כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    העיקר שבסוף לומדים, הא?!

    69 תגובות   יום שני, 13/9/10, 20:36

    ''

     

    בחיים פחות חשוב מסתבר איך וממי אתה למד דברים, העיקר שתלמד זאת כבר....קריצה נכון או לא?!

    יש אנשים שלומדים בדרך הקשה (כי הם חמודים, ובכלל לא עקשנים תמים ), אבל מה? אם וכשהם לומדים, זה "עד הסוף", "הטמעה מאסיבית ויסודית" כמו שאומרים.

    בדיוק כפי שאבי האהוב ז"ל היה מבצע משהו....עד הסוף.

    היו אומרים עליו שאם היה תוקע מסמר בקיר, הכל סביב, כולל הקיר יכל להתמוטט - המסמר היה נשאר תקוע איכשהו...

    '' 

     

    נזכרתי במשהו שעד היום לא קל לי אתו :

    איך שמתנהגים אלי טרח....אני מתנהגת חזרה !  לפעמים קשה לי "לכבוש את יצרי" ולא לגדף או לקלל חזרה באם הריקושטים בכיוון בסגנון הזה.

    מצב כזה אינו עושה את החיים קלים, או מביא לפתרונות טובים למצבים שונים, והחשוב מכל - זה אינו קל לבן אדם עצמו.

    '' 

    נזכרתי בקטעים שהיו לי, ואיך במשך המון שנים לא הצלחתי פעמים רבות לעבור את השלב הזה, תמיד הייתי עונה בדיוק כפי שפנו אלי, ואיך זה סיבך לי מצבים מסוימים, במקום לפתור אותם, ואיך וממי למדתי בסוף ....

     

    נו...? וממי למדתי לנשוך לשון ולחשוב צעד אחד קדימה לפני שאני עונה?  ניחשתם?

    מבעלי החיים.

     

    והאמת ? אני עוד במצב טוב מסתבר, כי אני בהחלט מכירה כמה אנשים (בודאי כמו כל אחד מאתנו), שבנושאים חשובים וקשים עדיין הם "בלתי למידים" לחתולין, אין עם מי לדבר, נאדא, הבן אדם שולחן.

     

    '' 

     

    אז מה זה חשוב בעצם ממי או איך לומדים דברים ?! העיקר שבסוף (רצוי קודם...) לומדים.

    אומרים שה"מדריך" תמיד נמצא זמין לך, תמיד שם, צריך להיות פתוח לראותו, ללמוד, לקלוט ממנו, אם הוא בעל חיים, קרוב, או סתם עובר אורח – שיהיה...

    '' 

     

    לפני שנים באפריקה (כן, ועדיין אני אוהבת את היבשת אהבת נפש) התנפלו עלי שלושה ל"שוד קל" עם סכין מטבח (זה דווקא היה בעיר הגדולה הסואנת מרכז פשיעה ולא באזור נידח). כיון שהייתי עם הראש בעננים אחרי טיסה של 23 שעות רצוף הגבתי "לא לעניין" בלשון המעטה. אחר כך הבנתי שהיה לי איך אומרים " מזל יותר משכל" (מפתגמי אבי ז"ל), והחלטתי "ללמוד להגן על עצמי".

    ''

     

    לאחר התייעצות קלה הלכתי לשיעור אייקידו, וגם כאן הבנתי מהר מאד שאני עלולה להשאיר שם את אחד מחלקי גופי וגרוע מזה.

     

    ''

     

    עשיתי חושבים ואמרתי לעצמי שאולי הכיוון שלי צריך להיות אחר במקרה זה.

     

    אפשר לראות את הדברים מאספקט נוסף: לפתח כישורי הסתכלות, הבחנה, ותחושה חזקים יותר.

    אולי אלה היו אצלי קצת רדומים, אולי צריך ללמוד לקלוט מצבים, כמו המצב הזה שהייתי בו, ולחזק חושים אחרים, גם כדי ללמוד לזהות סכנה, ובכלל זה מעניין ומועיל.

    לשים לב יותר לאדם הבא מולך, לתנועות ומימיקה של הפנים והגוף, להתחיל לחוש דברים גם אם אינם נאמרים.

     

    אני מאמינה שאם מישהו עומד להתנפל עליך, להזיק או לפגוע בך, משהו בהבעת הפנים או תנועת הגוף עוברת, צריך רק להיות במצב של קליטה.

    אין שחקן טוב עד כדי כך שיוכל להסתיר זאת בהבעת פניו ובגופו, ומי שמודע לשפת הגוף, להבעות פנים, לטונים של דיבור, זה רק יתרון.

