שדיים גדולים הם לפעמים כריות ניחומים או יכולים להוות פיסת נוסטלגיה. כשדוקטור צוקר, אלמן טרי אחרי 30 שנות נישואין ביקש את חברתי, הסכמתי באופן אקספציונלי לקבל אותו בתור לקוח. הזקן החביב היה ערירי לגמרי ואשתו היתה כל עולמו. עתה נראה שהביקור במוסדנו היווה לו משענת ותמיכה של ממש. בעבר היה דר' צוקר רופא אף אוזן וגרון. נכון שיש כל מיני תכונות שמיוחסות למקצועות מסוימים? לא סתם אומרים באנגלית: משוגע כמו כובען (ובגלל זה יש כובען משוגע ב"אליסה בארץ הפלאות"), לימים הסתבר שהכובענים השתמשו בסוג של דבק שגרם להם באמת להיות קצת זחוחים בדעתם. אז אני בניתי תיאוריה על כך שרופאי אף אוזן וגרון הם קצת מסובבים בראש אבל עדיין לא ברור לי למה. הפגישה הראשונה שלי עם אחד מהם היתה בגיל 14, כשהרופא ניסה להכניס לי מסרגה ארוכה לאף (בי נשבעתי.) ברור שנתתי לו בעיטה. הרופא אמר לאמי שעמדה שם שהוא לא מוכן לטפל בי ושתיקח אותי לפסיכולוג. בגיל 21 רופא אא"ג אחר שבאתי אליו בגלל כאב אוזניים, הושיב אותי על ברכיו כדי להציץ לי באוזן. הוא לא ניזוק ממני כמו הקודם, אבל שני המקרים הספיקו לי כדי ליצור תיאוריה שמקשרת בין אא"ג לאקסצנטריות. דוקטור צוקר, מצאתי, השתלב יפה בתיאוריה. מונית הביאה אותו אלינו כל כמה ימים. לדוקטור צוקר היו גינונים אירופאים, הוא הביא שוקולדים ונשק לכל אחת מהבנות על שתי הלחיים, הוא תמיד חייך בחביבות ושאל אותן לשלומן. אחר כך הובלתי את הדרך לחדרי והוא הלך אחרי. לפי שהיכרתי כבר את טעמו, התיישבתי על המיטה מעורטלת חזה. ברעד ניגש אלי הדוקטור בכל פעם, התיישב לידי, נגע בשדיי ופרץ בבכי. אחר כך היה מצמיד את לחיו הדומעת, נשען על השד הקרוב לו ומלטף את השד הרחוק ממנו ובוכה, בוכה, בוכה. זה כל מה שהוא רצה. כנראה שגם אם הוא היה יכול להעמיד אותו, בחיים הוא לא היה מוכן לבגוד באשתו. הוא הרטיב את חזי ביגונו ואני התנדנדתי קצת, ערסלתי אותו בזרוע אחת והרגעתי בקולי: שה, שה. בסופו של דבר, אחרי זיכוך, הוא היה מוציא מטפחת בד גדולה, מנגב את הדמעות, מקנח את האף ועיניו נראו כאילו הצטללו לצבע בהיר יותר. ושוב היה לפני הזקן החייכן. צר היה לי עליו. ביררתי עם אשתו של בן לולו המתווך, והיא מצאה לדוקטור מטפלת מבוגרת מרומניה שבדיוק התפנתה. היא דאגה שהוא לא יישן לבד. זה היה סידור טוב לדוקטור. אחרי שנה בערך שמעתי שהוא נפטר, וגם שהוא הוריש את הדירה שלו ואת כל מה שהיה לו למטפלת הרומנייה.
|
nilibek
בתגובה על ליצן רפואי
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
קרוב ללב
ואת לא רצית קרוב ללב
הלכה הירושה לרומניה :)
קראתי פעם באיזה שהוא מקום, שהכובענים השתמשו בכספית (מרקורי)
ושהחומר הרעיל פגע להם במערכת העצבים
ומכאן האימרה והדמויות בסיפור של אליס.
את כותבת נפלא :)
כנאמר ע"י רבנו חנוך לוין זצ"ל:
בין שדך הימני לשדך השמאלי
זוחלת טיפת זיעה שלי,
ואני כה עייף ואין חשק לחיות..
את רואה? זה כנראה סוג של הפרעת אישיות.
ז'ינקוייה ברזו!
תודה אורלי נו!
אקאק"א (אתה קורע אותי קורע אותי)