קארין ארד חובקת אוטוטו ספר רביעי, אך לא דירה, אוטו, או בעל: "אילו הייתי רוצה גבר שהוא רק מבוסס, כבר מזמן היה לי" חשבון נפש? תעשו אתם!
את קארין ארד היכרתי לפני שלוש שנים, כשבאתי להתאמן אצל אחי מיקי בקיקבוקסינג, והיא היתה שם, בשיעורים, מרחפת כפרפר, עוקצת כדבורה. כוח לא היה לה הרבה מפאת משקלה הזעום, אבל מוטיבציה - ועוד איך! מיקי אמר לנו לחשוב על מישהו שנוא כשהפלאנו בשק את בעיטותינו ואת אגרופינו, ואני חבטתי מכל הלב והנשמה וריסקתי דמיונית את הגברים הדפוקים שנתקלתי בהם אחרי גירושיי. אצל קארין זה נראה יותר כריקוד מסוגנן. לאחרונה עשינו קאמבק כשהתחלתי להצטלם אצל חברה של קארין, ענבל מרמרי, ופתאום נזכרנו שתמיד היתה לנו שפה משותפת. את חשבון הנפש המתבקש של יום הכיפורים לגיליון 'את' החלטתי לעשות איתה.
קארין, שיצא לה שם של קטלנית–טיכו וטורפת גברים, היא למעשה הרבה פחות מחמירה ממני, ובעצם נשמה רומנטית ביסודה, כפי שיעידו שלושת ספריה. היום היא לקראת סיום הרביעי, ויש לי חברות בפייסבוק שאמרו לי שקריאת הקודמים ממש שינתה את חייהן. לא שזה שינה את החיים של קארין מבחינת דירה, אוטו, או חסכונות - שבכולן אינה אוחזת בגילה המתקדם לקראת הארבעים (עם לוק שלושים מקסימום ועור פנים צח בטירוף, בניגוד לנשים אחרות וקצרות–ראות - אהמ אהמ - שצולות עצמן בתאי שיזוף!)
תגידי, לא מפריע לך שאין לך דירה? חסכונות? אוטו?
מאוד מפריע לי, אבל אני לא חושבת שאני היחידה בעניין. בדרך כלל נשים, אלא אם כן הן נשות קריירה ממולחות ומוצלחות מאוד, יש להן דירה או מנישואין (או מגירושין), או מירושה, או מאבא.
עד שלא הגדרת את זה באופן כה חד, לא חשבתי על זה.
ברור! אנחנו ישויות בלתי כלכליות בעליל.
ואכן כתבת לא פעם בטורייך, וזכית לתגובות נזעמות מהצד הגברי, על כך שאת מחפשת גבר מבוסס, כי אחרת מה בצע לך בגבר. זה היה בצחוק או ברצינות?
זה היה בחצי צחוק, כי אילו הייתי רוצה גבר שהוא רק מבוסס, כבר מזמן היה לי. אבל מעשית אני לא מסוגלת לעשות את הפשרה הזאת בפועל. אני שני דייטים עם בנאדם כזה לא מסוגלת לעבור.
את הראיון קיימנו בדירתי המדוגמת, והכנתי כראוי רשימה של שאלות מראש, אבל כשקארין ענתה ברצינות הנדרשת - ואני הקלדתי למחשב - היא נתקפה זעזוע, כיוון שאוניל המניקוריסטית הפכה אותי לנכה–בפועל כשהתעקשה לבנות לי ציפורני מכשפה (בסגול–עז כרגע) ולא היה לי כוח התנגדות, וכתוצאה אני נוקשת כמו איזו קופאית בכירה בסופר, מה גם שמלכתחילה אני מקלידה בשתי אצבעות בלבד. אז קארין איבדה סבלנות מהר מאוד ואמרה לי: יאללה יאללה, את עושה צחוק, נכון? זה לא ייתכן ככה. את תשאלי ואני אקליד - עד שבסוף זה באמת מה שהיה. היא הקלידה את תשובותיה למחשב ואני חתכתי סלט והגשתי אורז.
כמו שאני רואה אותך ממש אבוד לך אצל גברים, ואני לא רוצה לדכא חלילה, אבל את יפה מדי, חכמה מדי ושנונה מדי, עם חוש הומור חד מדי, בעוד שכשגברים מגדירים 'שנונה' בג'יידייט למשל הם בעיקר מתכוונים למישהי שתצחק מהבדיחות המשמימות שלהם עצמם. יצא לך להכיר גברים ממש ברמה שלך, עם העברית המשובחת שלך, החריפות שלך, מהירות המחשבה שלך?
לא, אבל יצא לי לפגוש גברים שחושבים שהם ברמה הזאת! אבל את יודעת מה? אני לא יודעת אם זה כל כך חשוב...
אבל להם זה חשוב, שלא תהיי!
ברור, גברים סותמים לי את הפה כל הזמן, בתואנה ש"עוד מוקדם מדי לשיחות מהסוג הזה". הם רוצים שאשב על הספה ואסתום. ואני תוהה מתי בדיוק מותר לי להפסיק לזייף עיני עגל ולהתחיל לדבר. אני לא מסוגלת כאילו להיות האשה הזאת. להתחיל לדבר בהתפנקות, ולהיות פחות חדה ולהוריד מעצמי.
מה שמזכיר לי את הסיפור הכי משעשע שקשור בקארין, עת יום אחד נגררה על כורחה לפסיכולוג–כוכב, שחבר טוב שלה החליט שהיא ממש מוכרחה ללכת לטיפול אצלו, יען כי אותו חבר היה מטופל שלו והחזיק ממנו מאוד. קארין הגיעה בחוסר רצון למטפל, התיישבה מולו, שמעה את משנתו ואז אמרה לו בקרירות: אתה לא רואה בפער באינטליגנציה בינינו בעיה שעלולה להכשיל את הטיפול? נו, טוב, זו היתה הפגישה הראשונה והאחרונה.
מור, ענבל וקארין הן שלישייה בלתי נפרדת, שגם גרות זו ליד זו. ענבל צילמה את הצילומים המרהיבים האלה, מור הפיקה, וקארין - נו, פשוט היתה היא וגם הביאה את הבגדים מהבית, כי היא חולת בגדים, נעליים ואביזרים לא פחות ממני.
ספרה המפורסם של טובי בראונינג, 'איך הפכה האישה לגבר' טוען שנשים עשו מקח טעות עם כל הסיפור של שחרור האשה.
ברור שיש לזה מחיר. אנחנו צריכות לעשות כסף כמו גבר, אנחנו צריכות לנהל מו"מ כמו גבר, להסיע את עצמנו, לשלם חצי מהחשבון, לחזור הביתה, לפתוח רגליים ולהתמסר. אם הציפייה מאיתנו היא להיות שוות לגבר ולהצליח, אז לא יכולים לצפות מאיתנו גם להיות ענוגות. לדעתי חלק גדול מאוד מההצלחה של מערכות היחסים שלי בעבר היה קשור לזה שהייתי נזקקת. היום כשאני יותר עצמאית, אני המון פעמים פוסלת גברים על דברים שבעבר הייתי מתפשרת עליהם בלי לעפעף. פעם לא יכולתי להישאר לבד בבית. הייתי מלאה פחדים. לא יכולתי לשלם שכר דירה. היום בשבילי להיות עם גבר זו בחירה חופשית. זה רצון נטו. ולמצוא מישהו שאת באמת רוצה להיות איתו זה מסובך. נניח, עכשיו אני בהתחלה של קשר. 70% מהזמן לא בא לי עליו. להתעסק איתו, עם הבעיות שלו, עם הנרגנות שלו, לבדר אותו - תמיד אני מבדרת יותר מהם. אני תמיד מגיעה למסקנה שאני נותנת הרבה יותר מאשר מקבלת. הרי היום בחורים לא משקיעים.
בססמת כל המשקיע שוקע.
בהחלט. הם גם מפחדים להיות במקום הזה. האגו שלהם עלול לחטוף מהלומות. יושבים משולבי ידיים בבית ומחכים שתבואי להזדיין איתם. גברים בחרדות. גברים בהפרעה. אם מישהו מתקשר למחרת הדייט, אני מופתעת. נותנת לו עיטור גבורה. בדרך כלל הם מחכים את היום הזה שאמורים לחכות, שלא יעלה לך לראש או משהו.
את סלחנית לגברים יותר מאשר לנשים? מניחה מראש שהם מוגבלים?
כן, בהחלט. אני מניחה מראש שיש דברים שהם לא מסוגלים לעשות גם בעוד מיליון שנה. אנחנו עברנו אבולוציה, והם נשארו במקום. הפער בין המינים רק גדל. אני חושבת שמה שקרה בעולם הוא לא שגברים השתנו - זה לא שהאבירים המגינים והמפרנסים נעלמו מן העולם, זה לא שהם קטנו, אלא אנחנו שגדלנו והם נראים קטנים רק יחסית. תשמעי, אני לא אומרת שצריך לרחם עליהם ולהתייחס אליהם כאל חיות–בית חסרות אונים, אבל בהחלט לקחת בחשבון את בעית ההסתגלות שלהם למצב החדש. מעט חמלה לא תזיק כאן.
וגם איתך מתחילים או קשישים מאוד או צעירים מאוד, כי הגברים סביב גילך מחפשים צעירות, או שרק לי זה קורה?
לעתים מאוד מאוד נדירות מתחיל איתי גבר בגילי. בדרך כלל זה או בני 19 - בני 20 מתים עליי! אני אגב לא מסוגלת. זה לא נראה לי רעיון טוב לצאת עם בחור בן 23. וקשישים בני 50 ומשהו, אנשים שנראים כמו עגלות חבוטות, שאת מסתכלת וחושבת - מה הם חושבים לעצמם בדיוק? טוב, הם בטח חושבים לעצמם: יש לי כסף, והיא נראית ענייה.
תתפלאי, גם קשישים עניים מתחילים, וגם בני 60 ומשהו, לא רק 50. ואת מתעלמת ומנפנפת?
ברור, אבל הם מנסים להתווכח ואומרים לי: אבל מה הבעיה? את עוד מעט בת 40, ו–14 שנה זה לא כזה הפרש... אז אני עונה: כן, נו, אבל אני מאוד ילדותית. ■
הראיון המלא - במגזין.
צילום: ענבל מרמרי איפור: נטלי ארנטוף
הפקה: מור יצחק |
תגובות (166)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אז אם את חברה שלה, תמסרי לה שהבחור מפלורנטין 10 מבקש סליחה על שהעלבתי אותה.. זה יושב עלי מאז.
אחחח... כמה צחקתי מהאמת המרה
איפה ציידי הפרות איפה?
כמה כבר אפשר לזעוק את הקאת המטרוסקסואלים
מיי גוד
שאפו לך כמובן ולקארין המוזה המדהימה.
או איך שניסים אלוני כתב באחד ממחזותיו "..שיבוא כבר איזה גבר, שיבוא..."
באתרי היכרויות נתקלתי לא מעט פעמים בנשים שמחפשות גברים צעירים, ומגדירות את זה במפורש בכרטיס שלהן או במכוערות לגמרי שלא מודעות לעצמן לגמרי ומחכות ליפיוף מסוקס.
בקיצור.. זה נראה לי יותר קשור למקום שבו מחפשים ולפאבים שבהם יושבים.
יש גם גברים חכמים ורגישים שלא מחפשים רק רגלים פתוחות ולא מפחדים מנשים מצליחות, יפות וכולי.
מיא
מאוד מזדהה עם חלק גדול ממה שכתבת בתגובות
שבת שלום
}{שטוטי
דש לטופי מיאו
V
אני לא רוצה קמצוץ של רע בחיי אפילו. ואני כמובן מתעלמת מכך שגם בנשים יש פוטנציאל להזיק, ובכלל החיים על פני האדמה כרוכים בעצבים. העניין הוא כמו תמיד של מינון, וגם ביכולת לגבש חוסן שמגן עלינו בפני כל זב ומצורע. אני למשל לא הצלחתי לגבש חוסן כזה בלי כדורים פסיכיאטריים. הכדורים מספקים לי את הריחוק הדרוש להבנה, שבעצם כל ההתנהגויות האנושיות לא מכוונות אישית נגדי. באמת, לאנשים יש עוד עניינים להתעסק איתם בעולם פרט לי. הם מסובכים בינם לבין עצמם בבעיות ורק מעטים השכילו להגיע להתנהלות הגונה ומכבדת שאינה פוגעת בזולת.
את טועה
אין לנו משהו חשוב יותר לעשות
הכי חשוב לנו זה את
אנחנו אוהבים אותך כמו שאת
נשיקות וחיבוק
שנה אחרי החתונה הזוג מגיע לחדר הלידה.
נולד בן זכר במשקל 3.5 ק"ג, בריא ויפה.
האחות שואלת את הזקן: " האם זה שלך ?".
"כן" הזקן עונה. "כל הכבוד" עונה האחות.
"תשמעי...", אומר הזקן, "צריך לשמור על המנוע פועל". שנתיים לאחר מכן, שוב מגיע הצמד לחדר הלידה.
נולדת בת במשקל 3.5 ק"ג, בריאה ויפה.
האחות שואלת את הזקן: " האם זה שלך ?".
"כן" הזקן עונה. "כל הכבוד" עונה האחות.
"תשמעי...", אומר הזקן, "צריך לשמור על המנוע פועל". לאחר שנתיים נוספות, שוב מגיעים לחדר הלידה.
נולד בן זכר במשקל 3.5 ק"ג, בריא ויפה.
האחות שואלת את הזקן: " האם זה שלך ?".
"כן" הזקן עונה. "כל הכבוד" עונה האחות.
"תשמעי...", אומר הזקן, "צריך לשמור על המנוע פועל". עונה לו האחות, "אולי, אבל כדאי שתחליף את שמן המנוע, כי האחרון יצא.... שחור
הכל בעיניי המתבונן וגם בחברה שהוא מסתובב בה.
יכולה לומר לך שכמה מחברותיי נושקות לחמישים וזה לטעמי הגיל האידאלי למצוא זוגיות בגיל הזה ניתן להנות באמת מהדובדבן שבקצפת, כבר עברנו משהו בחיים אין ציפיה להקים משפחה נשים בגיליים האלו הן עצמאיות ומריחות את הפנסיה יש איזו שלווה ורצון למיצוי השנים הטובות של חייהן. וגם הגברים ,משיטוטיי בגי'דייט נתקלתי בלא מעט כרטיסים שלא מופנים לגילי "הצעיר" גברים בני חמישים שמחפשים נשים מעל ארבעים וחמש שסיימו כבר את גידול ילדהן ופנויות לקשר מפרה ומהנה .
היו היה פעם כך סבתא אומרת
היו היה פעם ציזבטן
-----------
ספרי לי ספרי לי איזו מעשיה
על אותם הימים ועל מה שהיה
ונוסיף עוד קיסם למדורה
עלי והצליחי
לזה באמת יש פוטנציאל, לפחות כמו הפיורד בניוזילנד.
...........let me take you down
....... living is easy with eyes closed
............
Lucy in the Sky with Diamonds
הטענה שהמציאות היא אחת וכולם תופסים את המציאות באותה צורה לא מתקבלת בימינו.
מקובל לחשוב שיש הרבה נרטיבים שמתקיימים במקביל , כל אחד מהם הוא הצגה אחרת של המציאות.
מה שברור הוא שאת יכולה לבחור כל יום מהו הנרטיב שעל פיו את רוצה לנהל את חייך.
כמאמר הקלישאה : כל יום הוא היום הראשון בשארית חייך
אני בחרתי במציאות שבה יש הרבה מקום לטוב ולנדיבות.
ושם אני חי
בטוב.
המציאות ממציאה לי הוכחות חוזרות ונישנות שהעולם כמו שאני חושב שהוא.
כמובן זו בחירה. הייתי יכול לבחור אחרת (כמו וולבק) וגם אז המציאות היתה ממציאה לי הוכחות שהעולם הוא כפי שבחרתי
קראתי בבלוג של קרין ארד http://cafe.mouse.co.il/view.php?t=1368049 פוסט יפהפה המתאר את ההתנהגות של אישה צעירה בהקשר ליחסים עם גברים. מומלץ לקרוא. המתואר שם אינו יחודי לאישה ספציפית כפי שניתן לראות בתגובות לפוסט על ידי נשים.
מתואר שם מצב של תסכול מחוסר היכולת שלה לשמור על המרחב האישי שלה ותחושה שהגברים חודרים אליו ללא הזמנה, אינם שמים לב לכך שהם אינם רצויים, ועושים בגופה כבשלהם.
העניין המשמעותי כאן הוא שכשדיברה עם הגברים על העניין הם טענו שהכל בראש שלה, שאם היתה אומרת משהו הם היו מכבדים זאת ואילו היא לא מאמינה להם.
היא בטוחה שהמשך הקשר תלוי בהענות שלה לצרכיהם.
אני רוצה להעלות השערה כי הצורך להענות לצרכים של הגבר ללא קשר לרצון הפנימי זהו דחף שרידתי שנוצר במהלך האבולוציה כיוון שבחבורות האדם כמו בפרימטים אחרים בדרך כלל הנקבות עוברות מלהקת ילדותן ללהקה אחרת. השרידה תלויה בכך שהנקבה הצעירה תקבל חסות מזכר דומיננטי (כמו שימפנזה) או מנקבה דומיננטית (כמו בונובו) בכל מקרה אצל הפרימטים השרידה של נקבה צעירה תלויה בביטול העצמיות.
התרבויות האנושיות רוויות פולקלור על היחסים של נקבות צעירות עם חמתן או הורי הבעל, ועל העליה האיטית במעמדן לאחר שהן יולדות עד למצב בו הן מתעללות בנקבה הצעירה שמביא בנן. ניתן להשליך מההתנהגות של פרימטים אחרים , והפולקלור בעניין החמות שגם בחברה האנושית, ובמיוחד הפסוק מטקס הנישואין היהודי שאישה עוזבת את משפחתה והולכת אחרי בעלה, שגם בחברת האדם מבחינה ביולוגית נשים צעירות נוטות לביטול עצמי.מדובר בנטיה ביולוגית (הורמונלית) המתבטאת בהתנהגות חברתית. הנתון הסטטיסטי המעניין ביותר מבחינה זו הוא הנתון המובהק מבחינה סטטיסטית שבזוגות בהן יש שוני בהצבעה בבחירות בין הגבר לאישה האישה מחליפה את הדעה הפוליטית שלה כך שהיא מצביעה כמו בעלה. כאן אין אלמנט שרידתי או הגיון אבולוציוני. כאן יש פשוט הרחבה של מנגנון ביולוגי עתיק להתנהגות מודרנית שאין לה קשר למהות המנגנון הביולוגי.
התרבות המודרנית שדורשת מנשים להיות אסרטיביות, לעמוד על שלהן כמו גבר מפעילה על נשים צעירות לחץ חזק לנהוג בניגוד לטבען. לא פלא שרבות מהן, במיוחד הנשיות יותר מרגישות שהן חיות במצב בלתי אפשרי.
בגיל מבוגר יותר הנטיה הביולוגית לתלותיות חרדה וביטול עצמי מפנה את מקומה לנטיה לביטחון עצמי ותחושת יכולת. ואז נשים שקודם חשו שאינן יכולות להעביר לילה בלי גבר פתאום חשות שאינן זקוקות לגבר על מנת להרגיש שלמות, פתאום חשות שהן יכולות להביא את האכויות שלהן לידי ביטוי בעולם הממשי ופורצות קדימה בקריירה ובחיים.
יותר מגעיל יותר טוב
יותר צהוב יותר טוב
יותר פורנוגרפי יותר טוב
פגיעה ביריה ראשונה- או כוונת הלייזר שלך משוכללת מאד
או שהיה לך מזל.
בכל מקרה הצלחה כבירה.
תיסלם
כוכבת
ותמיד יש את הכימהונים חסרי מנוח.... הם לא מתייאשים לעולם
על דניאל וולבק
להישאר בחיים
בטקסטים אלה, הנעים בין מסה, כתבה עיתונאית, מניפסט, סיפור קצר, שירה ושירה בפרוזה, מסמן וולבק בכתיבתו החדה, המחוספסת והלקונית את המתווה הראשוני של עולמו: השמים ריקים, המבטים אבודים, הזמנים מתים. >>>
אפשרות של אי
מי מביניכם ראוי לחיי נצח?
דניאל הוא קומיקאי ציני שעשה קריירה מטאורית מבדיחות מרושעות ונבזיות על מין, מוצא, דת וגזע.
סיפור החיים שלו הוא רדיפה אחר אהבה, מין ונעורים, ובריחה מהשיעמום, מהבדידות ומהזיקנה.
הטקסט הזה לא מעודד לקרוא את מה שהברנש כותב בעצמו
בכל מקרה מדובר בתפיסת האדם כאבוד במציאות שאינה מתאימה לו
משהו עירוני כזה, תלוש, שאפילו החלום על הפסטורלי נעלם מעולמו.
גבר מרגיש טבעי יותר ומתבטא יותר ב"השרדות" מאשר "בעקרות בית אמיתיות"
לקחת את זה בתור דוגמה לגבריות - יכול להסביר את מקור הבעיות שלך למצוא גבר אמיתי.
יש כאן בעיה בנקודת הזמן הזו
כשחושבים על קשר יש רבים שחושבים על פוטנציאל לילדים.
לכן הם נמנעים מבנות החמישים.