    ולי – אז, אולי לא היו חיישנים מתאימים, או שהם היו רדומים....

    '' 

    (מומלץ)

     

    יצא כך, שאחרי הנסיעות שלי לאפריקה גם הפסקתי לאכול בעלי חיים, כנראה כחלק מתהליך שעברתי, ואולי יש קשר - אבל אחת התוצאות היה שינוי מהותי גם בשטח זה, ובהחלט בשטחים אחרים (קליטה, אנטנות וכאלה..קריצה).

     

    מפעילות רבת שנים למען בעלי חיים, מהתבוננות אין סופית בהם, קריאה, צפייה בשטח הטבעי באמת (אפריקה, כלבים חתולים, ובכלל), ואהבה - אני משערת שלמדתי מהם דברים רבים.

    בדיעבד קצת מצחיק שרק בשלהם בסופו של דבר למדתי דברים מסוימים , כי פעמים רבות למענם נאלצתי ......

    '' 

    כשבעל חיים עומד לתקוף אותך אתה רואה וחש בזאת, אם אתה יודע "לקרוא" אותו נכון, חלק מבעלי החיים קל מאד "לקרוא" חלק אחר קשה יותר.

    כשחתול רחוב למשל מיילל, מי שמכיר, יכול לדעת פעמים רבות מה קורה אתו, לסווג את היללה.

    מי שמטפל בחתולי רחוב, למי שיש, מבין את כוונתי: יש הבדל בין יללה וריב של חתולים זכרים בתקופת הייחום, יללת גורים קטנים לאמם, או יללה של חתול שלכוד ואינו יכול להיחלץ בעצמו, בהחלט יש הבדל.

     

    '' 

     

    פעם היה אחד השכנים ממרר את חיי בשל האכלת חתולי השכונה.  מקלל מהחלון כל בוקר, והרבה מעבר לכך, אני "כדרכי בקודש" צועקת חזרה במיוחד כש"מצעיקים אותי אז אני צועקת"  (מלשון עצבנו אותי אז התעצבנתי)...

     

    ''

     

    עד שיום אחד מישהו העיר תשומת לבי, שאני כבר כמה שנים במלחמה אתו, ואם אני באמת רוצה את טובת החתולים מוטב לי לשנות טקטיקה, גם לי זה יהיה יותר קל.....

    הבנתי שהוא צודק.  

     

    אכן למענם (אחרת בחיים לא הייתי עושה ומגיעה לזה כנראה) סתמתי את הפה, בהתחלה במאמץ רב.

    שיניתי "פאזה", עשיתי דברים בלתי ייאמנו....אפילו גרמתי להורדת דמעות ועיניים בוכיות בכל פעם שהוא צעק עלי (במקום לצעוק חזרה), התחלתי לשאול לשלומם, בהתחלה דרך אשתו....לקח זמן, אבל זה עבד.

    כמה כבר אתה יכול לכעוס ולהתנכל למי שככה מתנהג אליך ?  ''

    היום, גם הוא, לא מעז לזרוק שאריות ארוחה - אלא מוריד אותם למטה לחתולים....

     

    '' 

     

    בעלי חיים נותנים לנו בדרכים שאיננו תמיד מודעים להם, כדאי ללמוד מהם, בהרבה דברים לא רק בשפת הגוף וכאלה.

     

    חשבתי שאולי כדאי שגם כמה פוליטיקאים שלנו ילמדו מהם כמה דברים (ולא רק שפת הגוף צוחק), אבל מצד אחר הרי מי שאינו רוצה ללמוד שום מורה אינו מסוגל ללמדו, מי שזה לא יהיה...

    '' 

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (69)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/9/10 14:00:
      את אלופה *
        17/9/10 12:09:

      צטט: הנסיך הקטן. 2010-09-17 01:01:03

      החיות חיות לפי קודים השרדותיים.

      אנחנו מזמן זנחנו את הקודים הללו, אחרת היינו חיים בעולם טוב יותר.

      מה שבטוח, שדרך מסויימת לאורך זמן, שלא מביאה לתוצאות, מעוררת מחשבה איך עושים אחרת ?

      משום שהתגובה מהבטן, גם כך לא עוזרת, מלבד רגע קל, באותו הרגע שבו " הראינו לו.."

      זה יפה ששינית מערכת תגובה כזו, זה לא פשוט זה בהחלט מעלה אותך לדרגת מודעות גבוהה יותר

      גמר חתימה טובה  שרה

      לפעמים אני מצליחה לשנות את המערכת הזו כפי שאת מכנה אותה, לא תמיד זה הולך לי.

