בתמונה שאתם רואים יש שתי מראות. סלון מעוצב כמו שהייתי רוצה.

המראה הראשונה נתפשת בעיני לזמן הזה כשנכנסים האורחים,

 "אהלן...מה נשמע?" הקול מורם, האנרגיות למעלה, האיפור מוקפד, הכל נפלא, הבית מסודר, העוגה עם הקצפת, הכל מוכן, אפילו הסיפורים מוכנים,  מה שרצינו לספר, ממש אספנו את עצמנו.

המראה השנייה היא בדרך הביתה. אחרי שאכלנו, שבענו, שום דבר לא נראה אותו דבר, כל סיפור שספרנו, קיבל טוויסט, עבר שאלות, הרגש האמיתי עבר כמה אנשים בדרך שבאמת אכפת להם, האיפור לא נשאר אדיש לדמעות, הכיסאות הסתובבו, ונשארנו יותר אנשים ופחות תפאורה.

הרגשנו כנראה בבית. זה אומר שהיה לנו ממש טוב בביקור הזה, בבית שבו היינו,

בחברתם של אנשים האלו.

פנו אלי לעצב סלון של ביתילי ואולי אני אזכה בפרס כדי לעצב לי סלון, וחשבתי שהייתי רוצה לעצב סלון שבו אנשים באים כמו שהם והמילה שנצמדה לעיצוב הסלון היא נוחיות, והמראות , כמו חברות טובה. כי זה מה שאנחנו ברוב המקרים.

אז זה מה שיצא לי. תצביעו לי.

 [הערה קטנה שהעירו לי, מקליקים, ואם צד ימין לא זז, תקליקו עליו פעם אחת וכל החדרים יגללו את עצמם עד שתגיעו לסלון שלי עם שמי]

אבל תשתתפו גם, זתומרת..גם אתם יכולים לעצב ולזכות, לא רק לי מגיע, גם לכם.

אז תיכנסו מפה, ואחר שתפו את החברים שלכם שיצביעו לכם.

חגים שמחים ומבורכים   :)

מירב