ספירו אגניו היה סגן נשיא ארה"ב (של הנשיא ניקסון) מאמצע שנות הששים של המאה הקודמת ועד 1973, כאשר נאלץ להתפטר. הוא נתפס בהעלמת מס, הלבנת הון וקבלת שוחד. בעסקת טיעון הוא נחלץ בעור שיניו רק עם עשרת אלפי דולרים קנס. אבל ההיסטוריה תזכור מכל הפרשה רק דבר אחד- תגובתו הספונטנית והעממית של ספירו אגניו כאשר נתפס בקלקלתו: הם שינו את הכללים הממזרים ולא הודיעו לי. לאמור - מה שאגניו עשה היה מקובל בין הפוליטיקאים אז, רוב אלה שהגיעו לשררה עשו עבירות דומות לאלו שעליהן הוא נתפס והובא לדין, והמשיכו בדרכם ללא הפרעה. 

זה בדיוק מה שקרה לצחי הנגבי לפני שנים מספר: הכללים השתנו! הציבור הישראלי התעורר מהאדישות כלפי מעשיהם הנלוזים של הפוליטיקאים ואט אט החל להיטהר מהשחיתויות שלהם. מה שלא היה עולה על הדעת בשנותיה הראשונות של המדינה, לאמור, משטרה חוקרת שרים והפרקליטות מגישה כתבי אישום, החל להיות מקובל ומובן מאליו בימינו. יש לנו כבר שני שרים בכלא ושר שלישי כבר משוחרר מהכלא. זאת יש ליידע את "הוזי המדינה" עליהם השלום שפיללו לגנב עברי ראשון. צחי הנגבי היה בין הראשונים שנתפס בקלקלתו בעקבות "הכללים שהשתנו" - בדיוק כפי שהתלונן בזמנו ספירו אגניו.

כעת, כאשר דינו של צחי הנגבי עומד להיגזר בבית המשפט, הופיעו בפניו מספר אנשי ציבור ואנשי רוח כדי לתת עדות אופי לטובת הנאשם צחי הנגבי. כוונתם לשכנע את בית המשפט לא להטיל עליו קלון בעת קביעת עונשו ולאפשר לו בכך להמשיך בפעילותו הפוליטית שנראית להם חשובה לישראל. לשם כך הופיעו יו"ר הכנסת ריבלין, הנשיא לשעבר נבון, המפכ"ל לשעבר אהרונישקי, שגרירת ישראל באו"ם גבריאלה שלו וגם אנשי רוח כמו הסופר יורם קניוק. ואנשי הרוח המגנים על הנגבי הם אשר עוררו את כעסה של התקשורת, כי האשמה שעליה חייב בית המשפט את הנגבי היא עדות שקר בפני בית המשפט העליון. ואני הקטן, בגלל חשיבות העניין לישראל, מרשה לעצמי לא להסכים עם דעתה של התקשורת ולהצטרף אל דעתם של אנשי הרוח. כי צחי הנגבי, למרות תחילת דרכו הפוליטית הבריונית, הפך בשנים האחרונות לפוליטיקאי שקול, מיושב בדעתו ומתון בדעותיו, שמעטים מאד כמוהו בפוליטיקה הישראלית. הוא יכול לסייע מאד לישראל המונהגת על ידי שני פוליטיקאים כוחניים ויהירים הדואגים רק לכיסאותיהם בממשלה. 

ועוד דבר יש לי לומר בעניין, ונדמה לי שהוא החשוב מכל: גבולות רדיפת הצדק. בעניין זה דן במאה ה-19 היינריך פון קלייסט ביצירתו מיכאל קולהאס ואותה אני מבקש להזכיר למתלהמים בתקשורת הטוענים ייקוב הדין את ההר! כי לרדיפת הצדק יש גבולות ונדמה לי שבעניינו של הנגבי אסור לעבור אותן בעיקר לטובתה של ישראל.