0
השמיני לספטמבר 2010, ערה"ש התשע"א ימוצב בתודעת עם ישראל כיום מכריע בתולדותיו. ביום זה נבלמה התנועה להכחדת המדינה היהודית בארץ ישראל. הבלימה הושגה בעקבות מאמרו המבריק של שלמה אבינרי (בילאדי, בילאדי: עמוד ב1 – צד ימין למטה – הכי למטה שאפשר) שחשף את התוכנית החשאית של "זיקני אל קודס" שתוכננה ונהגתה במרתפי אום-אל-פאחם לחיסול כל סממני וסימלי המדינה היהודית / ציונית. כפי שחשף שלמה אבינרי (המכונה בחוגם מסויימים "המושיע" ובאחרים "הנאור"), התוכנית האופרטיבית נהגתה ופותחה על ידי "זקני אל-קודס" בשת"פ עם פעילי השמאל הרדיקלי תוך הסתמכות על מעורבות הבג"ץ.
שלמה אבינרי חושף כיצד התוכנית החלה בהשמטת המילה "יהודי" מתעודת הזהות, הסרת תמונת הרצל מקיר הכנסת, החלפת סמל המדינה, ההמנון והדגל, המשכה במחיקת כל קשר בין העם היהודי והשימוש בשם ישראל ושיאה (כתשובת ראש האגודה הערבית שניתנה "בחיוך רחב") בשינוי שמה של ישראל לפלשתין.
לא ברור אם החשיפה של שלמה אבינרי (מדען מדע המדינה בעל שם), נעשתה כפעולה של יחיד או תוך שיתופי פעולה של מדענים מהוללים אחרים כמו המדען הראשי של משרד החינוך ד"ר אביטל. מה שברור הוא שחשיפה זאת הצילה את מדינת היהודים.
אחרי שנתגלתה המזימה של "זקני אל-קודס" והמשתפי"ם השמאלניים שלהם, התאחד העם היהודי להגנה משותפת על ארץ-האם שלהם ומורשתם המשותפת. התגובה היתה חזקה, מהירה, אלגנטית וממוקדת.
אביגדור ליברמן העביר בקלות את כל חוקי הנאמנות שלו (שעכשיו כונו בפי כל "נאמנות או למות"). תנועת "אם תרצו" מונתה על-ידי שר החינוך (נזכור שהוא התנגד לגירוש ילדי העובדים הזרים) לפיקוח על מוסדות להשכלה גבוהה וגרמה לפיטוריהם מהאוניברסיטאות של כל המרצים השמאלניים והערבים שלא הסכימו לשיר את התקווה עטופי טלית. סמכויות הבג"ץ הוגבלו לדיון בתקנות של מועצות מקומיות ועיריות וכדי להשריש את האתוס היהודי בצה"ל הוחלף הקוד האתי בספר "תורת המלך" של הרבנים שפירא ואליצור. נעשו עוד עשרות צעדים מעשים וסימליים שהיריעה קצרה מלפרטם. אולי רק נזכיר את ההצעה המועלת עתה בכנסת (ששמה שונה לכנסת היהודית על שם אירווינג מוסקוביץ) להזכיר לתושבי המדינה הערבים את מזימתם וכישלונה על-ידי הטבעת האות "ע" בדרכונם.
במלאת עשר שנים למאמר המכונן של שלמה אבינרי, החליטה הכנסת היהודית לציין את תרומתו למדינה היהודית בתלית תמונתו לצד תמונת הרב עובדיה יוסף (שהחליפה כבר לפני שנים את תמונת הרצל שאותה זממו הערבים להסיר). |