0

סורגית, סיפור הקמתה של חברה

0 תגובות   יום ראשון, 12/9/10, 18:39

מדובר בסיפור עצוב, לצערי עם סוף טראגי.

אני לא יודעת עד כמה זה יוסיף מבחינת סורגית לספר סיפור כזה,
אבל זו האמת לאמיתה, אמת כזו שאי אפשר ליפות.

לפני כשבע שנים קראתי מודעה בעיתון על ילד בן 5 שנפל מקומה תשיעית.

לילד קראו אבי.

כשקראתי את המודעה בעיתון, משהו בער בי להגיע לנחם את המשפחה.
איזה קול פנימי שאמר לי "לכי לשם!".

הגעתי בשעת לילה בהיסוס לדירה. בכל זאת, אינני מכירה אף אחד.

הייתי בטוחה שבין כל ההמון שיגיע, לא ממש ישימו לב אלי.

רציתי להגיע פשוט כדי להזדהות עם הכאב הבלתי נתפס.

 

להפתעתי, כשנכנסתי לדירה, לא ראיתי כמעט אנשים.

ישבה בסלון בחורה צעירה ויפה בתחילת שנות השלושים לחייה בשם שרית, בחדר אחר ישב בעלה ולידו ילדה כבת 7 אשר לא הבינה על מה כל העצב מסביב. איכשהו, נראה לי שהיא הבינה שהיא לא תראה יותר את אחיה אבל לא ממש הייתה מודעת לכך.

את ההסבר לכך שכמעט ולא היו אנשים אחרים בדירה קיבלתי מאוחר יותר.

הבנתי שמדובר בזוג עולים חדשים שאין להם משפחה או חברים בארץ.

 

ישבתי עם שרית כל הלילה. המבט, הדמעות, אין מילים שיכולות לתאר את הכאב שהיא ניסתה לחלוק איתי.

כל רגע מלמלתי לעצמי, איזה מזל שהאינסטינקטים שלי הובילו אותי לפה.

כח עליון שלח אותי לפה.

 

למחרת ליוויתי את שרית להלוויה.

המראה שלה יושבת ליד הקבר הטרי לא יוצא לי מהראש עד היום.


אני לא מתביישת לגלות שברגעים אלו ממש העיניים שלי מתמלאות בדמעות, שוב.

זה באמת סיפור קשה שחוויתי מקרוב.

כל סורגית שאני מוכרת עם בן זוגי שיחיה מצילה חיים.


אני נשבעת שאם יגיד לי מישהו שאין לו מספיק כסף להתקין סורגית, אני אעשה הכל כדי להקל עליו ובלבד שהילד שלו יהיה בטוח.

דרג את התוכן: