הגעגועים עוטפים אותי
כמו קורי עכביש.
לאט הם נטווים
בדממה.
מלכודת רכה וחמימה.
אני חופשיה לנוע
אך אין לי מנוס.
הם נכרכים בעדינות
סביב איברי.
חיוך על פני
כשהגרון נחנק.
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הנוסטלגיה... כמה כיף לכאוב אותה.
שלך עדין, שלי שורף
http://cafe.themarker.com/view.php?t=166736
פשוט יפה.
לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הנוסטלגיה... כמה כיף לכאוב אותה.
שלך עדין, שלי שורף
http://cafe.themarker.com/view.php?t=166736
פשוט יפה.