התעוררת  בבוקר לוקחת די הרבה זמן.

אולי תלוי אצל מי.

אצלי למשל, לוקח זמן, לפתוח את העיניים, למתוח את הגוף

ואז בשביל להשלים את ההתחלה של יום מבורך, פשוט לחייך. גם אם לא ממש בא לי.

גם אם ישנתי על הפנים. גם אם החלום היה סיוט אחד מתמשך.

כשיש חלומות כאלה, הרצון העז הוא להתעורר ליום חדש.

ולהגיד "תודה, תודה שהחיים יפים. שזה היה רק חלום".

ברגע שקמים ומחייכים, היום יהיה הרבה יותר יפה מהצפוי.

לבן אדם אופטימי החיים הרבה יותר קלים.

לפסימי, הדכאונות שלו, גורמות לשינה גם במשך היום.

אופטיטמית ללא תקנה תכונה שאימצתי כבר לפני הרבה שנים.

כל עוד רואים את אור הבוקר, ויש את השמש המלטפת (שכרגע היא יותר שורפת) , החיים הם די יפים.

אז שיהיה לכולנו חג שמח ואופטימי.