      אני עדיין לומדת...

      כל החיים לומדים, הא? קריצה

        17/9/10 06:43:

      צטט: bonbonyetta 2010-09-16 21:29:37

      צטט: Doctor Energy 2010-09-16 08:38:28

      מעורר המון מחשבה בעיקר על הילד שלי הילדים אילו יללות שונות (זעקות קטנות) יש להם? מה הם באמת רוצים לומר כשהם מיללים? הם אומרים א' אבל זועקים ב'. הם אוצים עזרה, הסברים, הכוונה. ואני לא תמיד מבין מה באמת עומד מאחורי היללה (כמו אצל חתולים) ואני צריך לחפש.

      אל תחפש, תסתכל עליהם על הפנים, העיניים, שפת הגוף תקשיב.

      כשמחפשים עסוקים בלחפש, ולפעמים מפספסים את המסר.

      בדיוק כמו שבטיולים מרוב רצון לצלם ולתפוס כל דבר עסוקים בזה במקום פשוט לנסות לחוש את הנוף ולחוות חוויות....חיוך

      איך אמר פרופ' גבריאל רעם על להקשיב

      "להקשיב באמת, זה להרגיש" 

        17/9/10 01:01:

      החיות חיות לפי קודים השרדותיים.

      אנחנו מזמן זנחנו את הקודים הללו, אחרת היינו חיים בעולם טוב יותר.

      מה שבטוח, שדרך מסויימת לאורך זמן, שלא מביאה לתוצאות, מעוררת מחשבה איך עושים אחרת ?

      משום שהתגובה מהבטן, גם כך לא עוזרת, מלבד רגע קל, באותו הרגע שבו " הראינו לו.."

      זה יפה ששינית מערכת תגובה כזו, זה לא פשוט

      זה בהחלט מעלה אותך לדרגת מודעות גבוהה יותר

      גמר חתימה טובה

      שרה

        16/9/10 21:38:

      צטט: 2btami 2010-09-16 09:53:38

      וואו. מה יש להגיד. תורה שלמה בדף אחד. עם אנימציות.  תקבלי אות החתול המצטיין.  מהשכן.
      את גדולה.  אפילו אם את בוחרת ליילל בקטן...

      אה, אות החתול המצטין כבר יש לי מזמן, קטן עלינו.

      אני מבינה שאת לעומת זאת ממש לאחרונה מועמדת רצינית לאות הערצב הנודד?

      איך ההרגשה? נראה לך שאת זוכה? את מכירה את המתחרים שלך?

       

      ''

        16/9/10 21:29:

      צטט: Doctor Energy 2010-09-16 08:38:28

      מעורר המון מחשבה בעיקר על הילד שלי הילדים אילו יללות שונות (זעקות קטנות) יש להם? מה הם באמת רוצים לומר כשהם מיללים? הם אומרים א' אבל זועקים ב'. הם אוצים עזרה, הסברים, הכוונה. ואני לא תמיד מבין מה באמת עומד מאחורי היללה (כמו אצל חתולים) ואני צריך לחפש.

      אל תחפש, תסתכל עליהם על הפנים, העיניים, שפת הגוף תקשיב.

      כשמחפשים עסוקים בלחפש, ולפעמים מפספסים את המסר.

      בדיוק כמו שבטיולים מרוב רצון לצלם ולתפוס כל דבר עסוקים בזה במקום פשוט לנסות לחוש את הנוף ולחוות חוויות....חיוך

        16/9/10 21:26:

      צטט: נ.י.ל.י 2010-09-15 21:05:14

      את נכנסת לעומק בהבנתך את החי והחיים אהבתי את תבונתך יקירה גמר חתימה טובה וכפרות רק עם מטבעות!!!!

      תודה נילי.

       

      אכן כפרות אפשר לעשות ולבקש סליחה גם במיצוות, במעות, בצדקה, לא חייבים להרוג. 

       

      ''

        16/9/10 21:24:

      צטט: סנופה 2010-09-15 20:25:26

      כמו תמיד את נפלאה ברגישות בהומור וזורמת שנה טובה

      ''

       

        16/9/10 21:21:

      צטט: לקסיס10 2010-09-15 14:37:14

      ראיתי ששמת תמונה עדכנית!!
      יפה לך טיבעי [ אפור ],,הפסקת לצבוע???
      טוב בגיל 102 באמת אין טעם כבר(((((((((
      ,,ולהזהר מזנב עצבני של חתול!