אחרי זמן, בגיל השישים זה עובר.
אם תביטי לעומק בבחירה של המילים שלך
תביני שהסופרת היפה, המוכשרת והנושקת לארבעים מוצגת כאן כפוסטמה רצינית.
את יודעת מה, עיזבי, כניראה שזו רק אני אבל אחרי שקראתי את הכתבה הזאת שלך לא ממש עושה לי חשק לרוץ לקנות ספר שלה.
כי שוב,
קצת פאתטי בעיניי שאישה יפה בת ארבעים מודעת , בטוחה וחכמה מתלהבת מבני עשרים שמזילים עליה ריר
והזחיחות הדעת בפגישה עם הפסיכולוג לא הוסיפה לה חן יש גם דרך לומר דברים מבלי שהם יתקבלו כמתנשאים.
כנ"ל לגביי החמישים אחחח אם היה גבר שהיה כותב על בנות החמישים בכזה זילזול מיא, היית כבר סוקלת אותו במילים חדות.
ואני מעולם לא נתקלתי בגברים שציפו ממני לזייף טמטום והאמיני לי לא יצאתי עם גברים יותר שווים משלך או שלה..
אולי זו ציפה שלכן?
חביבי
אתה צריך לעשות את ההבדלה בין הסופרת לבין העיתונאית שכותבת עליה
אם היית קורה את הסופרת (היא בקפה) היית רואה את ההבדל
אני לא אמרתי בשום מקום שאני מסתפקת בקשר חלקי ללא בדיקות מקיפות, איפה אמרתי את זה?
. כל שאמרתי שאין לי זמן לקשר איכותי. ויש לי חברים וחברות טובים.
לא יזיזים.
כי אצלי זה הולך עם אהבה או לא הולך בכלל.
כמו דינוזאורים-זן נכחד שכזה.
.
אז זו את שלא חמלת עליה....
כי אם היא תוהה מתי בדיוק להפסיק לזייף עיני עגל ולהתחיל לדבר בדייט
או להסכים ללכת לפגישה אנוסה אצל איזה פסיכולוג רק כדי להגיד לו שפער האינטלגנציה בניהם עלול להכשיל את הטיפול
או להתהדר בבני תשעה עשרה ועשרים שמתים עליה ועל גופה הנערי ולכנות את בני החמישים כטרחנים זקנים המנופפים בכסף
הרבה חוכמה שנינות ותבונה לא עומדת מאחורי המילים הללו גם אם נכתבו או נאמרו בשפה עשירה ,קולחת וצחה מזו.
מיא, מכיר לא מעט, כמו שפנינה ציינה, שאחרי קשר ואפילו טוב, הבינו שלא מעוניינות בזוגיות וחתכו ומעדיפות קשר חלקי ללא בדיקות בלעדיות מקיפות.....
גרושים וגרושות עם ילדים ומערכת חיים מוברגת, שמצד אחד מאעניינים בקשר ואירוטיקה ותשוקה מעבר לתחזוקת סוללות, ועל אף זאת הגיע למסקנה שלא מעוניינות בזוגיות או בדרך אליה....
לטבע קשה מאוד להחזיק שחור או לבן מוחלטים.....
בהתחשב שהחיים שלי עמוסים לעייפה ואין לי פנאי
אפילו לדברים שאני הכי אוהבת. אתמול יצאתי בערב לפגוש את הבת שלי, כי לשתינו אין מתי להפגש.
ואני עומדת מול כן הציור ולא מצליחה לסיים אותו כי אני עמוסה בסדר יום צפוף. נכנסת לקפה לדקות ספורות ואני רואה בזה מנוחה.
לפעמים מעבר לחשיבה האוטומטית שרוצים קשר, צריך לשאול אם יש זמן לקשר איכותי?. לי אישית אין.
ואני שמחה בחלקי. כי לא כל החיים צריכים להיות בזוגיות. אלא מי שלא יכול אחרת. אז אני ממליצה מאוד לא לוותר.
אף אחד לא דוגמא לאחר. כל אחד על פי צרכיו ויכולותיו.
אז את אומרת בסוף מתפשרים ונעצרים איפה שהוא
עצבות נהדרת
מארצות החום
בי שוכנת
כן פרח יפה אך קטלני
הנה התמונה: יונתן וקרלוס סוליס על הסט של עקרות בית נואשות.
באמת מפגש של שתיכן
חחחחחחחח
יכול להגמר רק בטוב .
בטוחה שנהנתן ביחד .
נשים שגם יפות וגם חכמות.. יש להן בעייה בארץ. הן יכולות להסתובב שנים מבלי למצוא גבר מתאים.
שי, אני יודעת. מכירה גם את זה. דיברתי הרבה במתכונת הזאת.
לדעתי זה שטויות
דווקא התמונה עם העור פגעה בי כיוון שאני לא מבין מה העניין הזה
להפך, יותר קל לתת לאישה לדבר ולדבר ולדבר
אני תמיד מעדיף לתת מבט מקשיב ולחשוב על דברים אחרים.
טוב, זה קצת קשה לקרוא את הטקסט הזה בין התמונות שלה. בואי נסגור שאני כנראה גבר ממוצע וזהו..
דבש הכל דבש
את קמה בבקר והולכת לעבודה.
במשך היום חלק גדול מהזמן את עסוקה בפתרון בעיות.
את חוזרת הביתה ומטפלת בבעיות של החיים האישיים - כביסה ניקיון קניות - תחזוקה.
את מתקשרת עם חברים שומעת מה מעסיק אותם - מה הבעיות שלהם, ומציעה את מה שיש לך לתת בעניין.
הולכת להרצאה, סרט הצגה או קוראת משהו שעוסק ב... הפתעה: בעיה.
אז את רוצה שלפחות תחום אחד בחיים יהיה ללא בעיות.
אני מבין ומזדהה עם זה.
באופן אישי אני אוהב את הלבד שלי.
אני יוצא ממנו רק כשאני מרגיש שיש לי מה לתת, שיש לי עודף שאני יכול לחלוק אותו. שאני יכול לתרום מעצמי לאדם אחר.
אני לא גר בצפיפות המהבילה של הצנטרום של הפיילה.
מבחינה ביולוגית גיל הפוריות הוא בין 15 ל 25.
היכולת להתאהב בצורה שמסתירה את הפגמים של בן או בת הזוג חזקה בזמן זה (זה קשור לרמות של ההורמונים אוקסיטוצין ופרולקטין), והמנגנון הביולוגי הזה מונצח בצירוף המילים הנצחי "האהבה עיוורת". בסביבות גיל ה30 מתחילה לרדת.
נשים שמחפשות זיווג לאחר גיל 35 נתקלות , מעבר לקשיים הרגילים גם בקושי של להתעלם מהחסרונות של בן/בת הזוג, כיוון שהמנגנון הביולוגי של הזיווג כבר לא כל כך יעיל.
מסקנה - קל להחליט להתחתן בגיל צעיר, יותר קשה ככל שהשנים עוברות. השעון הביולוגי זה לא רק חיוניות הביציות, מסתבר.
כמובן שככל שהאדם מופעל יותר על ידי היכולות האינטלקטואליות שלו יותר קשה להתעלם מחסרונות הבןזוג, כאשר ההורמונים לא עושים זאת עבורנו.
