אני לא מוכן להאמין שהחיוך התמים שלה הביא עלי את הקללה הזו .. היא אמרה שזה עלול לקרות לי כמו שזה קרה לכל האחרים שהותירו אותה לבדה מול כל העולם . הפחד שמחלחל עמוק יותר בכל לילה שהמצעים חונקים אותי בו יותר ויותר, סצנות של טירוף ,לילות קיץ רטובים מזיעה קרה.. אני לא זוכר מתי הצלחתי לישון כמו שצריך . הסופה הזו שמתחוללת בתוכי מעיפה את הכריות והשמיכה מעלי,נהיה לי קר.. מה נכון לעשות ,איפה הגזמתי ,ואיפה טעיתי שהקללה שלה רובצת גם עלי בלילות . כוונות טובות מובילות תמיד לתוך גיהנום של לילות לבנים ,החום עולה והחדר מסתובב סביבי מהר יותר ויותר סוגר עלי בלחץ . אין לי לאן לברוח .. למי התשובות שיסבירו שזה מה שהיה צריך להיות ,שזה היה חייב להגמר ככה ולא אחרת. איפה ההגיון בעולם המטורף הזה? היינו אמורים להיות במקום אחר לנהל חיים מושלמים לפי הספר אבל התערב הגורל ולחש באוזני שחי אני בשקר . התערב הגורל ולחש באוזני כי היא שוכבת עם אחר. לילות לבנים חסרי תוכלת משלימים ימים שחורים של חוסר תועלת אינטואיציה מחורבנת שחייבת להרוס את השקר המושלם . למה אני חייב להיות שונה מכולם ? מהיכן מגיעים החלומות האלה ,דברים מוזרים ,הפחד הזה משתק. משתק יותר אפילו מהפעם ההיא כששכבתי מתחת למשאית בג'נין כשקליעים עפים מסביב.. הולך לישון לבד ,אולי הלילה הזה יהיה שונה והדברים יחזרו לשגרה רגילה אולי הלילה אני לא אפחד אולי הלילה אני לא אבקש שתחבקי אותי בעוצמה. חלום לחוד ומציאות לחוד והדבר הזה משתק אותי והסצנות האלה חוזרות כמו בכל לילה מדירות שינה מעיניי .. מתיישב במיטה ומביט על ירח לבן והוא בתורו מביט עלייך מתוך חלון קטן שוטף את גופך באור טהור כאילו את אפופה באבק מלאכים . גן עדן לאחדים גהנום לאחרים . כולם משקרים לעצמם ולאחרים מחייכים חיוך מזויף שלא נקלט במצלמה.. מודעות היא הגהנום הפרטי שלי מנסה להפטר ממנה בכל הזדמנות ולא מצליח היא חוזרת ומבקרת אותי בלילות מכה בי על חטאים לא שלי. מי המטורף שיש לו תשובות שירגיעו את לילותיי ? מי הוא השפוי שחיי באושר בשקר הנצחי הזה? |