כותרות TheMarker >
    ';

    מחשבות על חתולים

    אני מאכילה חתולי רחוב וצפייה בהם ובחתולים הפרטיים שלי ושל קרובי מעלים הרבה מחשבות ורעיונות,תובנות גם על עולמנו וחיינו

    רשימת מכולת ליום כיפור

    0 תגובות   יום שני, 13/9/10, 11:35

    איפה חיי עומדים היום? איזה רשימת מכולת אני מציגה?

    בטפסים רשמיים זה יופיע כך:

    גיל: 39

    מצב משפחתי: רווקה

    מספר ילדים: אין

    מקום מגורים :קיבוץ צפונה מנתניה, דרומה לחיפה.

    מצב תעסוקתי: מובטלת

    הכנסות: 0

    חזרתי לנקודת ההתחלה, הגלגל הסתובב ואני שוב באותה הנקודה בה הייתי לפני 4 שנים. מובטלת ובלי הכנסות, בלי גב כלכלי.                                                                                                   אז איך ממשיכים הלאה מפה? איך עוצרים מהדיכאון הקיומי להשתלט? מאיפה מוצאים את הכוחות להמשיך?                                                                                                                          אין לי את התשובות רק שאלות.                                                                                              

    מדריכים לשיפור עצמי כמו הסוד ודומיו אומרים לנו תחשוב טוב יהיה טוב. פסיכולוגים יזהירו - יש לראות את המציאותכמות שהיא, התכחשות אליה היא מצב מסוכן.                                                                            

    המאמין באל יאמר שהכל נעשה כדברו והאמונה מחזקת.                         

    באיזו גישה בוחרים?

    כי בינתיים המציאות נשארת אותה המציאות. וחשבון הבנק :/מתרוקן, ויש כלבה וחתול להאכיל ולטפל.                                                   

    מושכת את עצמי כל בוקר מחדש מהמיטה, מנסה להאמין שיהיה טוב.             מחפשת איך למלא את היום.                                                          

    גם עבודה משעממת יותר טובה מחוסר המעש הזה?                                                                      

     האם נלך לעבוד בכל עבודה?                                                   

    יש שיאמרו כן. כל פרנסה היא טובה. ותר טובה מאבטלה ובטלה. די להתבכיין יש עבודה אם באמת רוצים לעבוד.                                                  

    אבל,

    מי רוצה לחזור אחורה ? איך נתקדם אם לא נכוון גבוה, כשאדם יודע מה ערכו ולמה הוא מסוגל, עד כמה אפשר להתפשר?

    ושוב שאלות                                                                                                                         

    אבל הפעם כן יש לי תשובות.                                                         

    לא להתפשר, להמשיך לחפש, ולחפש לפי רף היכולות הגבוה, כי רק כך אפשר להתקדם ולהתרומם.                        

    נגמרו עבורי הימים של הסתפקות במשכורת מינימום במשרות בלי עתיד, אני יכולה הרבה יותר.

    האם אופטמיות מחליפה סוף סוף את הדיכאון?

     זהו שלא, את תתבלבלו בין השניים הבאים :

    1)סוג של דיכאון ממצבי.

    2) ההערכה העצמית המקצועית שלי.  

    ולמה בעצם שיחררתי את רף המילים המתגלגל הזה?                                                                                  

    כי עוד לא נתקלתי בשיטוטי ברשת באף כותבת , שמתייחסת לנושא הזה.                                                                                  

    הן כולן:

    בעלות קריירה/אמהות/רווקות תל אביביות.                                        

     יש גם בינינו כאלה שהן לא אף אחד מהדברים שלמעלה , וגם לנו מגיע קול.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      רונית21
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין