במהלך השירות הסדיר שלי, שהיתי תקופה מסוימת בבסיס צבאי הזוי, שבטה, בית הספר לתותחנות דאז. יום אחד, סמוך לפורים, הופיעו ברחבי הבסיס שלטים מגוחכים עם הכיתוב 'פורים שמח - בפקודה !'...

אני וחברי לשירות, הצעירים והציניים, העלינו השערות על מקור השלטים. המקור המתבקש היה כמובן רס"ר הבסיס (מכירים את הבדיחה השחוקה על המשותף לרס"ר חכם וכיפה אדומה?) אך חלק העלו את האפשרות שהיה זה אחד מליצני הבסיס שחמד לצון.

בכל אופן זו היתה בדיחת השבוע וגם אנקדוטה נוסטלגית מדי כמה שנים בשיחות על שירות צבאי.

לפני מספר שנים ירד לי האסימון והבנתי שהתמזל מזלי ובשלטים היתה הנחיה מדהימה ביותר לחיים, יותר  מכל עצה של פסיכוטרפיסט בגרוש כזה או אחר.

נכון שלכל אחד יש את אוסף נסיבותיו הפרטיות.

נכון שאנו מושפעים מהעבר,

וחושבים על העתיד.

אך בסופו של דבר אנו חיים בהווה.

ובכל רגע של הווה,  ה- state of mind שלנו  'פחות או יותר' מקורו בהחלטה שלנו.

אפשר להתכרבל עם מלנכוליה בטוחה

או להחליט על אופטימיות לא ברורה

זו 'פחות או יותר' החלטה שלנו בכל רגע של הווה.

ונסיים (להפעם) בברכה המופלאה של נעמי שמר לשנה החדשה

שיפה ושונה תהא השנה אשר מתחילה לה היום.

לכל חברי,

אפרים