קרני שמש בוהקות..

מסנוורות את השמיים...

הופכות כחול...

ללובן חיוורלעין.

ים עישבי חורף...

בחום הקרניים מצהיבים...

תרמילי זרעים בשלים...

נתלים על בדים..

פוקעים ומתפזרים.

אוויר דומם כבד מחום...

עוטף מרחבי שדות זהב...

מכניע גבעולים ארוכי צוואר...

עלים כמושים,על קוץ ודרדר.

כיכר קטנה עם עץ זיית...

מלאה פרחים צהובי כותרות..

עץ שסק עמוס פרי לעייפה..

קליפתם צבעה.קרן שמש חמה...

תלים מעשי אדם מלאים בעלים..

נערמים יבשים בשולי הדרכים..

לטאה שחורה עם פסים לבנים...

נחה על קיר,מחממת דמה בשמש חמה.

בתוך הדממה המהבילה...

אני פוסעת לאה..

כמעט עצומת עיניים..

האור המסנוור בא משמיים..

החום מכביד בתנועה..

נשימתי הופכת רדודה..

אני נוגעת בעלים..

טובעת בתוך הצבעים..

חשה על בשרי..

את חום האוויר הנע סביבי.

לוקחת לי מהיום..

את העוצמה והחיים..

סביב לי מתפרצים...

מורדים בחום..

בשלל צבעים...

וגונים חצופים.

© כל הזכויות שמורות למחברת