במקביל - השינויים ברמות ההורמונים המוזכרים לעיל גורמים גם להעלמות החרדות ותחושת חוסר היכולת.
עולה הביטחון שאת יכולה להסתדר לבד.
מסקנה
למרות החשיבות של פיתוח הקריירה בגיל צעיר יש גם חשיבות לעשות דברים בזמן. יכול להיות שהאינסטינקט הנשי להיות בזיווג, שחזק בגיל צעיר הוא חשוב ולא כדאי להתעלם ממנו.
כמובן - לא חייבים להיות בזיווג. אפשר לוותר על זה ולחיות לבד או בקבוצת בנות.
סקס זה לא הבעיה. את זה אפשר להסדיר בלי קשר לזוגיות.
נשים משעשעות גברים כיוון שהסיגנון הרך שלהן לא מגיע אלינו.
הן לא נשמעות לי משועשעות, כמה שאני מסוגל להבין שיח נשי הן נשמעות בין מתוסכלות למיואשות לשונאות, איפה שהו שם, באזור ההוא.
ואלה עוד נשים שמעוניינות בגברים.... וגברים מעוניינים בהן.....
לך תבין.
שוב יתרון לנשים? :)
למדוד בגד חדש.
כן ראיתי, אני לעומת הגברים ה"אומללים" אושרתי על ידה ומאתמול בלילה
גם אני נמנית על חברותיה.
קראתי אתמול את הפוסט של ארז, לא היה לי אפילו כוח להגיב:-) רק שלא
יבוא עם קרוקס...
מתחוללת לה איזו מהפיכה שבאמת אני חושבת שכולם מבולבלים ממנה.
תארי לך שהמחזרים שלי מתחילים מהגיל של הילדים שלי, והאחרון היה בן 87
שכתב לי מייל אחרי פגישה עיסקית, התנצלות על שהיה כל כך מוקסם שלא הצליח להתרכז בדברי))
ובנוסף דוקא גברים בגילי שכן מתעניינים נואשות הם מהנשואים, לכי תביני מה הולך פה.
זה לא אמור להיות מלחמה
אז אני ארוץ לקרא, כי הפוסט הצחיק אותי לגמרי...
רק לאחרונה ידיעות אחרונות גילגלו לידי את ספרה של
קארין "שתיקתה של סוף", גמעתי אותו בהנאה רבה
וכבר עבר הלאה לקוראה הבאה.
תמסרי לה שהספר נפלא ומעורר הערצה.
מסכים.
מצד שני אני לא מאמין שהשאיפה להתעלות תרבותית יכולה להיות מנותקת מהדחפים הגופניים.
כשהיינו ילדים התשובה לשאלה של הקשר בין הגוף לנפש היתה שאין.
כיום אנחנו יודעים הרבה יותר על הקשר האינטימי בין הגוף לנפש.
למשל נמצא שאוטוסוגסטיה משפיעה על הגוף. את יכולה לרבוץ בכורסה ולדמיין את עצמך רצה. אם תדמייני בפרוטרוט אז התועלת של ריצה מדומיינת הוא 50% מריצה בחוץ.
כמובן כל הכימיקלים המודרניים שמשפיעים על הנפש לא היו יכולים לעבוד אם היה קיום לנפש במנותק מהגוף.
כיום השאלה היא האם יש מותר לנפש מעבר לגוף.
לכן בואי נסכם שמאבק רוחני על התעלות שאינו מכבד את היות הגוף חלק מהותי מהשלם שלנו לא יכול להביא לאישיות שלמה או מאוזנת.
אנחנו מכילים בתוכנו 2-3 מיליון שנות אבולוציה ו10 אלפים שנות אבולוציה תרבותית.
יותר מזה, עוד לפני 3000 שנה היה ההוכחה להחלפת זכר אלפה (השליט) בעילת נשות השליט הקודם על ידי השליט החדש על גג הארמון לעיני כל העם. בדיוק כמו בכל להקת (או עדר) יונקים אחרים.
עוד משהו לגבי היחסים בין המינים: שאלת את עצמך פעם מדוע אנחנו מתגרים מצפיה באחרים מבצעים פעילות מינית?
מה זה אומר על הנוהג התרבותי שלנו לשמור על פרטיות הפעילות המינית?
טוב לדעת שיש בחורות כאלו שיודעות מי הן, מעריכות את עצמן, לא מוכנות להוריד מעצמן כדי להעלות אחר...
מכיר עוד כמה.. תמשיכי כך - זו האמת שלך ותכלס - אחלה אמת!
כל זמן שאת יודעת את מקומך ולא מנסה לפגוע באחרים כי את מרגישה מאוימת - סבבה!
נירשם
חשבתי על מה שכתבת על האישיות של מרטין והגעתי למחשבה הבאה
המינגווי עדיין רלוונטי כיום. כמובן כיום יש לגברים ונשים יותר אינטראקציה ויותר פתיחות בין מינית, אבל החקירה של המינגווי על הגבריות לא עוסקת כמעט ביחסים בין המינים. הנושא הזה הוא שולי בעבודתו. הרלוונטיות של המינגווי נובעת מהטיעון הבא:
האבולוציה שהנשים עברו במאה שעברה היא חברתית תודעתית .
לא השתנה כלום במבנה הבסיסי של אישיות האישה, המוכתב מהמבנה הביוכימי שלה - בעיקר ההורמונלי. אין צורך להוכיח לנשים שההורמונים משפיעים על ההתנהגות.
את הניגודיות הזו של להיות אישה עם ההורמונים הנשיים שמכתיבים מבנה ריגשי שלא השתנה 10000שנה ובו זמנית אישה מודרנית עם רצונות ואינטלקט מודרני מתארת ניפלא קרין בסיפורים שקראתי. היושרה בכתיבתה, שמתעלמת מהפוליטיקלי קורקט מאפשרת לה להודות בניגודיות הזו בצורה אמיצה.
בהתאמה גם הגברים הם בעלי אותו מבנה רגשי כבר 10000 שנה וגם הם, לאחר שיגדירו לעצמם את הגבריות החדשה ישארו עם אותו מבנה רגשי שהיה לאבותנו במערה.
מה שרציתי להגיד בעצם זה שהעובדה שאישיות גברית מוצאת חן בעני אישה - זה לא עושה אותה מתאימה לגברים. זה עושה אותה מתאימה לנשים.
הגברים יצטרכו להגדיר את עצמם בצורה גברית ללא התייחסות למה שנשים רוצות.
ואולי זו הבעיה, הנשים הגדירו את עצמן מחדש תוך התייחסות גדולה מדי לגברים ולסגנון חייהם. רק עכשיו מתעורר הדיון על נשיות עצמאית, ללא קשר לכיצד האישה מתפקדת בעולם של גברים.
אולי כשנשים יגדירו את עצמן לפי הצרכים של נשים וגברים יגדירו את עצמם לפי הצרכים של גברים תוכל להיות שוב אינטראקציה יציבה בין המינים.
במשפט אחד: הרבה זמן לא יצא לי לקרוא כתבה איכותית , ממגנטת ומעניינית!!! קארין ארד, אחת הנשים ,היותר אינטלגנטיות שיצא לי להתחבר אליהן בארבעת החודשים האחרונים דרך הפייסבוק ....
