הגעגועים עוטפים אותי
כמו קורי עכביש.
לאט הם נטווים
בדממה.
מלכודת רכה וחמימה.
אני חופשיה לנוע
אך אין לי מנוס.
הם נכרכים בעדינות
סביב איברי.
חיוך על פני
כשהגרון נחנק.