תודה מיתולוגית

 ואכן צדקת

 אנחנו בממלכת האירונייה

 וגם המשפט הפותח שלקוח מיהודה עמיחי

 הוא אירוני

 ואם עמיחי מרשה לעצמו

 אז מה אני

 ניהליסט פסימי וכואב

לא.

מאחורי כל זה לא מסתתר אושר גדול.

וגם

לא -

מאחורי כל זה.

דווקא כך, במילים, לא מסתתר.

עם כל כמה שירצו המילים והיוצר להסתתר,

הם לא ב-ממש מצליחים. זו הסתתרות לא משובחת כאן.

ואזי-

כשזה כך, חשוף-

מיד אפשר להתבונן ולדעת,

שזה לא אושר גדול...ב-אמת שלא, ב-ממש שלא.

אפשר לקרוא כאן כל כך הרבה כמיהה וכאוב

ואובד ואבוד

וגעגוע ועצבון ובדידות ותהייה.

לא. ודאי שלא. אושר גדול אין כאן.

ו-

תודה...