איני מזדהה לחלוטין ,עם כל הכתוב אבל בהחלט מזדהה, עם מס' דברים בכתבה . תודה שזכיתי, להכירך דרך כתיבתך היפה , מעניינת וממגנטת. מאי פרז
:-)))))))))))))))))))))))))))))))
מיא, מילא את, אבל עוד אחת!!! מה יהיה?
טוב תשמרי לי אני רוצה לקרוא, נראה לי מענין, נכון, מדויק, אמין ובעיקר ..שוב עצוב קצת, כי עד שהמצב ישתנה , אם בכלל, אנחנו נהיה לסביות :-)
או שיהיו לנו כמה, כל אחד יממש אצלנו משהו אחר.
באלהים אתן דפוקות לחלוטין.
יש פה אמירות שהן בגדר עיוות מוחלט של המציאות וסתירות לוגיות.
התמונות של קארין תלושות לחלוטין מהמציאות. איזו אישה מחכה לך בבית עם נעלי עקב סגולות, מיני ומניפה.
הפוסט והכתבה הן מימצא אנטרופולגי נדיר ומענין של עיוות המציאות בדיוק כמו התמונות של קארין ובכל זאת אהבתי!!!
אני מצטט את זה הרבה אז שוב:
חברה , חלק מזוג צעיר ועסוק בקריירות שלהם , סיפרה לי שהתלוננה לפני אביה על בעלה שהוא כך וכך וגם כך.
ענה האב
XXXX חביבתי אני לא מאמין בנישואי תערובת. גבר ואישה ביחד זה לא הולך.
האב היה נשוי אז כבר 30 שנה ונפטר נשוי.
החברה נשואה היום כבר מעל 40 שנה.
גברים ונשים זה לא אותו דבר. נשמע טרוויאלי אבל מאד מסובך לחיות ככה.
מבחינה ביולוגית 90 אחוז מהאהבות נמשכות 3 שנים. אפשר להתאהב שוב באותו אדם, אין מניעה לזה.
רק 10 אחוז מתאהבים לכל החיים.
שחקן קולנוע הוא האידיאל ? אין פלא שאת לא מוצאת גברים אמיתיים.
ונזכרתי בעוד משהו
פעם-פעם כשהיינו בטיפול זוגי, אז המטפלת אמרה לי שבכל פעם שאני מרגיש נורא צודק ובטוח שהצד השני ממש לא לא בסדר ונעשה לי עוול גדול... אז בכל פעם כזו אחשוב מה הייתה התרומה שלי לעניין, לא משנה כמה קטנה.
בהתחלה זה נע בין נורא קשה לבלתי אפשרי (כי אני הרי הצדק בהתגלמותו), אבל בעזרתה האדיבה של המטפלת בכל זאת הצלחתי למצוא כל מני דברים "פעוטים". לאט לאט, אחרי תרגול ואימון, כבר הצלחתי לבד. עם הזמן, אפילו למדתי לזהות את זה בשעת מעשה...
אז אני שמח שהזכרת לי את זה, כי בדיוק יצאנו ממריבה מז'ורית שנמשכה כמה ימים (רע רע) והסתיימה כפי שמריבה כזו צריכה להסתיים (המבין יבין), אבל בכל זאת נראה לי שהספקתי קצת לשכוח להסתכל גם לכיוון שלי...
חתימה טובה!
אפשר לתת לך נשיקה?
זה שימוש חסר!!...סוג של אפליה מתקנת מתוך סולידריות לשימושים חסרים אחרים שאני עושה בגופי ובאישיותי...
וביגדי נשים....כדאי לך, לפוסטים של מיא יש רייטיניג
גבוה .......
ידעתי שזה מה שזה יעשה לך.....
מה נהיה עם השימוש באינגלית? אה?
Just when I thougth I was out.. they pull me back in!
http://cafe.themarker.com/topic/1782019/
היי מיא
זו לא התגובה שלה ציפיתי..
את יפה ללא קשר לגבר...יפה בפנים ובחוץ....ויש חמלה בעולם
אני מאחל לך שנה עם כמה שיותר רגעי שלווה ואושר
"מעט חמלה לגברים לא תזיק לנו"
ועוד איך שהיא תזיק!!!....אסור לכן בשום פנים ואופן לחמול על גברים!!!.
כי ברגע שתתחילו לחמול על גברים...אתן עוד עלולות להתחיל להסתכל עליהם ממש ממש בטעות כעל יצורים עם זכות קיום, אמנם פחותה מזו של כלב או חתול, אבל עדיין זכות קיום.
ואז אולי אפילו תתחילו להתעניין בגברים בגלל שיש להם זכות קיום כי היום זה טרנדי כזה להתעניין אפילו באופוסום, כל עוד יש לאופוסום זכות קיום.
ואפילו תנסו להבין גברים כדי לדעת למה יש להם זכות קיום כמו לאופוסום
ואז אתן עלולות לגלות שהגברים אמנם מעט מבולבלים אבל לא כל כך טיפשים ובטח לא זדוניים ואז אולי אפילו למצוא את עצמכן מתאהבות בגברים ורוקמות איתן זוגיות ומקימות איתם משפחה וחיות איתם באושר....
ואסור שזה יקרה!! כי זה יהרוס אתכן....את החיים המושלמים שלכן... עם החתול המסורס והכלב והאופוסום ועם הלבד
ואז כבר לא תהיה לכן סיבה לכתוב על גברים....
ולי ...לי לא יהיה מה לקרוא על גברים...ועל נשים נמאס לי כבר לקרוא ממזמן
וזה די טבעי...כי למי לא היה נמאס לקרוא על מישהו שכל הזמן מספר לו עד כמה שהוא לא מוצלח....
וזה כבר יהרוס את החיים המושלמים שלי ..עם הארנבות...ועם הלבד
ואז אני עוד עלול לחשוב ברצינות על זוגיות עם אישה....ו...לא לא...אסור שזה יקרה
איציק - תודה.
אילת - זהו, שאי אפשר לחיות כל הזמן בהולד. צריך פשוט לחיות. אני במקומך לא הייתי פוסלת גברים צעירים, אם ההצעות שלהם לא מבזות. למה לא, בעצם?
איתן - מעבר לגיל מסוים הקליקים האלה מאוד נדירים, בייחוד הסימטריה בין הקליקים. אנשים כבר לא מתרגשים בקלות כמו פעם.
גידי - כן, ענבל היא צלמת נפלאה, וקארין מצולמת נהדרת. אגב בחיים היא נראית בדיוק אותו דבר, חשוב לי לציין את זה לכל הנשמות הטובות שאומרים גם לי - יש לך צילומים יפים! ושנה טובה גם לך.
שתהיה חתימה טובה ושנה נהדרת לכולנו. איכשהו יש לי הרגשה שבאמת תהיה.
חובב - אתה כל כך כל כך צודק! ואתה יודע, ממש משעשע שהמינגוויי נותר מופת לגבריות גם לגברים בימינו ויש המנסים לחקות אותו וללכת בדרכיו - וזה ממש ממש מגוחך. המופת שלי לגבריות וכתבתי עליו הוא שחקן הקולנוע האמריקני שהוא גם סופר ונגן בנג'ו והוא היה גם חזאי מזג האוויר שובה-הלב בסרט סיפורי אל.איי, או בקיצור סטיב מרטין, שגם כתבתי עליו בפוסט הזה. ויש לו גבריות בוטחת בעצמה מצד אחד אבל מהוססת כלפי נשים מצד שני, והוא איש אשכולות אבל גם מתלבט בקשר למקומו בעולם. והוא רגיש וחכם. הוא כבר קצת זקן ואת הדור הצעיר אני לא כל כך מכירה, אבל אין ספק שזה המודל.