      כן, החלטתי בסוף לחשוף את עצמי, וזו אכן אחת התמונות המוצלחות שלי..........

      אני יודעת שבתמונה אני נראית צעירה לגילי, ולא נעים רציתי כבר לעדכן את הגיל אך הקפה לא בדיוק מאפשר זאת.

      לא חשוב, אבל נכון תמונה מוצלחת....אני צריכה לעשות בוק שלם אם אני תופסת צלם טוב, לא תמיד יוצא ככה... 

       

      ''

        16/9/10 21:18:

      צטט: תמו'ש 2010-09-15 14:00:01

      בחיים חשוב להיות פתוחים לדברים חדשים אחרת אתה לא קיים.שפת הגוף קודמת למלל.ומלל ניתן ללמוד אך ש/פת הגוף מסגירה תמיד.. ואני מכל מלמדיי השכלתי.וממך למדתי רבות.על כן התודה היא לך. גמר חתימה טובה יקירתי בונבוניטה..

      תודה תמו"ש, אכן כולנו צריכים תמיד להיות פתוחים לדברים חדשים, כל הזמן.... 

      גמר חתימה טובה חברה

      ''

        16/9/10 21:15:

      צטט: רומפיפיה 2010-09-15 08:27:37

      שנה טובה  בריאה מאושרת  והמון המון שמחה.. ממאכילה למאכילה....*

       

      תודה חברה מאכילה, מקווה אכן ליותר שמחה שנה הבאה... 

      ''

        16/9/10 21:11:

      צטט: המספרית 2010-09-15 01:10:31

      כנראה שהשכל בא עם הגיל, כי, ויש להניח שאני יותר מבוגרת ממך, כבר מזמן לא נכנסת לאנרגיות לא נעימות של אדם אחר. הרבה ניסיון רכשתי כמורה. אוי ואבוי לי אם הייתי נכנסת לאנרגיות של התלמידים שלי...

      "המורה! דבורה! הצילו!" (בריחה היסטרית של כל הבנות החוצה)..."המורה! ציפור נכנסה לכיתה! " (צרחות אימים) "המורה! אנחנו לא נכנסים כי המזגן לא עובד!!!"...(עומדים בחוץ עם התיקים בפנים זועמות)

      איפה הייתי אם לא הייתי עונה לכל האנרגיות ההיסטריות האלה בקור רוח, בשקט, בשיחה מחנכת. כל זה מרגיע פחד. (אתם לא רואים שהדבורה האומללה נקלעה הנה בטעות והיא עוד יותר מבוהלת מכם?" "נהדר שציפור נכנסה לכיתה! זה מביא מזל, לא ידעתם? עכשיו תצליחו במבחן! זוהי דרישת שלום מהטבע!", "בתקופה שלי לא היו בכלל מזגנים בכיתות, והנה זה לא הפריע לי ללמוד...".)  * אלומה

       

      זה באמת רעיון, אולי בחיים לפעמים צריך להתנהג עם כולם, גם מרבים מהמבוגרים כמו ילדים קטנים, בדומה לאיך שאת התנהגת, אולי יצא מזה משהו חיובי....חיוך

        16/9/10 21:07:

      צטט: רוני מרום 2010-09-14 22:42:53

      אציל הפטנט הזה עם השכן מלמטה לא כ"כ עבד אבלהוא בהחלט הבין מה זה "התנהגות של חיות שחשו במצוקה".....
      אפשר ללמוד וחשוב. צריך לזכור כי העולם שלנו חוקי הטבע לא תמיד מתאימים לחוקי המקום והזמן.....ולכן השילוב תמיד נכון וטוב
      רוני (-:{

      בהחלט, השילוב, והאינטואיציה איך לעשות מה, מתי, ולגבי מי....כל טיפוס יש לו את הדרך שתשפיע עליו קריצה

        16/9/10 11:56:

      צטט: bonbonyetta 2010-09-15 21:51:51

      צטט: ברו-טלי 2010-09-14 13:30:24

      מקסימה. כרגיל.

      אני יכולה לומר לך שממך למדתי לבקש. את זוכרת את זה? אז תודה חברה יקרה. ממך אני לומדת ולומדת ולומדת!!!

       

      בטח זוכרת.........

      ואני ממך הרבה הרבה פעמים יוצאת מחויכת   צוחק

       

      איך אפשר לשכוח את הנזיפה שהחטפת לי, הא?

