יום הדין מתקרב ואני חשה צורך להביא איתי את הסליחות שלי...

מתקרבת אל הרחבה המוזהבת והטהורה,

חשה את את לטיפת הרוח המלווה אותי - כמו פורשת עלי כנפיה .

והד גדול שנשמע, מבקש לדעת למה באתי, מהי מטרת בואי.

"הבאתי איתי את הסליחות של הלב שלי...

"משהו פנימי התעורר בי וחשתי צורך.  

יש דברים שצריכים להיעשות ולהיאמר, והנה באתי כדי לכפר

ולבקש חמלה אם אי פעם פגעתי בלי כוונה .

אין באמתחתי מעשים רעים הזכורים לי ובכל זאת, רוצה להתנקות מבפנים."- משיבה וכולי נפעמת.

"אני מביט בך מלמעלה"- עונה לי הקול, "שעה שעה, רגע רגע.

אני קורא את המחשבות שלך,

ואת הרצונות שלך.

אני יודע את הפחדים שלך ואת השמחות שלך,

אני מתמלא ברגשות החיוביים שאת חשה, אני חש בגודל האהבה, אני מחייך יחד איתך

כל זמן שאת מחייכת"- מוסיף.

"הכל אתה יודע?"- אני לוחשת ביראת כבוד ,

"גם את מה שאנשים אחרים לא תמיד רואים?"

"הכל שקוף", עונה ומהדהד בחלל העצום.  "את אדם טוב. כל כך רוצה תמיד בטוב,

כל כך מבקשת ושואפת לשלום, להרמוניה.  

אני יודע. את הכל אני יודע, האמיני"...

"ובכל זאת הנה באתי, רציתי, הרגשתי צורך.

גם הטובים ביותר עושים במשך ימיהם טעויות- הלא כן?"-אני משיבה וכולי נרגשת.

"ילדתי היקרה" – המשיך הקול וענה,   

"איני יכול ללטף את ראשך ולהרגיע כשצריך, ואיני יכול למחות את דמעותייך בשעת צער.

גם לא לחייך אלייך בשעה שאת חווה את אהבתך הגדולה והמעשירה,

אך אני יודע כי נבחרת לטוב ולא לרע. היי שלווה, היי מאושרת בדרכך.

שמח שבאת לפרוש בפני מחשבותייך ואמונתך,

זכרי כי דווקא הטובים – הם אלו אשר אותם מעמידים בניסיונות, ואלו לא תמיד קלים.

דווקא הם האמיתיים כל כך -עוברים שלבים שעליהם לעבור. 

את בדרך הנכונה, כל זאת אני רואה מפה.

לדעת לבקש סליחה היא גדולתו של אדם,

להכיר בטעויות, לרצות להשתפר, ללמוד, להשתבח ולהיטיב עם הסובבים.

לכי לשלום והיי מבורכת.

מאושרת תמיד.

בדרכך."

גמר חתימה טובה חבריי היקרים, מאחלת לכם מכל ליבי,

איריס.