מה לעשות , מלחמת המינים וסיפורי דייטים
יוצרים כותרות ומוכרים עתונים.
מענין מאוד לקרא את התגובות , הביקורת ואת התיחסותך
מעבר לראיון החברי עם קארין.
אל יאוש בנות....מאחל לכן שנה מוצלחת מכל הלב.
גידי
- חבר, מחזר, אמר לי: את 'טו מאץ'...וכשדברנו על כך שהוא אולי 'טו גרידי', אמר: בוודאי, אני 'טו גרידי' שחשקתי בך...
- חבר אחר, יותר נכון 'בן זוג', טרח לומר לי מדי פעם: אני בכלל לא מבין מה את עושה איתי, גם חכמה...גם יפה... גם עצמאית - נו טוב, אז עזבתי אותו (ברור שמסיבות אחרות :-)
- בן ה 72 שפנה אלי להיכרות אמר לי : מה הן (הוא אמר 'זה') 12 שנה? את כבר לא 'ילדה'? את כבר סבתא... נו כן, כמי שנישאה בגיל 20, זכיתי לסבתאות בגיל 50.. וזה גם לא מוקדם במיוחד..
בן ה 38 שפנה אלי אמר לי : אז מה אם אני צעיר בשנה מהבן שלך? תעשי קצת חיים...זה נראה לך כמו מה? גילוי אריות? איפה יש כאן אריות? - לקח לי זמן להסביר לו מהו 'גילוי עריות'..:-) ו, כן, להיות עם בחור בגיל בני, לא רק שזה דוחה אותי, אלא בלתי סביר בעליל מבחינת : על מה נדבר? על ציצים זקורים? על לדפוק ת'ראש בברים?
אז בינתיים, עד שיגיע המתאים ש : נראה סביר, מרוויח סביר, חכם סביר, שנון סביר, מענטש סביר (אינני חוטאת ב'גרידיות' :-)
אני מסתפקת בחברות שכמוני, הלומדות להסתדר לבד (היום החלפתי ברז במטבח), מבלות בתיאטרון, אופרה (גברים לא כל כך אוהבים), הולכות למופעי ריקוד מודרני וקלאסי, רואות סרטים ביחד, יושבות בבתי קפה בצוותא, קונות...נעליים (נו, אף פעם אין לנו די), עוד שמלה או מכנסיים, נוסעות לטייל בחו"ל ויוצרות 'שבט' נשים גם יחד...
אז מה? שאני ארים ידיים? שאני אתייאש? - חלילה וחס!!!
הנה עוד מישהו מנצנץ ב'הודעות'...
אולי הפעם זה 'כן' ???
ואני עוד 'גדולה' ממך ומקארין בכמה שנים...
גח"ט
אילת
אני מסכים עם הטענה שעלתה בראיון שהנשים עברו אבולוציה במאה ה20 בעוד שגברים רק כעת מתעוררים ושואלים אז איפה זה שם אותי.
האחרון שעסק בשאלה מה זה להיות גבר - במנותק מהשאלה של היחסים בין המינים היה המינגווי.
אני מאד אוהב את הפירוש שלו לגבריות. אבל הוא מת כבר לפני 70 שנה.
הגיע הזמן שמישהו ינסה לענות על זה
מה זה להיות גבר?
בטוח שזה יהיה מהפכה בעולם שלנו
שבו אחותי אומרת לבת שלי שגברים הם חיות טרף.
בעודי קורא את הפוסט, נזכרתי בבדיחה ישנה- גבר אחד שואל אישה- "למה כל הנשים לוקחות כל מה שאומרים כל כך אישי?"
האישה עונה לו, בטון נעלב משהו, "מה פתאום? אני למשל, ממש לא..."
מה בדיוק קשורה הבדיחה לנושאנו הנוכחי, מלבד ניחוח מלחמת המינים העולה ממנה? ובכן, אני מודה קבל עם וקפה שלקחתי אישית; מבחינתי, השורה התחתונה פה היא שאני שוכן מערות לא מפותח שלא משקיע במערכות היחסים שלו, בעל עומק של בריכת הילדים בקאנטרי השכונתי ובאופן כללי לא ממש מסוגל לספק אישה מבחינה אינטלקטואלית (תודה לאל, בפוסט זה לא הגענו לדרכים אחרות בהן איני מסוגל לספק נשים. די מפתיע, בהתחשב בנשואת הכתבה).
מילא אם היה פה ולו שמץ של פוליטיקלי קורקט. אם הייתן בוכות מרה על גורלכן שגזר עליכן להיות יפות, אינטלגנטיות ובלתי מובנות לרוב הגברים, עלה תאנה זה היה מספיק, לפחות למראית עין. אבל לקום ולהאשים את כל הגברים בחוליי עולם הדייטינג- עולה פה ריח של דמגוגיה, של הכתמת מגזר שלם במחי הקלדה.
בכלל לא נוח לי עם כל זה, אבל יכול להיות שזה בגלל שאני גבר.
ונסיים בקלישאה- אלו תגובות היה מקבל פוסט בו התפקידים היו הפוכים? פוסט שנכתב בידי גבר, ושתוכנו טענות שכל הנשים, ללא יוצא מן הכלל, רדודות, חסרות בינה, לא מבינות גברים וכו' וכו'? (כאן יש לציין שכבר נתקלתי בכאלה מקרים. הבוז שאני רוחש לכותבים מסוג זה שווה לתחושת אי הנוחות שלי פה). האם התגובות האוהדות בפוסט זה היו חוזרות על עצמן גם שם?
ברוטוס: קארין לא ארד, קארין זהב טהור
נטוס: אחת הנשים הכי מצחיקות שפגשתי, אחי, וגם שווה
..
שנזכור תמיד שבסופו של דבר כל אחד ואחת מנסים להשיג את מנת האושר שלהם.
אגב, חיפשתי את גליון החג, ולו רק כדי לקרוא אותך....ואין להשיג בחנויות...לפחות לא בהרצליה עירי....
אני אוהבת את הכתיבה שלך וגם את של קארין. אני מסכימה עקרונית לרוב התכנים שלכן. אני מסתייגת מדבר אחד:
מנטיעת הייאוש . כל פעם אני מזכירה לעצמי שאין מצב שנגמרו הגברים שאנחנו מבקשות לנו. אין מצב....כל אחת צריכה רק אחד.
עבודה קשה? כן.סיזיפית? כן . מעצבנת? כן מעלה את הסעיף?כן. מעוררת שאלות ותהיות? כן כן כן.
כל אישה שנמצאת בזוגיות טובה ומספקת מראה ומפלסת את הדרך לעוד אחרות.
אחרי זוגיות מאד מתסכלת של שנה וחצי, אני רוצה זוגיות אחרת, מיטיבה, מצמיחה, מהנה .......
המצב בשוק, ממש כמו בשוק, ונכון שקודם כל זה להתמקד
בעצמי ובחיי ולחיות חיים מלאים בלי גבר.
