורה.

האחים רייט רצו להגיע מהר יותר - לכן המציאו את המטוס.

מישהו לפני אלפי שנים סירב להיות תלוי בגשם - והמציא את הבריכה.

חוסר שביעות רצון, גורם לצורך כלשהו, לקום, להתקיים.

אני בוחרת לשנות מצב קיים שאיני מרוצה ממנו,

אני מדמיינת מה היתי רוצה שכן יהיה במקומו,

אני מתחילה לחשוב בצורה יצירתית כיצד להביא אותו לידי ביטוי.

צורך = אינו מעורר השראה.

 רצון = מנוע, מניע.

ברגע שבוחרים לפעול בדרך של אני רוצה ולא של אני צריכה,

כל תפיסת החיים שלנו משתנה.

אנו הופכים להיות אופטימיים יותר ובעלי גישה חיובית לחיים.