      אני שמחה שאני גורמת לך לחייךנשיקה

        16/9/10 09:53:
      וואו.
      מה יש להגיד.
      תורה שלמה בדף אחד. עם אנימציות.
      תקבלי אות החתול המצטיין.
      מהשכן.
      את גדולה.
      אפילו אם את בוחרת ליילל בקטן...
        16/9/10 08:38:
      מעורר המון מחשבה
      בעיקר על הילד שלי
      הילדים
      אילו יללות שונות (זעקות קטנות) יש להם? מה הם באמת רוצים לומר כשהם מיללים? הם אומרים א' אבל זועקים ב'. הם אוצים עזרה, הסברים, הכוונה. ואני לא תמיד מבין מה באמת עומד מאחורי היללה (כמו אצל חתולים) ואני צריך לחפש.
        15/9/10 23:11:

      צטט: RonArzi 2010-09-14 22:26:45

      הליכות ונימוסים צא ולמד מהסוסים
      מכל מלמדי השכלתי.

      אתה מוזמן ואשמח לראות פוסט מלווה בתמונות שלך (ואולי גם של מ.) בעניין הזה אצל הסוסים, יש מצב? 

        15/9/10 23:09:

      צטט: ניקיטה10 2010-09-14 21:14:21

      בוןבון היקרה
      כרגיל...דברי חוכמה המשולבים באהבתך הרבה לבעלי החיים  
      גמר חתימה טובה!

       

      ''

       תודה ניקיטה   נבוך

        15/9/10 23:08:

      צטט: ד-ארט 2010-09-14 20:24:25

      אני דווקא צריכה שיעור הפוך מהכלבה שלי - ללמוד קצת לנבוח.

      אין בעיה, גם אני יכולה ללמד אותך, גם לנבוח וגם לילל   קריצה

        15/9/10 23:07:

      צטט: אילנה ינובסקי 2010-09-14 20:16:01

      אני חושבת שמה שהכי חשוב אצלך היא האמונה בצדקת הדרך. ולכן אין סוף למה שאת מוכנה ללמוד ולהפנים. חתימה טובה

      את מאבחנת ונותנת ביטוי לדברים כמו מנתח צמרת, תודה אילנה

      נשיקה

        15/9/10 23:06:

      צטט: אמאל'ה 2 2010-09-14 20:14:20

      חיות ובעיקר חתולים הם עם נפלאאאאאאאא

      חיוך

      "בילוי במחיצת חתולים לעולם אינו בזבוז זמן" זיגמונד פרויד

       

      "במקום שם יש חתול- יש תרבות"  רוברט ט.היינלין 

       

        15/9/10 21:57:

      צטט: ענבר מגן 2010-09-14 19:41:26

      אהבתי כל מילה שכתובה כאן אני מאלה שלומדים בדרך הקשה,
      אבל בסוף מכירה את מה שמולי הכי טוב שיש.
      תודה על הפוסט מרענן את הנפש

       

      כל שנותר לקוות שכמו שאומרים שכסף שמרוויחים לאט במאמץ ובעבודה קשה יעשה טוב ויביא ברכה (בניגוד לכסף שבא קל ולא ביושר), גם כאן אכן הדברים הנכונים יילמדו בסוף, ויישארו....חיוך

        15/9/10 21:55:

      צטט: מזל וברכה 2010-09-14 19:34:05

      מי שמסתובב בעינים פקוחות, ממצה נתונים ומסיק מהם מסקנות יש לו כינוי אחד: חכם.

      כן, אבל מזכיר לי את הפתגם ....."בכביש אל תהיה צודק תהיה חכם" 

       

      העניין שהעיניים אולי תמיד פקוחות אך לא תמיד הן ערניות וקולטות.......הסנני

        15/9/10 21:53:

      צטט: א ח א ב 2010-09-14 19:22:54

      ללמוד זה לא דבר קל:)

      אתה מספר לי...? 

      ''

        15/9/10 21:51:

      צטט: ברו-טלי 2010-09-14 13:30:24

      מקסימה. כרגיל.

      אני יכולה לומר לך שממך למדתי לבקש. את זוכרת את זה? אז תודה חברה יקרה. ממך אני לומדת ולומדת ולומדת!!!

       

      בטח זוכרת.........