א ב ל אני רוצה גבר, ואני לא מוכנה לוותר על התקווה שיש
לפחות אחד ראוי בשבילי.
בשיחה עם חברה טובה מאד מאד שלי (נשואה),שמנסה
בכל כוחה לאחוז בטובם של הגברים למרות ביטנה המלאה עליהם, היא חושבת שבצדק שאחרי שהרסנו להם כל חלקה טובה בגבריות שלהם, חוסר המחויבות והיחס הפוגעני שלהם לעיתים, זה הדבר היחיד שעוד נותר להם .
ולמה להם להתחייב בעצם? סקס זמין להם , נשים פנויות יש לרוב אז למה בעצם הם צריכים את הכאב ראש הזה של מחויבות ובלעדיות ביחסים? לא משנה מה וכמה הם נותנים, אנחנו ממורמרות, רוטנות, במקרים רבים מתייחסים אליהם כחסרי רגשות ורגישות, מתייחסות אליהם כאל כספומט, מסתכלים עליהם ועל מעמדם הכלכלי, השכלתם ולא לאנשים בתוכם, אנחנו רואים אותם כגברים בלבד, לא כל אנשים.
הם מבולבלים, אנחנו מבולבלות וזה מצע נוראי לייאוש.
במקום לזרוע עוד ייאוש אולי עדיף להראות סיפורי הצלחה
מעוררי תקווה. נשיקות .
אישה כלבבי!
כן, יש גברים חארות, כאלה שנשארו במקום בזמן שהחצי השני של העולם עבר אבולוציה מטורפת. יש , אני מכיר אישית, גם נשים ממש-ממש לא מפותחות אני מכיר. החשדנות-מראש מול כל מה שמסריח מטסטוסטרון נראית לי, אפעס, קצת מוגזמת.
אולי אני חי בלה-לה-לנד, אבל אם כך הוא, אני ממליץ לכולם להעתיק את מושבם לשם, המקום בו נשפטים אנשים (ונשפטים בחומרה, לא אכחיש) ללא קשר לשיוכם המגדרי.
וברור שאני לא מתכחש לעוולות שנעשו ונעשות כנגד נשים ולא מדבר על שכר שווה או אלימות או החפצה או כל עניין אחר בו נשים מופלות לרעה. אלא רק על ההנחה המובלעת (שלך, של קארין) שכל מי שבא אל העולם עטור בזוג אשכים הוא בהכרח מפותח פחות, רדוד יותר ומעביר את ימיו (הקצרים יותר, מוכח סטטיסטית) במזימות שונות לגרימת עוגמת נפש לנשים בחייו.
בעלי מודעות וחוכמת חיים, שהם גם מאהבים מופלאים....
זה לא רק בספרי המדע הבדיוני....
עכשיו אני חייבת לרוץ לקנות כמה דברים לפני הכיפור הזה....
יש לי איזה דבר או שניים לומר על גברים ועל חשבונות נפש
בטח אחזור אחורי זה להגיב.
אני סבורה שבענייני נשים/גברים - זה יותר התחום שהם מובילים בו מאיתנו, כי לפחות מבחינה סטטיסטית - יש יותר גברים שמתאמנים מנשים שבוחרות להישאר בכושר..
למרות שהבנתי לאן חתרת כמובן, רק רציתי להוסיף על דברייך את האסוציאציות שלי..
יכול להיות שסטטיסטית יש יותר נשים מפותחות מגברים אבל זה לא שהגברים הם עם מוגבל. זה רוב האנושות מוגבלת. בסופו של דבר אנחנו מנהלים יחסים קרובים עם חלק קטן מהאנושות כך שיש מספיק מפותחים שמסתובבים שם בחוץ. מה שנשאר הוא רק האתגר של 'איך מוצאים אותם'..
נכון, לא פשוט, אבל יש הבדל גדול בין 'האם' ל'איך'.
כל ההבדל.
וכמו שאמרה נעמי - היא אכן נראית מצויין בתמונות, ממש במיטבה אם לא בשיאה..
אמנם פגשתי הרבה גברים מעפנים, וכאלה שאכזבו אותי, ויש לי הרבה מה לומר על עצירויות רגשיות של גברים לא מודעים.
אבל, ראשית, יש גם הרבה נשים לא מודעות, והן בדרך כלל לא החברות שלנו :)
ושנית, אני חושבת שהסיפור הזה של "אני טובה מדיי, ומעל לרמה של רובם, ולכן אני לא מוצאת" הוא לא משכנע.
אני מכירה הרבה זוגות של אנשים ברמה, ואני רוצה גם להשתייך לקבוצה הזאת של אנשים ברמה שמצאו בני זוג ברמה שלהם. זה אומר שאני לא מתפשרת על פחות, ואז מתפלאה שזה לא מצליח. אני ישר מחפשת את הכי טוב בשבילי -
וגיליתי שאת יודעת מה זה אומר? שצריך המון סבלנות והרבה מאוד להיות לבד בלי להסתפק בפרורים. אני מחפשת כל הזמן שותף לחיים, אבל אני גם הרבה מאוד מחכה, ומשתדלת להיות אדם שמח בחלקו שאין לו בן זוג.
הבאת "אחות תאומה" בדעות, ויש עוד כאלה.
עצם הכתיבה משעשעת וברובה נכונה...(:
השאלה היא - מה הלאה.. עדיין העולם נשלט
ע"י גברים, שלא התקדמו/שינו את דעותיהן ביחס
לנשים. אם באמת הנשים מתקדמות כל הזמן,
והגברים ברובם דורכים במקום, העתיד נראה
בצבעים קודרים. אולי הגיע הזמן, שחלק מקידום
האישה, ינסה לטפל גם ב "עדכון גרסה" למח הגברי ?
במגאזין מקצועי אצל הקוסמטיקאית שלי.
זה נראה לי פורים.
זה יפה באמת?
כי עשיתן לי חשק להציץ במה שקרין כתבה, (ספרים)
כן, הייתי שבויה בדימוי ההוא שאמרת שהיא לא.
היא אישה מאוד יפה. אני לא מכירה אותה בכלל.
"חור בהשכלה"? יכול להיות. אבל לא התחברתי כמו שאני לא מתחברת לחיפוש גבר ברמת "רזומה". אולי אני מתחברת לכמיהה עתיקת יומין למושג שאבד עליו הקלח כנראה- כימיה, כמעט ואני לא שומעת את המילה הזאת לא בצד הנשי וגם לא הגברי, אלא רשימות כאלה ואחרות, של כמויות כסף,יופי - רשימות שמוציאות קהל אחד טוב וקהל אחר לא רלוונטי. אולי האינטרנט שיבש במידה רבה את החושים למצוא, לזהות, להתרשם כשכולם מחפשים קודם כל "הצהרת הון" שמאפשרת בכלל התחלת קשר. ואולי באיזה מקום בחלד, יושב גבר "תפרן" נורא, אבל מלא בקסם וטוב, ולכאלה, בעצם אין סיכוי. כמו שגבר שומע שאישה חצתה 40 והוא מדמיין את סבתא שלו. בכל הרשימות האלה יש הכול מיא, מלבד החושים הטובים שפעם להזכירך השתמשנו רק בהם כדי לאהוב.