אני החזקה מול הסופה..

אני החזקה מול המין הגברי...

לרבות הנשי..

אני החזקה מול הפציעה הקשה..

 אני החזקה לנוכח דימומו של הלב..

אני החלשה כלכך מהנסיון הנכסף..

מלפצוח בשיר..

למרות שלא פעם לחשו לי שכשאני פותחת אותו את הפה ולו בשביל להגיד..

לאף אחד כבר לא נותר להוסיף ..

כועסת עליו כלכך שלא הסיר ממני  

 את מסכות חיי הרב גווניות...

עצובה שלא הובילני  מלהראות לעולם את הסכר המטורף שיש בה..

תוהה בנוגע אליו  ועליו  שלא חדל להפציר בי ומזכירני כל פעם מחדש..

שהורים הם אחד למליון...

וגם עליהם לא פסח "העידן הלבן..."

שלא יטול ממני את האפשרות לגרום לעוד אחד  לשמוע את האמת הכאובה.. ההזויה.. ובעיקר האמיתית...

המון צפיות היו לי ממנו..

עד שבא ולחש לי חרישית...

"נעים מאוד... אני הפחד השוכן בך.."