      ואני ממך הרבה הרבה פעמים יוצאת מחויכת   צוחק

        15/9/10 21:50:

      צטט: maurise55 2010-09-14 11:56:28

      את ללא ספק מכירה את הפתגם שאומר "לומדים ולומדים ובסוף מתים טיפשים"
      בברכת צום קל ונעים
      משה בוטרקליי
      http://againstallodds.blogsite.org/
      http://globalsponsoring.magneticsponsoringonline.com/
      http://www.facebook.com/home.php#!/moshe55?ref=ts
      maurise55@gmail.com

      כן בדיוק כמו הפתגם, שמי שבאמת חזק יכול לעשות את עצמו לפעמים חלש... קריצה

        15/9/10 21:48:

      צטט: d.double you 2010-09-14 09:01:22

      כל כך מבינה מה שאתאומרת,גם אני מתאמנת בתגובות אומרים לנשום עמוק, לספור עד 10 לא חשוב איך ולפעמים פשוט חיןך ומילה טובה אכן עוזרים.

      כן, גם אני מבינה אותך. אבל לפעמים עד שאני נזכרת לספור עד 10 כבר יצאו לי "המרגליות" מפה, ובתרועה גדולה...לפעמים גם אני סופרת עד 10 כמה פעמים וזה לא עוזר..... מגניב

        15/9/10 21:46:

      צטט: ttmirit 2010-09-14 08:01:00

      העיקר ללמוד ולהיות פתוחים בחשיבה
      גמר חתימה טובה
      מירית

      בהחלט, ועם כל אלה לדעת להבדיל בין זה לבין להיות גמיש, אך עדיין לעמוד על שלך.... צוחק

        15/9/10 21:45:

      צטט: Lisi-strata 2010-09-13 23:35:58

      גם אני למדתי משהו כזה  מחתול.  היה לי אחד אפור - תולי היה שמו. חמוד (זה שעד היום הוא אהבתי הגדולה, אם כי כבר הרבה זמן איננו)  חברותי ואוהב אנשים וחיות, שלא פחד מכלום.   לא מאנשים, לא מכלבים ולא מחתולים אחרים.  הבאתי אותו מקנדה לבית בבית הכרם.  בחצר הבית היה גם איזה חתול סיאמי  שהזהירו אותי על היותו אגרסיבי ואלים.    קצת חששתי.  יום אחד שבתי הביתה וראיתי מחזה מלבב:  החתול הסיאמי עומד נופח ונוהם ומילל באיום  ותולי שכב לו בשקט גמור ללא חת  רגוע לגמרי בין השיחים לפניו  ועיניו הירוקות מביטות בסיאמי בשלווה   של אחד שיודע את ערכו וכוחו...  לבסוף נמאס לסיאמי המאיים. הסתובב והלך...

      דרך אגב - זה פוסט שכבר קראתי פעם?...:)

      תודה ליזי, תודה לסיפור, מאד ציורי, רק לתאר את זה זה עושה חיוך, חבל שאין תמונות מהפוזה הזו.

      למען האמת תודה כפולה לתגובה הזו שלך, זה רק מוכיח לי שאת קוראה היטב את הפוסטים שלי, וזוכרת ! 

       

      את הפוסט הזה לא קראת,מסיבה פשוטה שמעולם לא כתבתי אותו פוסט בדיוק פעמיים, ולא "שידרגתי" או "מיחזרתי" דברים שליף כפי שלפעמים עושים.

      בכל מקרה אם וכאשר אני מזכירה פוסט קודם אני כבר נותנת אליו לינק ישיר,

      אם כבר אז כבר....קריצה

       

      יכול כן להיות שמשהו מהדברים המסופרים כאן, סיפרתי במקום אחר אצלי, אז יכול להיות שזה מה שניצנצץ לך בזכרון. 

       

      ''

        15/9/10 21:36:

      צטט: historia 2010-09-13 23:08:47

      ein li kochavim... chaval
      iofi shel tachkir...
      neshika
      ve gmar chatima tova

       

      תודה היסטוריה, גם תגובה זה סוג של כוכב  קריצה

        15/9/10 21:35:

      צטט: ליריתוש 2010-09-13 23:02:35

      אויש, את מדהימה, בונבונייטה, לא קל להודות בחסרונות ובחולשות, גם אם כבר למדת להתגבר עליהם....
      גמר חתימה טובה (מאמינה שאת כבר ברשימות הנכונות אצלם בפנקס שם למעלה....)

      וואלה ליריתוש, ראשונה, השגת את כולם...

      תודה, בטח למדתי להודות בחולשות ובמגרעות ולנסות להתגבר עליהם, כל החיים אני נאבקת אתם, אני כבר רגילה...

      אבל לפעמים, האמת, מה זה נמאס לי מהן... 

