אני רוצה לפתוח ולהגיד שאני מאוד מעריכה ומודה לחברותיי (איכשהו זה תמיד כאלו שכבר מזמן אינן "בשוק") ולחברותיי של אימי שבכל פעם שהן רואות בחור רווק הן חושבות דווקא עלי מבין כל הרווקות (וכאלו לא חסר).

הבעיה מתחילה שהן כנראה (לא כנראה, בטוח!) חושבות יותר מדי עד כדי שהן בדיוק נזכרו בפעם ההיא שפספסתי את היומולדת (מה אני אעשה - לא היה רימיינדר בפייסבוק), או שלא יצא לי לבוא להיפרד לפני שהיא טסה לכנס של יום וחצי באילת.

כן, אין ספק שבניגוד לשפע הרווקות שיש בחוץ, פרגון זה מצרך נדיר אחרת איך ניתן להסביר את מה (סורי אבל זה תמיד איזה יצור) שיושב מולי??!!!

 אז הנה עוד מקרה של (Miss Match missing out (BIG TIME

לפני מספר ימים קיבלתי טלפון מחברה של אימי ובפיה בשורה והתרגשות גדולה (מינימום הביאו את Barneys לארץ) "יש לי מישהו איכותי ביותר להכיר לך. מעוניינת?"

כיוון שאני כבר מיומנת ולכן אני לא נופלת בפח הזה של המילה "איכותי" ביקשתי מפרט טכני. להלן המפרט:

-          אמריקאי ממיאמי (שזוף רוב ימות השנה)

-          עוסק בנדל"ן (נכסים)

-          32 (יאנג)

-          הורים ישראליים לשעבר, מדבר עברית (התחנך בבית יהודי- ישראלי)

-          עוד איזה שקר כלשהו

-          וחתיך (תודה לאל אפשר לנשום. כבר חשבתי שזה לעולם לא יגיע!!! )

איך זה שתמיד שמנסים לסדר לך מישהו אומרים לך שהוא חתיך. ואז, כדי שזה גם יישמע משכנע ואמין מגבים בדוגמאות ("א לה" במקרה הכינותי מראש) כמו "גם X ו Y ראו אותו והסכימו שהוא ממש חתיך". (כן, כי הן בנות 60!!! כל גבר בן 30 חתיך בעיניי אישה בת 60!!!!)

האמת, לא נעים לי להודות אבל "חתיך" זו מילת הקסם. כמובן שכדי לא להישמע שטחית (בעיקר בפני חברות של אימי) אני תמיד שואלת מספר שאלות מקדימות שאף פעם אני לא באמת מקשיבה לתשובות אלא אם כן דיברנו על מראהו החיצוני כבר בתחילת השיחה.
כיוון שהנימוקים היו מספקים אישרתי להעביר למר אמריקה את מספר הטלפון. סיימתי את השיחה וחשבתי לעצמי
"למה מגיע לי כל הטוב הזה?"...

אמריקה התקשר. פטפטנו קלות ואמרתי לו שאני ב- family event – חינה. (לא היה לי כוח להסביר שאני באירוע של בת של חברים של אימא שלי שמעולם לא פגשתי ואני בעצם עושה לה טובה שאני הולכת איתה. אז אמרתי משפחתי). כתגובה הוא שאל אם אני מרוקאית או תימניה. עניתי שלא (מרוקאית) וגם ממש אבל ממש לא (תימניה).

הוא הסתקרן לדעת אם שאלתי איך הוא נראה.  
מה פתאום. אני? שטחית? הרגשתי שאני צריכה "להחזיר" לו על השאלה (לגמרי על ראש הגנב בוער הכובע) ועניתי שאני "סומכת על חברה של אימי ושזה בכלל לא אישיו מבחינתי ולכן לא התעניינתי בכלל". Yeah right!!!

התגובה שלו הייתה שאני יכולה להיות רגועה כי –"the only better looking guys than me are gay".
וואו! מישהו פה בעל ביטחון עצמי בשמיים!!! הוא הסביר שהוא מאוד מודע לעצמו וכיוון שהוא מאוד מטופח אין לו בעיה להגיד שהוא יודע שהוא נראה טוב. (אין ספק שנרקיס צריך להיות המידל ניים שלו, אם לא הפירסט)

ואז הוא המשיך ואמר שהוא לא יודע עלי כלום ומבחינתו אני גם יכולה להיות fat and ugly כי הוא לא קיבל שום מידע עלי מלבד זה שהוא "מאסט קול מי".

קבענו להיפגש אחרי החינה. האמת היא שבד"כ אני לא יוצאת לדייטים בשעה מאוחרת אך כיוון שזה יצא ממש ב 24 השעות האחרונות שלי לגיל 28, חשבתי שיפה שעה אחת קודם וכדאי שיראה את סינדרלה לפני שהיא הופכת לדלעת.
בכל זאת בחור אמריקאי, לא רציתי לפספס הזדמנות ל"כרטיס ירוק" ואולי בעתיד גם אזרחות אמריקאית. (לא חשבתי רחוק בכלל...).

כשהוא הגיע לאסוף אותי חשכו עיניי. Literally. הבחור שחור משחור.
זה לא שאני "הגזע הארי" אבל שילוב של תימני וטריפולטאי זה בהחלט יותר מדי בשבילי: שחור, נמוך ומרוכז.
סורי, I don’t do Jachnun

הגענו לבית קפה שכונתי כשלשמחתי המאבטח הודיע שהמטבח סגור. רמז עבה מאוד לכך שהמקום לא יישאר פתוח לעוד הרבה זמן. דרינק מהיר והביתה. גרייט!

נכנסו למסעדה שכללה 10 אנשים כולל המאבטח ועוד 4 מלצרים שישבו לאכול בסיום המשמרת.
הבחור הזמין קינוח שאכל ואף סיים לבד - מה שהוביל לשיחה מתבקשת בנושא קלוריות - דבר שהבחלט לא חסר לבחור וחבל.
עוד משהו שחסר לבחור זה טאקט. במסגרת השיחה הוא טרח לציין שהוא ירש את הישבן של אביו (הצד הטריפולטאי) וכדי להוכיח לי הוא נעמד באמצע המסעדה, הסתובב כשאחוריו מופנים כלפי והצביע עליו.

-          אין צורך להצביע J.Lo.! תחת כזה קשה לפספס.

הוא התיישב והמשיך בבדיחות נוראיות והסביר שיש לו חוש הומור מפותח מאוד רק הבעיה היא שאף אחד לא מבין.
ואז נפל לי האסימון – OMG!  אני בדייט עם שחר חסון האמריקאי. 
כדי להוכיח לי עד כמה הוא מצחיק הוא עבר ממופע החימום למופע המרכזי שכלל בעיקר חיקויים של הודים (עוד אחד שחושב שהוא כישרון מבוזבז. שחק אותה קטורזה ממש) צחקתי. בכל זאת, כל כך השתדל...

הבחור כל כך עף על עצמו שהוא החליט לקחת את זה ל next level כשהוא נעמד באמצע המקום והתחיל בהדגמה מעשית של הודים רוקדים ומתחבאים.

אביבאבי, זה שאתה שחור כמו פחם עוד לא אומר שאתה הולך על גחלים.

מזל שבדיוק אז הגיע המלצר ואמר שהם סוגרים את הקופה וצריך לשלם. מה שנקרא saved by the bell

(שוב) כל הדרך חזרה הביתה התבאסתי איך במקום גרין קארד קיבלתי חותמת שחורה!