       

      ''

       

       

        15/9/10 21:05:
      את נכנסת לעומק בהבנתך את החי והחיים
      אהבתי את תבונתך יקירה
      גמר חתימה טובה
      וכפרות רק עם מטבעות!!!!
        15/9/10 20:25:
      כמו תמיד
      את נפלאה ברגישות בהומור
      וזורמת
      שנה טובה
        15/9/10 14:37:
      ראיתי ששמת תמונה עדכנית!!
      יפה לך טיבעי [ אפור ],,הפסקת לצבוע???

      טוב בגיל 102 באמת אין טעם כבר(((((((((
      ,,ולהזהר מזנב עצבני של חתול!
        15/9/10 14:01:

      בונבוניטה

       

      תודה על הפוסט המושקע

      מענין כל פעם מחדש לקרוא בך

      חתימה טובה

      '' 

        15/9/10 14:00:
      בחיים חשוב להיות פתוחים לדברים חדשים
      אחרת אתה לא קיים.שפת הגוף קודמת
      למלל.ומלל ניתן ללמוד אך ש/פת הגוף מסגירה תמיד..
      ואני מכל מלמדיי השכלתי.וממך למדתי רבות.על כן
      התודה היא לך.
      גמר חתימה טובה יקירתי בונבוניטה..
        15/9/10 09:22:
      דג גג..
        15/9/10 08:39:
      היי משקיענית.
      לחיי חיים תזזיתיים.
        15/9/10 08:27:

      שנה טובה

      בריאה

      מאושרת

      והמון המון שמחה..

      ממאכילה למאכילה....*

        15/9/10 08:01:
      גמר חתימה טובה
        15/9/10 07:11:
      מקסים ויפה
      גמר חתימה טובה
        15/9/10 06:40:
      כבר אמרו חכמים
      "מכל מלמדי השכלתי"
        15/9/10 02:28:
      גמר חתימה טובה
        15/9/10 01:10:

      כנראה שהשכל בא עם הגיל, כי, ויש להניח שאני יותר מבוגרת ממך, כבר מזמן לא נכנסת לאנרגיות לא נעימות של אדם אחר.

      הרבה ניסיון רכשתי כמורה. אוי ואבוי לי אם הייתי נכנסת לאנרגיות של התלמידים שלי...

      "המורה! דבורה! הצילו!" (בריחה היסטרית של כל הבנות החוצה)...

      "המורה! ציפור נכנסה לכיתה! " (צרחות אימים)

      "המורה! אנחנו לא נכנסים כי המזגן לא עובד!!!"...(עומדים בחוץ עם התיקים בפנים זועמות)

      איפה הייתי אם לא הייתי עונה לכל האנרגיות ההיסטריות האלה בקור רוח, בשקט, בשיחה מחנכת. כל זה מרגיע פחד.

      (אתם לא רואים שהדבורה האומללה נקלעה הנה בטעות והיא עוד יותר מבוהלת מכם?" "נהדר שציפור נכנסה לכיתה! זה מביא מזל, לא ידעתם? עכשיו תצליחו במבחן! זוהי דרישת שלום מהטבע!", "בתקופה שלי לא היו בכלל מזגנים בכיתות, והנה זה לא הפריע לי ללמוד...".)

      *

      אלומה

        15/9/10 00:12:
      מקסים.
      כל הכבוד על הכנות.
      גם אבי ז"ל היה משתמש ב"יותר מזל משכל"...
      שנה טובה וחתימה טובה,
      רונית
        15/9/10 00:04:
      מעניין
      אכן חשוב להבחין בשפת הגוף
      ולא רק למּלל היוצא מהפה והטון בו נאמר .
      התגובה צריכה להיות חכמה.
      בדרך כלל גם בעלי חיים, החלשים , הרעבים , הסובלים הם התוקפניים.
        14/9/10 22:42:
      אציל הפטנט הזה עם השכן מלמטה לא כ"כ עבד אבלהוא בהחלט הבין מה זה "התנהגות של חיות שחשו במצוקה".....
      אפשר ללמוד וחשוב. צריך לזכור כי העולם שלנו חוקי הטבע לא תמיד מתאימים לחוקי המקום והזמן.....ולכן השילוב תמיד נכון וטוב
      רוני (-:{
        14/9/10 22:26:
      הליכות ונימוסים צא ולמד מהסוסים
      מכל מלמדי השכלתי.
        14/9/10 22:10:
      לפעמים עדיף לקשקש בזנב :)
        14/9/10 21:24:
      כתבת מקסים
      שנה טובה וגמר חתימה טובה *
        14/9/10 21:14:

      בוןבון היקרה

      כרגיל...דברי חוכמה המשולבים באהבתך הרבה לבעלי החיים


      גמר חתימה טובה!

       

      ''

      ''''''

        14/9/10 20:55:

      בונבוניטה...דברים מאלפים..לומדת ממך הרבה.

      בטי

        14/9/10 20:24:
      אני דווקא צריכה שיעור הפוך מהכלבה שלי - ללמוד קצת לנבוח.
        14/9/10 20:16:
      אני חושבת שמה שהכי חשוב אצלך היא האמונה בצדקת הדרך. ולכן אין סוף למה שאת מוכנה ללמוד ולהפנים. חתימה טובה
        14/9/10 20:14:
      חיות ובעיקר חתולים הם עם נפלאאאאאאאא
        14/9/10 20:12:
      "אומרים שה"מדריך" תמיד נמצא זמין לך, תמיד שם, צריך להיות פתוח לראותו, ללמוד, לקלוט ממנו, אם הוא בעל חיים, קרוב, או סתם עובר אורח – שיהיה... "

      כל מילה ב ר ז ל

      גמר חתימה טובה ושתהיה לך שנה מיוחדת חברתי היקרה

      עוזי

        14/9/10 20:08:
      ומכל מלמדיי השכלתי
        14/9/10 19:41:
      אהבתי כל מילה שכתובה כאן אני מאלה שלומדים בדרך הקשה,
      אבל בסוף מכירה את מה שמולי הכי טוב שיש.
      תודה על הפוסט מרענן את הנפש
        14/9/10 19:34:

      מי שמסתובב בעינים פקוחות, ממצה נתונים ומסיק מהם מסקנות יש לו כינוי אחד: חכם.

        14/9/10 19:22:
      ללמוד זה לא דבר קל:)
        14/9/10 16:56:
      *
        14/9/10 13:30:

      מקסימה. כרגיל.

      אני יכולה לומר לך שממך למדתי לבקש.

      את זוכרת את זה?

      אז תודה חברה יקרה.

      ממך אני לומדת ולומדת ולומדת!!!

        14/9/10 11:56:
      את ללא ספק מכירה את הפתגם שאומר "לומדים ולומדים ובסוף מתים טיפשים"
      בברכת צום קל ונעים
      משה בוטרקליי
      http://againstallodds.blogsite.org/
      http://globalsponsoring.magneticsponsoringonline.com/
      http://www.facebook.com/home.php#!/moshe55?ref=ts
      maurise55@gmail.com
        14/9/10 09:30:
      כל הכבוד.
        14/9/10 09:01:

      כל כך מבינה מה שאתאומרת,גם אני מתאמנת בתגובות אומרים לנשום עמוק, לספור עד 10 לא חשוב איך ולפעמים פשוט חיןך ומילה טובה אכן עוזרים.

        14/9/10 08:01:

      העיקר ללמוד ולהיות פתוחים בחשיבה
      גמר חתימה טובה
      מירית

        13/9/10 23:35:

      גם אני למדתי משהו כזה  מחתול.

      היה לי אחד אפור - תולי היה שמו. 

      חמוד (זה שעד היום הוא אהבתי הגדולה, אם כי כבר הרבה זמן איננו)

      חברותי ואוהב אנשים וחיות, 

      שלא פחד מכלום.

       לא מאנשים, לא מכלבים ולא מחתולים אחרים.

      הבאתי אותו מקנדה לבית בבית הכרם.

      בחצר הבית היה גם איזה חתול סיאמי

      שהזהירו אותי על היותו אגרסיבי ואלים.  

      קצת חששתי.

      יום אחד שבתי הביתה וראיתי מחזה מלבב:

      החתול הסיאמי עומד נופח ונוהם ומילל באיום

      ותולי שכב לו בשקט גמור ללא חת

      רגוע לגמרי בין השיחים לפניו

      ועיניו הירוקות מביטות בסיאמי בשלווה 

      של אחד שיודע את ערכו וכוחו...

      לבסוף נמאס לסיאמי המאיים. הסתובב והלך...

       

      דרך אגב - זה פוסט שכבר קראתי פעם?...:)

        13/9/10 23:08:
      ein li kochavim... chaval
      iofi shel tachkir...
      neshika
      ve gmar chatima tova
        13/9/10 23:02:
      אויש, את מדהימה, בונבונייטה, לא קל להודות בחסרונות ובחולשות, גם אם כבר למדת להתגבר עליהם....
      גמר חתימה טובה (מאמינה שאת כבר ברשימות הנכונות אצלם בפנקס שם למעלה....)

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין